רבנן צריכי נטירותא?

תמונה נוצרה באמצעות AI

אחת הסוגיות המעניינות הקשורות לפטור מגיוס חרדים לצבא מצויה בבבא בתרא ח' א': 

"אָמַר רַב יְהוּדָה: הַכֹּל לַאֲגַלֵּי גָפָא, אֲפִילּוּ מִיַּתְמֵי; אֲבָל רַבָּנַן – לָא צְרִיכִי נְטִירוּתָא". 

מדובר בשאלת מיסים שגובים מהקהילה ושואלים האם כולם משלמים בשווה או שיש חריגים והקלות, במקרה הספציפי כולם משלמים לבניית שערי החומות, אפילו מיתומים גובים, אבל רבנן לא צריכי נטירותא, כלומר, חכמים אינם צריכים שמירה ולכן הם פטורים מתשלום זה. הסיבה שבגללה הם לא צריכים שמירה מפני ש"תּוֹרָה מַגְּנָא וּמַצְּלָא" (סוטה כ״א א:י׳).

תילי תילים של טיעונים נשפכו על מאמר זה בתלמוד לאורך הדורות, אני רוצה להתייחס לפרשנות אחת שנמצאת בשו"ת הרדב"ז הסיבה שראוי להזכירה היא משום שרוב הדיון ההלכתי בנושא הוא תיאורטי. כאן השאלה היא מעשית. ומתייחסת לנסיבות מציאותיות. השאלה שנתבקש הרדב"ז לתת עליה את דעתו (תשובות הרדב"ז, חלק ב', תשנ״ב):

"מחלוקת אשר נפל בירושלם בין הבעלי בתים ובין החכמים על ענין פריעת שומרי השכונה".

השו"ת הוא קובץ, שנאסף בכמה חלקים, מסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16 כנראה מתחילת התקופה העות'מאנית. בירושלים חיו כ-200 משפחות יהודיות והמצב היה קשה, התרבו הגנבים. מעמד היהודים נשמר עוד מהתקופה הממלוכית ככבני חסות המשלמים מיסים לשליטים המוסלמיים, ע"פ "תנאי עומר". תלמידי החכמים מבקשים מפרנסי הקהילה לארגן שמירה, אבל לפטור אותם מתשלום שהרי יש עקרון הלכתי כזה. והתשובה של הרדב"ז בתמצית היא שבעלי הבתים בעצמם אינם מבקשים שמירה משום שהם אפילו יותר עניים מתלמידי החכמים שמודים שהם זקוקים לשמירה, כלומר, שהתורה והלימוד והתפילות, אינם מספיקים והם עצמם דורשים שמירה ודורשים שיממנו להם אותה, אבל הם אולי במצב טוב יותר מבעלי הבתים, והרדב"ז מלגלג עליהם ואומר: "כי דברי יעציבו את קצת חכמים ולכן השתיקה טובה מהדבור". אם באמת הם דורשים שמירה כי הם טוענים שהם צריכים אותה, הרי שוודאי שהם צריכים לשלם את דמיה. 

האם אפשר להסיק מכך על גיוס חרדים לצבא? אני חושב שכן.

והנה התשובה המלאה משו"ת הרדב"ז: 

"כבר ידעת דאמרינן בבבא בתרא אמר רב יהודה הכל לאגלי גפא ואפי' מיתמי אבל רבנן לא צריכי נטירותא וזה מוסכם לא נפל בו מחלוקת אבל במס המוטל אקרקפתא דגברא הוא דאיכא פלוגתא אם חייבים הצבור לפרוע בעדם או לא וכבר נהגו לשמוע למיקול ופורעין הכל. אבל בנ"ד אפי' האומרים שאין החכמים חייבין לפרוע כסף גלגלתא מודים הם דחייבים החכמים לפרוע בשמירות דבשלמא היכא שהמלך או שר העיר מצוה להניח שומרים בכל שכונה ושכונה או שיצאו הם בעצמם לשמור כל אחד ואחד לילו בכי האי גוונא החכמים פטורים דלא בעו נטירותא ופורעין הבעלי בתים עליהם ואם צריכין לשמור בעצמם יצאו הם ולא החכמים דרבנן לאו בני מיפק באכלוסא נינהו א"נ שאין המלך מצוה ולא כופה אותם ובני העיר צריכים (לשמור) [לשכור] שומרים החכמים פטורים כדכתיבנא. אבל בנ"ד הבעלי בתים אומרים אין אנחנו צריכין שומרים כי עניים אנחנו והחכמים צועקים לאמר תעמידו שומרים והם בעצמם מודים דבעו נטירותא היש מן הדין או כן הסברא שיכופו את הבעלי בתים להעמיד שומרים ולא יסייעו עמהם ולכוף אותם על כיוצא בזה לא אמרה אדם מעולם ואי אמרה לא צייתינן ליה כי לקת מדת הדין אבל יכולין לכוף אותם שיעמידו שומרים אם דבר צריך הוא ויסייעו כולם כדתנן כופין בני העיר זה את זה וכו' ואע"פ שידעתי שיש חכמים שהם חלוקים על זה לעצמם הם דורשין ואין שומעים להם ומ"מ אל תטעה בדברי שלא אמרתי אלא בזמן שהבעלי בתים טוענין אין אנו צריכין שמירה אם לא יסייעו כולם והחכמים אומרים עכ"פ תעמידו שומרים בכה"ג אני אומר כופין אלו את אלו ואע"פ שיש טעם אחר כי מסופק אני אם יש עתה מאן דלא בעי נטירותא איני נכנס בחקירה זו עתה כי דברי יעציבו את קצת חכמים ולכן השתיקה טובה מהדבור ומכל מקום מה שכתבתי נראה לי ברור בלי חולק ומכל מקום אם הדבר ברור שגם הבעלי בתים צריכין שמירה ואין טוענים כך אלא כדי שיסייעו החכמים עמהם בזה הדבר ברור שאם החכמים טוענים לא בעיא נטירותא א"נ דשתקו אינם חייבים לסייע אותם אבל אם הם מודים דבעו נטירותא וצועקים לאמר תעמידו שומרים הדבר ברור אצלי דחייבים לסייע עמהם דהודאת בעל דין כמאה עדים והא אמרו דבעי נטירותא וכ"ש במה שאני רואה בירושלם שנתרבה עין הגנבים בשביל החכמים שאין לבושם כלבוש הבעלי בתים ונראין מכובדים יותר מהם וכ"ש שיש בדבר ספק נפשות כאשר הוא מפורסם ואין ראוי שיהיה בדבר התרשלות והנראה לעניות דעתי כתבתי וכתב הרשב"א בתשובה על אחד שהיה פטור ממסים וארנונות דחייב לפרוע בפסי העיר משום דבעי נטירותא אף הכא נמי ת"ח אע"ג דפטורי ממסים וארנונית אי בעו נטירותא יהבי בפסי העיר".