יום חמישי, 20 בספטמבר 2012

שאלת רב - האם מותר קשר זוגי עם לא יהודי, או גר

א' שואלת: "שלום לך, אשמח אם אוכל להיעזר בך. אני חשה מצוקה רבה. אני מבקשת לשאול לגבי קשר של יהודיה עם בחור נוצרי מאמו, אביו יהודי. יצר עימי קשר בחור צעיר והתחלנו בקשר ידידותי בלבד, מזה כחודש ימים, הוא התאהב בי ועם הזמן גם אני. נפגשנו אך לא קיימנו יחסי מין, אבל כן התנשקנו. קראתי קצת על נושא הגיור ושם ראיתי את הסברי הרבנים על קשר עם גר, אני נסערת וחוששת מאוד, אני בחורה לא צעירה, גרושה בת 40, הבחור צעיר ממני משמעותית. אני מבינה כי ישנו הבדל בין היהודים ליתר הדתות, אך איני מבינה אותו ואת העומק שבהבדל. שהרי מדובר בנשמות, כולנו נשמות לא כן? האם הם מפלצות או נשמות אדם כמונו? מדוע מדובר בחטא כה כבד? אני אודה לך מאוד אם תוכל לחזור אלי ולהנחות אותי כיצד לנהוג בנקודה זו. אני אובדת עצות ונסערת מאוד. תודה רבה"
תשובה: א' שלום, ההלכה החילונית שמה בראש סולם הערכים שלה את האדם, את יצירת הקשר האנושי, את האהבה, את ההנאה מהחיים, את הנשיקה (כמשל), וגם את האחריות המחויבות ההדדית באמצעות יצירת קשר זוגי יציב המבוסס על שותפות אמיתית, אמון ואהבה. לכן לא חטאת ואין לך ממה לחשוש.
בני אדם הם בני אדם ללא קשר למה שרשום במרשם האוכלוסין. אין שום קשר לנשמות או מפלצות. יש יהודים "כשרים" שהם רוצחים, אנסים וסתם אנשים מגעילים, ויש לא יהודים שהם חסידי אומות עולם ואנשים טובים. האבחנה ביניהם כאילו היהודים הם מין נעלה יותר היא אבחנה גזענית ואסורה על פי ההלכה החילונית. וכבר לימדונו רבותינו במשנה כי "כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא", ללא אבחנה בין יהודי ללא יהודי.
אין שום חשיבות להגדרה ההלכתית-דתית של מעמדו של בן זוגך, מה שחשוב הוא האם הוא אדם טוב, האם הוא אוהב אותך, והאם את אוהבת אותו. ובמיוחד האם אתם מוכנים להתחייב לחיות יחד את חייכם, למרות פערי הגילים.
לקראת יום הכיפורים המתקרב והקריאה לעשות תשובה ותיקון עצמי בחיים היוצאת ממנו, את צריכה להפנות את השאלה פנימה, לעצמך: האם הקשר בינכם חשוב לכם? האם תרצו לתת לו סיכוי? אם התשובה היא חיובית שום דבר לא יוכל לעצור בעדכם, ובטח לא הגדרות חיצוניות זרות, לא רלבנטיות, או איומים תפלים. וגם - האם אתם בשלים ללקיחת האחריות והמחויבות ליצירת משפחה חדשה? בברכה שנה טובה, שמחה שלמה והצלחה בזוגיות.

יום שלישי, 4 בספטמבר 2012

ברכת האירוסין הצעה לנוסח חילוני

ברכת האירוסין המסורתית אינה רלוונטית יותר
אחת הדילמות העולות מתוך מאות טקסי נישואין אותם ערכתי, היא, מה עושים עם ברכת האירוסין? שהרי זוגות חילוניים היום, ודאי אינם נזקקים למעמד טקסי של אירוסין, לאחר שכבר חיו יחד תקופה. ולעיתים אף באים עם ילדיהם אל מתחת לחופה. בתהליך הלימוד לקראת עיצובו של הטקס מתגלה חוסר הרלוונטיות של הנוסח העתיק של ברכת האירוסין. לכן אציע נוסח חילוני לברכה, המיועד לרוצים לשמר את המבנה המסורתי של הטקס אך עם משמעות שאינה דתית. 
ברכת האירוסין מהתלמוד – ברכה על איסור קיום יחסי מין
הברכה הפותחת את טקס הנישואין הדתי אינה ברכה על הקידושין, אלא על איסורים ביחסי מין. מקורה של הברכה בתלמוד  (כתובות, ז', ע"ב) ונוסחה:

"בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קְדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת. וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת לָנוּ, עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין".

הברכה היא על שלושה דברים: על איסור עריות  באופן כללי, על איסור קיום יחסי מין עם הארוסות בתקופת האירוסין, על ההיתר לקיימם עם הנשואות לבני זוגן, וברכת שבח לאלוהים. 
בעת בה טקסי האירוסין והנישואין היו מופרדים. הייתה זו תזכורת לחתן ולכלה על המחויבות הנורמטיבית הכללית ועל המחויבות לחוקי ההלכה האוסרים על מגע בין בני הזוג עד לטקס הנישואין שנה לאחר מכן. מרגע שאוחדו הטקסים למעמד אחד, דבר שקרה בערך במאה ה-15 או ה-16 בכל עדות ישראל, הברכה על האירוסין הפכה למנהג סמלי בלבד. 
יתירה מכך, יש לדעת כי ברכה על איסור היא ייחודית בהלכה. את התמיהה הראשונה לגבי ברכת האירוסין מעלה הרמב"ן במאה ה-13 (חידושי הרמב"ן, ע"ז, ע"ב), ובעקבותיו רבים מפוסקי ההלכה הראשונים שפירשו זאת כ"ברכת הודאה על קדושת ישראל שקידשנו הקב"ה ונתן לנו מצוות יתירות" (עיונים - עדין שטיינזלץ, כתובות ז', ע"ב, ע' 33, ד"ה: ברכת אירוסין) , כלומר ברכה על ההיתר הניתן ליחסי מין לאחר חופה וקידושין כחלק מהמצוות שניתנו על ידי יהוה. פרוש סמלי לברכה יכול להיות שהאסור נותן ערך למותר (סמט ישראל, "לרקום איתה סיפור חיים - משמעותם של מנהגי חופה" (ב)" ביטאון צהר, גיליון 10, ע' 167). על אף הפרוש הסמלי היפה הזה ברכת האירוסין, בנוסחה העתיק, היא ארכאית עבור זוגות חילוניים. האיסורים על קיום יחסי מין לפני הנישואים אינם נוגעים להם. 
ברכת אירוסין חילונית – התקדשות הדדית בכוס יין
כוס האירוסין היא אקט סימבולי בעל עוצמה רבה. לזוג שירצה לשמור על המבנה של טקס הנישואין המסורתי, אך עם משמעות חדשה ורלוונטית, מוצעת כאן ברכה חליפית. הברכה הפותחת את טקס האירוסין היא הברכה על היין. חילוניים שאינם מאמינים שיש להציב את אלוהים במרכז הטקס מברכים את עמל הכפיים:

"בָּרוּךְ אַתָּה עָמַל כָּפֵּינוּ מְגַדֵּל פְּרִי הַגֶּפֶן, וְיוֹצֵר הַיַּיִן".

לאחר הברכה על היין ישנם שני חלקים לברכה המוצעת. החלק ראשון מחליף את הברכה על איסור יחסי מין:

"וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה". 

הפסוק לקוח מתוך ספר הושע פרק ב', וזהו כמובן משל על הברית שאלוהים כורת עם עמו. בטקס הנישואין אנחנו מסבים את ההקשר לקשר שבין בני זוג. ניתן לשנות מלשון נקבה ללשון זכר על מנת להתאים לנסיבות.
החלק השני בנוי על המבנה המסורתי המסיים את ברכת האירוסין:

בָּרוּךְ אַתָּה הָאָדָם, המִתְקַדֵּשׁ עִם זוּגוֹ, וּמְקַדֵּשׁ אֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין"

פעולת הקידושין עצמה היא פעולה אוטונומית של בחירה, הבדלה וייחוד. הבחירה הראשונית נעשית בין בני הזוג, כלומר, בני הזוג מקדשים הדדית אחת את השני. והפעולה השנייה של הבחירה היא בטקס יהודי. פעולתו הייחודית בעולם בבחירת בן זוג, מלווה גם בבחירת תרבותו והתקדשותו לעם. כלומר, בחירת היותו חלק מהקולקטיב של התרבות היהודי.
מבחינה הכוריאוגרפיה ניתן לשמר את המנהג שבו האם משקה את הכלה. זה מסייע לשתף אדם נוסף במעמד המרגש ולתת כבוד לאם הכלה.
השימוש בברכת האירוסין החילונית מסייע אם כן, לפתור את דילמת המשמעות הארכאית והלא רלוונטית של הברכה הדתית.
הברכה השלימה תיראה כך:
"בָּרוּךְ אַתָּה עָמַל כָּפֵּינוּ מְגַדֵּל פְּרִי הַגֶּפֶן, וְיוֹצֵר הַיַּיִן. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה. בָּרוּךְ אַתָּה הָאָדָם, המִתְקַדֵּשׁ עִם זוּגוֹ, וּמְקַדֵּשׁ אֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין".
ניתן להעתיקה ולהשתמש בה לכל חופה וקידושין שייערכו בסימנא טבא ובמזלא טבא.