interfaith.com הפך ל 18doors.org, ומאמר שלי באתר.

Screenshot: 18doors.org

האתר האמריקאי הוותיק interfaith.com שמיועד לסיוע למשפחות בין תרבותיות ובין-דתיות למצוא את דרכן בקביעת זהותן המשפחתית, בטקסי חיים וחגים, שינה את פניו ועשה מיתוג מחדש מהיום הוא נקרא 18doors.org, למעשה התפנית היא יותר כלפי הצד היהודי. 

ההיגיון בשינוי שם האתר מצוי במשחק המילים על המלה העברית דור והחשיבות של העברת ערכים יהודיים מדור לדור. יחד עם המספר 18 (ח"י), צרוף המלים מבטא: חיים מדור לדור. אבל, גם לפתוח דלתות, כותרת המשנה היא Unlocking Jewish.

גם אני כתבתי מאמר באתר על המשמעות והחוויות מטקס בת מצווה חילוני הומניסטי שערכתי בכותל, אפשר לקרוא את המאמר כאן

קליפ החתונה של טלי וז'ניה ספטמבר 2019 באר שבע

לטלי וז'ניה ערכתי טקס נישואין יהודי חילוני, בספטמבר 2019, באולם "אגמים" בבאר שבע. עכשיו יצא קליפ החתונה שלהם שאני משתף פה. זה הסיפור שסיפרתי עליהם בטקס החתונה:

טלי ויבגני מכירים כבר 7 שנים. בליל קיץ אחד טלי יצאה עם חברות למועדון. לפי המנהג המסורתי הולכים לפני לבית של חבר או חברה כדי לתדלק... במקרה בתחנת התדלוק נכח יבגני כי זה היה בית של חבר שלו. הוא בכלל לא תכנן לצאת, אבל אחרי כמה מילים עם טלי הוא השתכנע. לאחר כחדש הם הפכו לזוג. בעבור כמה זמן הם גם עברו לגור יחד וגם הרחיבו את המשפחה עם החתולים של ההורים, חטביץ' וקירה. וכבר הכל היה ברור ולכן, לפני שנה וחצי, יבגני רצה למסד את היחסים בהצעת נישואין, הוא הלך על חדר בריחה מפחיד עם חברים שדחקו בטלי להיכנס לחדר המפחיד. שם חיכה לה יבגני, כרע ברך ושאל את השאלה, האמת שמרב אימה, טלי לא זוכרת הרבה, רק שהטבעת הייתה על האצבע שלה בסוף... כנראה שהיא אמרה כן... הם עדכנו את ההורים והמשפחה הם כבר רשמו את הנישואין אזרחית בצ'כיה וזה מה שהוביל לטקס היום.

מצביעות ומצביעים בטבעת פרסמו פוסט שלי

לכבוד הגעת קבוצת הפייסבוק הסודית "מצביעות ומצביעים בטבעת" למעל 5000 חברים, נתבקשתי על ידי מנהלת הקבוצה לכתוב כמה דברים על עצמי. למותר לציין שאני לא יכול להיות חבר בקבוצה, בגלל שאני מוגדר כ"ספק", אבל כל הכבוד לכך שניתנה לי הרשות לפרסם משהו על עצמי. אני מביא כאן את הדברים שכתבתי ופורסמו בשמי על ידי מנהלת הקבוצה.

מכיוון שאני רב המוסמך ע"י הזרם ההומניסטי ביהדות, אני מאמין בשימת האדם במרכז. ולכן, כתבתי קוד אתי ואמנת שירות הנוגעים לחתונות שמתמצים בשני דברים עיקריים: בני הזוג שמתחתנים הם מרכזו של הטקס, הם שולטים בתכנים ובמבנה הטקס. הדבר השני הוא שוויון בין החתן לבין הכלה בקידושין ובכתובה. כאשר מדובר בחתונה של בנות ובני זוג מאותו המין, השוויון מובן מאליו. בנוסף, הקוד האתי ואמנת השרות שלי מחייבים אותי לכך שאסור לאחר בהגעה לחתונה, עלי להיות זמין לזוג בכל עת, להוציא חשבונית/קבלה על כל סכום שאני מקבל כחוק, הזוג יודע מראש מה הולך להיאמר בטקס. וגם לשקיפות, כלומר, אין אותיות קטנות ואין הפתעות. (דברים נוספים בקוד האתי ניתן לקרוא כאן).
החתונה בתרבות היהודית היא הסכמה בין שני אנשים לבוא בברית ולהקים משפחה. בתפיסה ההומניסטית מטרת מסיבת החתונה וטקס החתונה הם להכריז כלפי כולי עלמא: "אנחנו הולכים להקים משפחה", האמירה הזו היא הדבר המשמעותי ביותר של אדם בחייו משום שהוא מתחייב בצורה משמעותית לעבור לשלב חדש בחייו שבו הוא כבר אינו לבדו, ואינו אחראי רק על עצמו. המשמעות החבויה היא: "אנחנו זקוקים לתמיכתכם ועזרתכם ביצירה החדשה הזו". משפחה אינה יכולה להתקיים בנפרד מן החברה הסובבת אותה והיא נזקקת להכרה הזו. תפקיד הרב בטקס הוא להעצים את בני הזוג להביא את האמירה שלהם, מבעד למשקפי התרבות יהודית. 
יש חשיבות גדולה להבנה של בני הזוג את המהות על מנת לחזק את יכולת הבחירה שלהם. על מנת לדעת מה רוצים כדאי לדעת על מה מדברים ולכן חשובים ההכנה ועיצוב הטקס. התהליך והדרך שעוברים בני הזוג לקראת הטקס חשובים לא פחות מאשר הטקס עצמו. יוצאים לטקס מתוך הבנה והזדהות עמוקה עם תכניו, אסור להרגיש מנוכרים למשהו שהוא כל כך מרכזי בחיים של כולנו.
טקס נישואין טוב הוא כזה שמצליח לייצר אינטימיות בין הקהל הנאסף לבין בני הזוג והמשפחה. הטקס הוא אישי ולא כללי, מדבר ללב ולא בצורה נוסחתית. כזה שמצליח לגעת ומייצר חיוך של הבנה ואהבה.

דברים שלי לפרשת "וירא" שהתפרסמו במקומון "כל העיר"

נתבקשתי לכתוב כמה דברים לפרשת "וירא", שהתפרסמו באתר מקומון "כל העיר", ב-11.11.2019:

בראשית יח, כה: "חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט."
פרשנים לאורך הדורות הזדעזעו מחילול השם המפורש – מה טעם להביא פעמיים את הביטוי העממי: "חָלִלָה לָּךְ"? חסר שעוד רגע אברהם יטפח על שכמו ויגיד לו "בחיית אחי, השתגעת? אתה עושה בדיוק הפוך ממה שהטפת לו"... 
סיפור סדום ועמורה נפתח בהבטחה האלוהית לאברהם בתנאי שישמור על "דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". אברהם מעז לעמוד בפני יְהוָה ולהזכיר לו שזהו כסת"ח מוסרי להביא בפעם הראשונה בתורה את המלה "מִשְׁפָּט" כמבטאת ערכים של צדק ולעשות בדיוק ההיפך. 
אברהם מגיע מהבית עם חוש צדק ומוסר מפותחים שאינם קשורים להבטחה האלוהית או לצו שניתן לו, זוהי תכונה פנימית אנושית וטבעית עבורו. לא סתם יְהוָה בחר בו כשותף לדרך, הוא צריך מישהו שיאזן את הלהט האלוהי להשמדה. אברהם אומר לו את אחד הדברים החשובים שכנראה קרא באמנת ג'נבה הרביעית, סעיף 33, מ-1949 (אין מוקדם ומאוחר בתורה): "עונשים קיבוציים וכן כל אמצעי הפחדה או השלטת טרור אסורים".

חתונה בהפתעה, לא לזוג, לי...

כמה חדשים לפני החתונה פנה אלי זוג ואמר שהוא שוקל לשכור את שירותיי לטקס שייערך בערב שבת, במדבר בכפר אירוח, שם הם ישכנו את כל אורחיהם. מסיבת חתונה ייחודית וכך היה אמור להיות הטקס. אבל באותה נשימה הם אמרו שהם שוקלים מישהו נוסף ואכן, בסופו של דבר, לאחר התלבטות קשה, הם החליטו על מישהו אחר. אמרתי להם שאין שום בעיה ושיהיה בהצלחה ובמזל טוב, באמת מכל הלב. הסיבה שהם בחרו במישהו האחר הייתה לדבריהם, המרחק הרב שהיו עלולים לנסוע כדי להיפגש עמי פנים אל פנים, אבל שהם מאד מעריכים אותי. וכבר הספקתי לשכוח מכל העניין אבל יום לפני הטקס הם התקשרו לבשר לי שעורך הטקס שלהם אינו פנוי בגלל נסיבות אישיות והם בכל זאת רוצים שאערוך להם את הטקס. הסכמתי ללא שום היסוס. הרבה יכול להשתבש בהתרעה כל כך קצרה, אבל, אני יודע שזה היה מוצלח משום שזה מה שהם כתבו לי לאחר הטקס:

תגובת תודה מאחות החתן לאחר טקס שערכתי

משתף בתגובה שקיבלתי בפייסבוק מסנג'ר, והפעם לא מהזוג עצמו, אלא מאחות החתן שהייתה שותפה לחופה. מרגש מאד ומחמם את הלב.

דברים שלי לפרשת "וילך" שהתפרסמו במקומון "כל העיר"

נתבקשתי לכתוב כמה דברים לפרשת "וילך", שהתפרסמו באתר מקומון "כל העיר", ב-2.10.2019:

דברים ל"א, כ"ז: "כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם ה' וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי".
זהו יומו האחרון של משה כמנהיג, הוא כבר יודע שלארץ המובטחת לא ייכנס, הוא מודה בפה מלא שמצבו הבריאותי אינו מאפשר לו "לָצֵאת וְלָבוֹא". ולכן הוא עושה הכנות אחרונות על מנת שהמורשת האדירה שלו לא תגווע. מה המשמעות של "וַיֵּלֶךְ"? לאן ההליכה? ייתכן וזוהי הליכה ממשית אל ראשי העם כדי לתת להם הוראות אחרונות, מעין מסע פרידה, ואולי הכוונה מטאפורית ורמז לבאות. אך באופן מעשי הוא מזכיר לעם שהוא מכיר אותו, הרי אחרי שימות ברור שהם יחטאו. ולכן צריך לעשות את כל ההכנות הארגוניות לשמר את המסגרת.
הדבר הראשון הוא הכתרת יורש, חייבת להיות דמות עם שם ומוניטין וזה יהושע, אבל יהושע ידוע כאיש של חוזק ואומץ, ולא של רוח, לכן צריך את הדבר השני הוא חיזוק הגבולות האידיאולוגיים באמצעות מעמד שנתי – "הַקְהֵל" שבו העם מתכנס ושומע את מה המשמעות של להיות חלק מהקבוצה הקרויה עם ישראל, מה החוקים, מה המחירים ומה התועלות. הדבר השלישי הוא ההנצחה - כתיבה של הדברים על ספר והטמנת הספר בצד ארון הברית, כמו שהטמינו את משה בתיבה כדי להצילו, כך יש להציל את התורה באמצעות כתיבתה. עם ישראל מסיים את מסעו במדבר ומתחיל את המסע שלו לריבונות כשמשה נותן את העצה שכל סבתא יודעת מאז לתת: "תעשה את זה ישר – עקום זה יצא ממילא".