יום ראשון, 21 ביולי 2013

חתונה לא ברבנות - כתבת ערוץ 1

כשרות לציבור אני מביא את הכתבה של חדוה גלילי סמולינסקי (יומן ערוץ 1 19.7.2013) הכתבה עוסקת בזוגות שרוצים להתחתן אחרת. והיא הייתה בלאחר כתבה על המאבק על הרבנות הראשית. למעשה הפוליטיקה הזו של מי יהיה רב ראשי לא מעניינת חלקים רבים בציבור, גם לא דתיים שאינם מעוניינים עוד בשירותיה. יותר ויותר דתיים מתנתקים מהממסד הדתי. לצערי הכתבה היא למעשה מסע יחסי ציבור של גוף אחד - הויה, שעורך טקסי נישואין. התופעה של טקסי חיים מחוץ לרבנות, שאינה קשורה לרישום ביורוקרטי של המדינה רחבה הרבה יותר וחבל שלא פתחו את היריעה ודיברו גם על הזרמים היהודיים האחרים כמו רפורמים, קונסרבטיביים וחילוניים. ללא קשר, הכתבה מעניינת ומומלצת לצפייה.

מכתב תודה לאחר 7 שנים

אני כבר רגיל לקבל מכתבי תודה לאחר שנתיים לכל היותר ממועד הטקס. היום נשבר שיא חדש וקיבלתי תודה לאחר 7 שנים. לא ציפיתי בכלל, וזה זוג שאני מאד אוהב ושומר איתו על קשר בפייסבוק וכבר יש להם ילדים. איזה כיף!


יום רביעי, 17 ביולי 2013

סיפור החתונה של טסה ועופר

כמעט שנתיים אחרי הגיעה אלי מכתב תודה מרגש מאד של טסה ועופר, להם סידרתי קידושין באוקטובר 2011 בבית אנדרומדה ביפו העתיקה. משמאל אפשר לקרוא את מכתב התודה שלהם שגרם לי להסמיק ולדמוע (ליחצו על התמונה להגדלה).
כדאי לשמוע גם את הסיפר שלהם. טסה ילידת מינסוטה ארה"ב, ועפר יליד הארץ שגדל ברמת השרון. הם פגשו אחד את השנייה כששניהם מימשו את אהבתם הגדולה לטיולים. יד הגורל הביאה אותם במקרה, ב-2008, לאותה מלונית במקסיקו סיטי. עופר שידע ספרדית עזר לטסה לטייל ברחבי העיר. היא הציעה לו להשאיל לו את מכוניתה לטיול מחוף לחוף בארה"ב עליו חלם תמיד. בסופו של דבר זה לא יצא לפועל, אבל היה שם קליק, הם הפכו לזוג.  
לא קל להיות זוג במרחק של אלפי קילומטרים ובסופו של דבר צריך להחליט היכן הבית. לאחר שהחליטו שיחיו יחד, הם לקחו סיכונים, ועשו מאמצים גדולים כדי לבחון את הזוגיות. לאחר מחשבות ותהיות רבות, נסיונות לגור בארה"ב, בסופו של דבר טסה עזבה את עבודתה, ובאה לחיות בארץ הם חיים יחד בארץ. ואפשר כבר לגלות שהם מצפים. 
מזל טוב לטסה ועופר! אני תמיד אומר במקרים האלה שיש ברכה בעמלי...



יום חמישי, 11 ביולי 2013

סיפור החתונה של נתי ודרור

נתי ודרור הגיעו אלי בהמלצת אמה של נתי לה עזרתי בעיצוב טקס אבלות, לפני כמה שנים. הם פנו אלי שאסייע להם להכין את טקס חתונתם, מי שערכה אותו בפועל הייתה חברה. מה שעשינו הייתה סדנת לימוד לקראת חתונה בה עברנו על הטקסטים, המקורות, הסמלים והכוריאוגרפיה, הן של הטקס המסורתי בתרבות היהודית, והן של הטקס היהודי החילוני. מאמר על החתונה התפרסם באתר "הארץ", באנגלית בלבד, בטורו של רון בן טובים "Someone Else's Simcha". מכיוון שהגישה למאמר היא רק למנויי האתר, והוא מתפרסם רק בשפה האנגלית, החלטתי לתרגם ולהביא את המאמר כדי לשתף בסיפור עיצוב החתונה המקורי של נתי ודרור. כל הכבוד להם והרבה מזל טוב!

החתונה של נתי ודרור - אהבה קיבוצית ללא הרב

מיקום: קיבוץ דורות
השעה: 16:00
האזור: שמש המדבר החמה לוהטת מעל גגות הרעפים אדומים של דורות, קיבוץ הממוקם כשבעה קילומטרים ממזרח לשדרות, וכ -15 ק"מ מהקצה הצפון מזרחי של רצועת עזה. אישה צעירה יוצאת לתלות כביסה, עזה בצבעה על רקע טלאי שדות החיטה המצהיבים שעל הגבעות מסביב. קריאת הטווס שוברת את ההפוגה הקלה של יום שישי אחר הצהריים.
מקום האירוע: בין מרבדי דשא ירוק, עצי דקל גבוהים משתקפים בבריכת השחייה המלבנית של דורות. סירות נייר צבעוניות שטות בעצלתיים במים הצלולים. על משטח אבן, שולחנות וכיסאות לבנים מונחים תחת כמה שמשיות לבנות, המספיקות בקושי להגן מפני השמש הקופחת. בצד השני של המשטח, סדין לבן מונח על הדשא, לצידו שולחן קטן עם בקבוק יין, מקום הטקס האזרחי הערב.
השמחה: החתונה של דרור ונתי 
נתי ודרור (תמונה מאתר עיתון "הארץ", צילום: גיל כהן מגן)
מספר האורחים: 150
ההיסטוריה המשפחתית: דרור, 30, קופירייטר במשרד פרסום, נולד לנפתלי ויהודית לביא. גדל בדורות עם גלעד אחיו הקטן. נתי, בת 27, מטפלת במשרה חלקית ולומדת להיות נטורופתית, נולדה לדמיאן וססיליה קלברסה, גדלה בקיבוץ הסמוך גבולות. לאחר שהוריה התגרשו, כל אחד מהם יצר משפחה חדשה, כך שנתי הפכה לאחות מרובת אחים (לדמיאן שני ילדים מנישואיו השניים בצרפת, בעוד שלססיליה שני ילדים מבעלה השני, שהצטרפו לשלושת הבנות שכבר היו לו עם אשתו הראשונה). דמיאן: "זה שילוב מעניין"; נתי: "עד כמה שזה נוגע לי הם כולם האחים והאחיות הקרובים שלי".
היחד: למרות שנתי ודרור גדלו מספר קילומטרים זו מזה, הם מעולם לא ראו אחד את השנייה עד אותה שבת אחר הצהריים גורלית בעיר מגוריהם, בתל אביב. לאחר ששניהם חזרו מהטיולים הגדולים אחרי הצבא שלהם, בני זוג לעתיד חיכו יחד לאותו האוטובוס, כאשר האוטובוס לא הגיע, הם התחילו לדבר ולדבר (ועוד קצת דיברו...) בסופו של דבר, שני הפטפטנים לקחו יחד מונית שרות, תוך כדי דיבורים. דרור הרגיש שרגע האמת מתקרב, והציג לבסוף את השאלה – שאלת מספר הטלפון כמובן - רק כדי להבין, רגע לפני שנתי ירדה, שהוא החסיר פיסה קריטית של מידע. דרור: "אז אמרתי 'אה... רגע, איך קוראים לך? אה, מגניב', והיא ירדה".
כשברשותו המספר ושמה, הדייט הראשון היה חמישה ימים מאוחר יותר בבר בתל אביב. האם הם דיברו גם שם? נתי: "ועוד איך! בשלב מסוים הם נאלצו להגביר את המוסיקה" שנה לאחר מכן, הם עברו לגור יחד ביפו, ושנתיים לאחר מכן הגיעה החתונה.
למסד את הקשר: נתי ודרור, שגדלו בבתים חילונים מובהקים (נתי: "מאוד חילוני"), החליטו שהם לא הולכים בתלם, ובמקום זה עשו טקס משלהם. אז הם חקרו את המקורות של החתונה יהודית המסורתית. בסיוע של רב חילוני (הרב נרדי גרין, לא במקור) הם בחרו אילו חלקים להשאיר, אם כי בצורה שונה, והשליכו את החלקים האחרים. נתי: "זה היה תהליך מאוד משמעותי ומלמד"; דרור: "רצינו להפוך את הטקס נגיש לכולם, בלי שום דבר שיפריד בינינו לבין האורחים שלנו." באשר להוריה של נתי, שמיסדו את הקשר בינהם בנישואין אזרחיים לפני כמעט 30 שנים, הבחירה הייתה מבורכת, וזאת על אף שהם יודעים שהטקס החילוני של בתם לבעלה החדש אינו מוכר חוקית על ידי המדינה. ססיליה: "אני הייתי עומדת מתחת לחופה אם היא הייתה רוצה בכך, אבל אני מאוד שמחה שלא הייתי צריכה", לילך, אחותה של נתי:"אני חושבת שזה ממש מגניב, כי הם השקיעו המון זמן ומחשבה כדי לעשות את זה בדיוק איך שהם רצו".
הטקס: חברים ובני משפחה זרמו לאט לתוך מתחם בריכת השחייה, רובם היישר לבר כדי לקבל כוס מרעננת של פונץ' לימון שתהדוף את חום סוף האביב המעיק. צעירים וצעירות עם משקאות בידיהם שוחחו סביב מאוורר תעשייתי, מסתתרים מתחת לאחת השמשיות הלבנות. חברה של של בני הזוג נכנסה עם עוגת החתונה, המקושטת בדמויות של גבר ואישה ליד עץ. "זה לא יחזיק מעמד בחום הזה!" חבר אחר אמר, והתקן הסוכר עבר לצל, אבל לא לפני שכל אחד צילם תמונה באייפון שלו.
אחת מחברות בני הזוג, המנחה שלנו לערב זה, נוטלת את המיקרופון וקוראת לכולם להתאסף בסמוך לדשא, שבו כיסאות לבנים ממוקמים בשורות לפני מקום הטקס. ססיליה מתיישבת בשורה הראשונה ומעמידה את החצובה למצלמת הווידאו שלה, בעוד אבא של דרור, נפתלי מכין את מכונת הבועות תוצרת בית שלו.
ראשונים להיכנס החתן והכלה, מחזיקים ידיים כשהם צועדים לעבר הסדין הלבן על הדשא, עם חיוכים גדולים על פניהם. דרור מודה לקהל שבא לחגוג את "חג אהבתם", ועורכת הטקס אומרת שהערב מסמל את "החופש והאוטונומיה של האדם היהודי החילוני המודרני." בשלב בא, הזוג קורא את ברכותיו זה לזו – הברכה של דרור מורכבת כולה מקטעים של שירי אהבה ישראליים. נתי: "הגשמת את חלומותי מהרגע שנפגשנו." עורכת הטקס קוראת לבני משפחה וחברים לעלות אחד אחד (או קבוצה אחר קבוצה) לברך את הזוג הטרי בהדהוד לשבע ברכות החתונה: דמיאן, שמושיט מעטפה עם ממתק ("לחיים מתוקים יחד") ; ססיליה ובן זוגה קרלוס ("היום משפחה חדשה צומחת מאהבה"); משפחתו של דרור, ושאר החבר'ה השמחים. בשלב הבא מגיע החלק של טקס תכשיטי החישוקים, המנחה מסבירה כי הטבעות מסמלות את הרגע שבו נתי ודרור "מניחים את היסודות לביתם המשותף בצורה שוויונית והדדית". החתן והכלה מברכים אחת את השני ושמים את "התכשיט". כולם מרימים כוס חד פעמית זעירה עם  יין, בעוד האחייניות הג'ינג'יות של נתי מפזרות עלי ורדים לכל עבר. עורכת הטקס מברכת את הזוג, מאחלת להם מזל בחייהם החדשים, ובצהלת "לחיים!" המוסיקה פורצת ורחבת הריקודים מתמלאת.
מוסיקה: ג'אז קלה להאזנה, פופ לטיני, ודאנס ישראלי.
אוכל: זרם בלתי פוסק של מנות נגיסה: טורטיות סינטה, דגים וצ'יפס,  ניוקי עגבניות ושום,  קרוסטיני חצילים ופסטו, סלמון ברוטב טריאקי,  מיני המבורגרים, נקניקיות חריפות ובף בורגיניון.
שתייה: יין, בירה, פונץ' פירות, יין מבעבע, ומשקאות קלים.
אמירה: דמיאן: "אני חושב שמה שהם עושים הוא מאוד חשוב. הם אומרים לממסד [הדתי] הכופה שהם ישראלים הרוצים להקים משפחה כאן, והם רוצים לעשות את זה בדרכם שלהם."
בדוגי בג הרוחני שלי: לעשות משהו שונה אין משמעותו שאתה לא יכול לקחת ולאמץ חלקים מתוך המסורת, או לפחות לדעת קצת עליה.
ציטוט אקראי: יונתן, החבר של לילך (אחות של  נתי), לשאלה האם יש חתונה בעתידם: "זה בסדר. אני כבר יודע מהי חנות התכשיטים האהובה עליה" לילך: "אבל אין להם יהלומים!"...