יום שני 29 יוני 2009
כאשר חרדים הפגינו בזמנו על מה שהם כינו חילול שבת בתוך שכונות חרדיות, היו לי הסתייגויות מהפגנות נגד ופרובוקציות חילוניות. היום המצב שונה לחלוטין מהסיבה הפשוטה, הפגנות החרדים אינן על רקע חילול שבת, אלא נסיון לכופף את ראש העיר "החילוני" ואת שלטון החוק. זהו רק בלון ניסוי. הם מנסים את כוחם ורוצים לראות עד כמה יצליחו באמצעות אלימות וטרור.יהחילוניים החלו להתעורר בירושלים. בבחירות האחרונות הצביעו לראש עיר חילוני ומנהלים מאבקים בשכונות שונות של העיר. בקרית יובל למשל, יש מאבק על הצבה בלתי חוקית של עמודי עירוב ועל מבנים בלתי חוקיים. בגבעת משואה, השכונה שלי, נגד הקמת מקווה עירונית על שטח ענק, וגם בשכונות אחרות.י
חשיבות ההפגנות והמחאה הם לשמירת האופי של ירושלים כעיר פתוחה, עיר לכולם, לא רק לתושביה, אלא לכל העולם. המחאה אינה מתמצה בחניון זה או אחר, אלא בשמירה על שלטון החוק, וביכולת של ראש העיר למשול ב
עירו ולקיים החלטות חוקיות לרווחת כל תושבי העיר ומבקריה. ההחלטה על פתיחת החניונים היא החלטה שסוכמה מראש עם כל הפלגים בקואליציה העירונית, כולל החרדים. לא מדובר בחניונים בתוך שכונות חרדיות, אלא חניונים שיסייעו לאנשים שמגיעים לירושלים בשבתות לא לחנות במקומות אסורים. אם על הבל כזה הם מוכנים להבעיר את הרחובות ולאיים על חיי ראש העיר, אסור לשתוק.י
בעיתון למחרת כל התפרעות חרדית צריך שיהיו שתי תמונות, אחת ליד השניה, התפרעות חרדים מול הפגנה חוקית ושקטה של אלפי חילוניים. בשבת האחרונה הגיעה לככר ספרא כמות נכבדת של מפגינים, אבל זה עדיין לא מספיק. מול כל התפרעות חרדית צריך עשרות אלפי חילוניים, שיביעו מחאה חוקית ויתמכו בראש העיר. אסור להשאיר את הרחוב לחרדים. אסור להפקיר את ירושלים לחרדים. הייתי בשתי ההפגנות הראשונות ואהיה בכל פעילות מחאה נוספת.י
התמונות מתוך קבוצת פייסבוק "חוזרים לככר ספרא"י
חשיבות ההפגנות והמחאה הם לשמירת האופי של ירושלים כעיר פתוחה, עיר לכולם, לא רק לתושביה, אלא לכל העולם. המחאה אינה מתמצה בחניון זה או אחר, אלא בשמירה על שלטון החוק, וביכולת של ראש העיר למשול ב
עירו ולקיים החלטות חוקיות לרווחת כל תושבי העיר ומבקריה. ההחלטה על פתיחת החניונים היא החלטה שסוכמה מראש עם כל הפלגים בקואליציה העירונית, כולל החרדים. לא מדובר בחניונים בתוך שכונות חרדיות, אלא חניונים שיסייעו לאנשים שמגיעים לירושלים בשבתות לא לחנות במקומות אסורים. אם על הבל כזה הם מוכנים להבעיר את הרחובות ולאיים על חיי ראש העיר, אסור לשתוק.יבעיתון למחרת כל התפרעות חרדית צריך שיהיו שתי תמונות, אחת ליד השניה, התפרעות חרדים מול הפגנה חוקית ושקטה של אלפי חילוניים. בשבת האחרונה הגיעה לככר ספרא כמות נכבדת של מפגינים, אבל זה עדיין לא מספיק. מול כל התפרעות חרדית צריך עשרות אלפי חילוניים, שיביעו מחאה חוקית ויתמכו בראש העיר. אסור להשאיר את הרחוב לחרדים. אסור להפקיר את ירושלים לחרדים. הייתי בשתי ההפגנות הראשונות ואהיה בכל פעילות מחאה נוספת.י
התמונות מתוך קבוצת פייסבוק "חוזרים לככר ספרא"י
נמרוד בבית לאחר 12 ימים בפגיה. הוא נולד מוקדם ולמרות שהיה במשקל מתאים הוא לא היה מספיק מפותח ולכן עבר אימוני אכילה. היום הוא כבר בבית, ואוכל מצוין. עולה במשקל ובעיקר ישן.יגם בכורי, נדב מקבל אותו בסדר גמור, הוא עוד לא מרגיש בתחרות, מאושר מהמתנות שהוא מקבל לרגל הולדת אחיו ובעצמו התחפש כמה פעמים לתינוק כולל מוצץ, זחילה על הרצפה ו"על הידיים".י
תוויות: נמרוד
ספיישל זוגיות. באתי כרב חילוני והייתי חלק מ"המחתנים האלטרנטיביים", יחד עם אסתי זקהיים, רון לוינטל ועוד. למרות שהצלחתי במשחק הראשון, הזוג שהתחרה עשה בחוכמה ולקח את הכסף. במשחק השני נפלתי בצורה מביכה (שאלה על תנ"ך). למזלי חתכו בעריכה את הקטע שאברי מדבר איתי. זה היה אחרי כשלוש שעות באולפן והייתי מותש. הם חסכו ממני את הפאדיחה.י
צריך להוריד את הכובע בפני ערוץ 2 ומפיקי התכנית שהביאו לשעשועון לכל המשפחה גם זוג לסביות וגם מחתנים "אלטרנטיביים". למרות זאת הם נאלצו תוך כדי התכנית להעיר לצמד הבחורות לא להתגפף ולהתנשק יותר מדי כי בכל זאת זאת תכנית בפריים טיים, וילדים צופים בה. מה שחסר זה שיראו לסביות מתמזמזות לפני השינה...י
אני תמיד יכול לסמוך על הגננות בגן של בכורי, שיראו אותי גם לשבריר שניה ויגידו לי למחרת בבקר: "ראינו אותך בטלויזיה"...י
תוויות: אברי גלעד, אחד נגד 100, ערוץ 2
יום שני 8 יוני 2009
ביום רביעי, שלישי ביוני בשעה 9:23 בבוקר, לאחר ששמתי את בני הבכור בגן, נסענו ללדת בהדסה עין כרם. בננו השני - נמרוד - נולד בשעה טובה. קצת מוקדם מדי ולכן הוא עדיין במחלקת פגים, אבל הכל בסדר. ליולדת שלום וגם לתינוק שבקרוב יגיע הביתה
יום שישי 22 מאי 2009
ב"תכנית חסכון", עם דפנה ליאל 18.5.2009, ערוץ 2, עדיין לא יכולים לבטא את המילים "רב חילוני".
תוויות: חתונה, טקס חילוני, טקסים, נישואים אזרחיים, תקשורת
יום שני 18 מאי 2009
כתבה של מיכל רז חיימוביץ' שכותרתה: "עונת החתונות כאן: חתונה בהנחיית סלבריטי עולה 1,500-1,900 ש'; יאיר לפיד מחתן מקורבים בחינם. המדריך המלא לחתונה שלא דרך הרבנות: מטקסים בעריכת עו"ד, דרך רבנים רפורמיים ועד לטקסים בהנחיית ידוענים וגם: איך משפיע המיתון על התקציב לאירוע החתונה". בכתבה אני מתואר כ"רב רפורמי-הומניסטי", הריני להבהיר, למען הסר ספק - אני לא רב רפורמי, אמרתי לכתבת בראיון עימי כמה פעמים שאני לא רפורמי ושתציג אות כרב חילוני, אבל זה לא עזר.י
תוויות: חתונה, טקס חילוני, כתבות בעיתון, נישואים אזרחיים, רב, תקשורת
יום ראשון 17 מאי 2009
בנסיבות מסוימות במסגרת עבודה, הוזמנתי לבוקרשט, בחודש מרץ השנה. לקחתי את זוגתי שתחיה וכמה שעות מתוך השהייה הקצרה שלי שם, הוקדשו למסע שורשים קצר. למען הגילוי הנאות משפחתי עזבה את רומניה ב 1971, כאשר הייתי בן 5, ולא היו לי שום תוכניות לבקר שם, אלמלא אותם אנשים חביבים שהחליטו שאני חייב לבוא לבקר שם. התחנה הראשונה הייתה הרחוב בו גרו הוריי, וגם אני, בין 1965-1971. שדרות דצ'יה מספר אחד. לצערי לא הצלחתי למצוא את המקום משום שכפי שנודע לי לאחר מכן, הרחוב השתנה והוארך. חלק מהבניינים שהיו בו נהרסו ברעידת האדמה הגדולה ב-1977. הרחוב הוא שדרה המובילה לאחת הכיכרות המרכזיות בבוקרשט - הכיכר הרומאית (פיאצה רומנה) ושם עומד פסלם של רומוס ורומולוס עם הזאבה. נהג המונית שהוצמד לנונהג המונית גילה לי שסבתא שלו הנוצריה התחתנה עם יהודי וחיה כבר 40 שנה בישראל "קרוב לתל אביב", שאלתי איפה והוא אמר 40 קילומטר מתל אביב... לא היה מקום שבו הסתובבתי שלא אמרו לי רומנים שיש להם חברים וקרובי משפחה שחיים ועובדים בארץ. הוא לקח אותנו לבית הקברות היהודי שבדרך ג'יורג'יו, הלכתי לבקר שם את קברו של דודי שעל שמו אני קרוא. מכיוון שהגענו ביום שבת לא היה במשרד אף אחד, ושומר מוזנח עם ערימת כלבים פתח את השער והוביל אותנו לבית הקברות הישן. הגענו לרחבת בית הלוויות, ותוך כדי שאנחנו חונים יצא מבין הקברים הומלס והרים את מכנסיו. בית הקברות לא רק שומם ומוזנח, אלא גם חלק גדול מהמצבות בו הרוסות לאחר אירוע של אנטישמיות שהיה שם. אני חושב שמאז שמנחם הכהן הפסיק להיות רבה של יהדות רומניה כבר אין אף אחד שדואג לבית הקברות הזה. למרות שהיו לי מספר החלקה והשורה של הקבר, היה קשה מאד למצוא אותו. בסופו של דבר, בעזרת נהג המונית שלנו מצאנו את הקבר, והוא היה דווקא במצב טוב. למרות שיחסי לקברים ידוע ומסתמך על דברי רבן שמעון בן גמליאל שאמר: "אין עושין נפשות (מצבות) לצדיקים דבריהן הן זכרונן" (ירושלמי, שקלים), היה לי חשוב לראות את הקבר הזה שהוא של אדם שאני קרוא על שמו. דודי נרדי מת בנסיבות קונספירטיביות, הוא היה עיתונאי, ובשנת 1964 כשחזר בטיסת פנים מקלוז' לבוקרשט המטוס התרסק והוא נהרג, שנה לפני שנולדתי. זה היה בתקופה שלפני צ'אושסקו. שמעתי לאחרונה מישהו מסביר במפורט למה זה לא יכול להיות ויש פה משהו מסריח, מי יודע. זכיתי, אם כן, לראות את שמי על קבר. ואני חייב לאמר שזה מספיק די והותר... לאחר שיצאנו מבית הקברות ביקרנו בתיכון בו למדו והכירו הורי, היום זהו מרכז חינוכי הקרוא "רעות", ששופץ והורחב באדיבות המיליארדר רון לאודר. לא יכולנו להיכנס, אבל צילמתי קצת מבחוץ. מיד לאחר מכן הלכנו לבקר בתיאטרון האידי של בוקרשט או כפי שהוא קרוי באידיש: "בוקארעשטער יידישער מלוכה טעאטער" (ברומנית זה: "תיאטרון המדינה היהודי"). התאטרוןשנוסד לפני כ 80 שנה, פעיל עד היום ובזמן שביקרנו שם בדיוק הסתיימה הצגה. אבי היה שחקן ובמאי בתאטרון הזה. חשבתי שרק אצלם את התאטרון מבחוץ, אבל נכנסתי פנימה ושאלתי את השומר אולי הוא יש פה מישהו שיכול להכיר שחקן בתאטרון לפני 40 שנה. הוא אמר לי שכרגע יצא מנכ"ל התאטרון ועומד לעזוב ברכבו (ניתן לראות אותו בתמונות שצילמתי במקרה, במצגת למטה). מיד יצאתי אליו וביקשתי ממנו לפתוח את חלון הרכב. שאלתי אותו אם הוא זוכר את אבא שלי והוא אמר שיש לו ממנו זכרונות טובים, שאל אותי לשלומי ואיפה אני גר בארץ. שמו של המנכ"ל הקשיש הארי אליעד, ושמחתי מאד שהוא זכר משהו. ולא רק הוא משום שבחיפוש אקראי באינטרנט הגעתי לכתבה של ירחון תרבות רומני על מפגש איחוד לרגל 40 שנות פרסי התיאטרון הרומני, בשנת 2004, ושם הוזכרו כל אלו שלא יכלו להגיע ובינהם גם אבא שלי. אולי הם לא ידעו שהוא נהרג בתאונת דרכים זמן לא רב לאחר שעלינו ארצה ב-1971. לזכרו של אבא - מונו סולו גרין זכרו לברכה.י
תוויות: התיאטרון האידי של בורקרשט, טיול שורשים, רומניה
יום שלישי 28 אפריל 2009
נסתיים יום הזכרון לחללי מלחמות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה ומתחילה השמחה על היום המציין את ריבונותנו על ארצנו. לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים. עת לבכות ועת לשחוק. עת ספוד ועת רקוד. (קהלת פרק ג). הגיעה עת לשמוח ולשתות לחיי העם הזה ואני רוצה להרים כוסית יחד עם כולם. תהא מדינת ישראל, בשנת ס"א לעצמאותה, לכלי ראוי לחיים טובים לכל תושביה. שתשרור בה האהבה, הרעות והאחוה, וירחקו ממנה שנאה איבה וקנאה. ותמלא רוגע, שלום, שלווה ושגשוג. מי ייתן ותמיד תהא אור לגויים. שנגשים במלואו את חזונם של מייסדיה כפי שנוסח במגילת העצמאות. ברוכים השוקדים על ביטחון המדינה. תחזקנה ידי המגנים בעוז ובגבורה. מי ייתן וישובו בשלום כל השבויים והנעדרים. ברוכים תושבי המדינה המקיימים את המדינה באברת חסדיכם, וביגיע כפיכם. שילחו אורכם ואמיתכם לראשי המדינה, שופטיה ונבחריה, ותקנום בעצה טובה לנהל את המדינה ביושר, בהגינות ובאהבה. ברוך עמל הכפיים, אומץ הלב, תבונת האהבה, עוצמת הגשמיות ויגיע המחשבה, שניחנו בהם תושבי המדינה המכוננים אותה בכל רגע ורגע. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, לחיות במדינתנו. אמן
תוויות: ברכה, חגים, יום העצמאות
שבת 18 אפריל 2009
בתכניתה של ד"ר עליזה לביא: "והרשות נתונה", בערוץ 10, ב 17.4.2009, התארחו הרב סיון מס והרב אורן יהי-שלום.
תוויות: הסמכת רבנות חילונית, חילוני, רבנות, תמורה, תקשורת




