מסורת מעגל שיח שכנים בליל כיפור נמשכת

גם השנה יחד עם מיכל נקר, אנחה מעגל שיח שכנים בשכונת גבעת משואה, בליל כיפור לאחר התפילה הפתוחה בפארק.

שנה טובה מאתר טקסים תשע"ט

בתשע"ט שנה שווה היא עם חתונה שווה

שנה טובה תשע"ט ממשפחת גרין יקיר

מה? השם שלי מופיע בניו יורק טיימס?

אתה קם בבקר והולך כרגיל להביא את העיתון מפתח הדלת, כמובן את הניו יורק טיימס ואתה מגלה את שמך בעמוד 9, בחלק A, כלומר בכותרות הראשיות... סתאאאאם, אני לא באמת מנוי על העיתון, אבל השם שלי כן מופיע. הכתבת יצרה עמי קשר ורצתה לצלם זוג בחתונה שערכתי ולראיין איתם. היא לא כל כך דיברה איתם, אבל שלחה צלמת לחתונה, למזלי היא הזכירה אותי בכתבה כך שגם קרובי המשפחה שלי בארה"ב ראו את העיתון וגם שלחו לי אותו בדואר.

הפסקה בה אני מוזכר מדברת על זוג שחיתנתי ביולי 2018, במושב אורה. הפסקה היא קצרה ואומרת:

"ליליה ואלכסנדר וילנצ'יק, שמשפחותיהם הגיעו ממוסקבה וסנט פטרבורג, נישאו בגבעות ירושלים ביולי על ידי נרדי גרין, רב חילוני או מנהיג רוחני הומניסטי. "שנינו יהודים מהצד הלא נכון", אומרת וילנצ'יק, בת 25, שפירוש הדבר שאבותיהם הם יהודים, אך לא אמהותיהם. בני הזוג שינו את שבע הברכות שלהם: "על מנת להיות חילוניים יותר, בלי אלוהים, אלוהים, אלוהים כל הזמן", אומרת וילנצ'יק. כמה כלות חילוניות גם שוברות כוס, שבר שבדרך כלל נערך באופן מסורתי על ידי החתן. הגברת וילנצ'יק בחרה שלא לעשות זאת משום שהיתה עם עקבים גבוהים."

לחצו לקישור לכתבה בניו יורק טיימס מה 19.8.2018

משרד החוץ נרתם להצלחת היהדות החופשית וחתונות אלטרנטיביות

די מדהים שבנימין נתניהו בתפקידו כשר החוץ מפרסם סרטון בעד מה שמשרד החוץ קורא לו: "חתונות אלטרנטיביות". הרבה שבחים היו. אבל גם הרבה ביקורת נשמעה על הסרטון בעיקר בגלל הניגוד המשווע שבין חוסר היכולת של אוכלוסיות גדולות להתחתן בישראל כחוק ועוד אפליות על הקמת משפחה בסגנונות אחרים כמו משפחות להט"ביות, אישור פונדקאות והורות לבני זוג מאותו המין וכדומה.

אבל הסרטון הוא משב רוח מרענן ולא צריך להתנגד לכל דבר שמשרד ממשלתי עושה, אם הוא חיובי במהותו. הסרטון הזה הוא סרטון מצוין. אם נסתכל על חצי הכוס המלאה הרי שהוא מציג את החופש בישראל לערוך טקס נישואין לפי בחירתך. הזוג יכול לבחור לא רק את אופי המסיבה, המוסיקה והאוכל, אלא יש חופש בישראל לקבוע את התכנים של הצהרת הזוג הנישא כלפי כולי עלמא על דרך התקדשות. אפשר לבחור מי עורך את הטקס: חבר, בן משפחה או אדם בעל/ת נסיון בעריכת טקסים. יש גם חופש לקבוע חוקית את אופי ההתקשרות בין אם רישום נישואים באמצעות נישואים אזרחיים בחו"ל, רישום נישואים באמצעות רשם מוסמך (דתי) מטעם המדינה, או לחיות יחד כידועים בציבור, שזו האופציה המועדפת עלי, עד שלא ישנו את החוק בישראל לחוק נישואין אזרחיים פתוח ושווה לכל.
זהו הסרט של משרד החוץ מדף הפייסבוק שלהם.

--------------------------------------------------------------
עדכון:
ב 1.7.2018 בצהרי היום, משרד החוץ חזר בו מהסרטון, הדובר התנצל, אבל לא הסיר את הסרטון מעמוד הפייסבוק
הקשיבו לראיון שערך הארץ עם דובר משרד החוץ עמנואל נחשון

שיימיניג לא עזר, אז עושים מעשה רמייה

לפני יותר משנתיים, במסגרת מלחמת הרבנות בסרבני גט, במיוחד בעודד גז, הוכנס כלי דיגיטאלי חדש - השיימינג. אבל כלים מודרניים לא יעזרו ולכן היה צורך לחזור למאגר הנשקים היותר קונבציונליים שיש להלכה הדתית - "הפקעת קידושין".

לכאורה, היה ניתן לשבח את בית הדין הרבני ולומר שהוא גמיש, ההלכה גמישה, איזה יופי, מצאו פתרון במסגרת ההלכה. אבל, חייבות להישאל שאלות משום שמדובר בבית דין במדינת ישראל. לא מדובר במסגרת פרטית וולונטרית. זהו פסק דין עם חשיבות גדולה.

הפקעת קידושין נעשית במקרים קיצוניים בהם יש ספק באחד מהמרכיבים המשפטיים של הנישואין למשל בעדים שהובאו כדי לחתום על הכתובה ולהיות עדי קידושין. ואכן נמצא ה"אקדח המעשן". על עד אחד מתוך השניים שחתמו על הכתובה נכתב בעיתונות:

העד גדל בבית דתי והתחנך במוסדות מתאימים, אך לימים עזב את הדת ובזמן חתונתם של בני הזוג גז "חי חיים המנוגדים באופן מוחלט וברור לתורה ומצוות" - חילל שבת ברבים ואף עבד בסופי שבוע, קיים יחסי אישות מלאים עם נשים ובעדותו לבית הדין אמר: "הייתי מודע לאיסור נידה, אבל זה לא הפריע לי". "אל בית הדין הגיעו בנוסף שניים מחבריו לדירה, שהעידו על חילול השבת המלא שלו ועל העובדה שהיה 'פרוץ בעריות', כהגדרת ההלכה", נכתב בהודעה. "אחד מהעדים סיפר כי באחת הפעמים אף קיים יחסי מין עם אחת מ'חברותיו' כשהדלת חצי פתוחה והם נמצאים מחוץ לחדר בסוג של פרהסיה".

השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא איפה הייתה הרבנות במשך שנתיים? מה לא ידעו שהעד אינו כשר? למה נדרש זמן רב כל כך? שאלה נוספת היא האם יפורסם פסק הדין? כרגע, פורסמו רק שברירים מתוכו כדי לספק את התקשורת. אם יפורסם פסק הדין הרי שמה שיקרה זה שהרבנות תעשה שיימינג על שיימינג. שמו של העד יוכפש ברבים, הפעם.

אבל בואו נניח שאותו העד הסכים מראש לשתף פעולה עם התעלול המחוכם הזה כדי לשחרר את אשתו של עודד גז. השאלה הנשאלת היא האם לא תפקידו של מסדר הקידושין, הרב שערך את טקס הנישואין לבדוק את כשרותם של העדים? הרי ברור לחלוטין שהעד הזה היה עובר עבירה. מסתבר שבפלגים חרדיים זו המלצה להביא עדים פסולים מלכתחילה. וכבר פורסם ב"כיכר השבת" ב-2012, וגם ב Ynet, וגם בסרוגים, שבשיעורו השבועי של הרב יעקב יוסף ז"ל, שבחתונות חילוניות מומלץ להביא עדים פסולים. וכך נכתב בדיווח:

רב שהולך לסדר חופה וקידושין ויודע שמדובר בזוג שאינו ושומר תורה ומצוות, עליו לקחת עדים קרובי משפחה. העדים צריכים להיות אב ואח של החתן והכלה, כדי שהעדים יהיו פסולים והקידושין לא יהיו תקפים על פי ההלכה. ומי שיש לו עדים עם אינטרנט לא מבוקר, דינם כעד פסול.

כלומר, הכלי הזה של הפקעת קידושין, לא רק שקיים במאות שנות הלכה, אלא בתקופה המודרנית הופך להיות כלי בידי פוסקי ההלכה כדי להשתמש בו למפרע.

אצל הדתיים-לאומיים, שלוקחים את ההלכה הדתית ברצינות, לא מתייחסים לפעלול הזה בסלחנות וכבר כתב על כך הרב אמנון בזק, ר"מ ישיבת הר עציון ומרצה לתנ"ך במכללת הרצוג שזהו מעשה חמור של הונאה ורמאות. וכי: 

הרב מחויב לעשות את תפקידו ביושר ובאמונה, ולחתן את בני הזוג כדת וכדין. אם אכן הרב מבקש לדאוג לעתיד, מתוך חשש שמא בני הזוג יבגדו זה בזה, מן הראוי שהוא יקדיש זמן לשוחח עם בני הזוג על חשיבות הנאמנות שביניהם, על הדרכים לשמור על הזוגיות ועל האמצעים למנוע מצב עתידי של התנהגות לא-מוסרית של אחד מבני הזוג כלפי האחר.

אכן מילים קשות, אבל זהו המצב הנתון שבו ההלכה היא חלק מהחוק במדינת ישראל. בין אם אתה אשה או גבר, כאשר אתם נישאים ברבנות הראשית כדמו"י, האיש הופך להיות "הבעלים" של האישה, במצב זה היא נתונה לגחמות של "בעלה". לא רק אלא גם של ההלכה ושל בית הדין הרבני. ידוע מראש שתאורטית יכול להיות שהאישה תהיה מסורבת גט. ידוע לכל שאי אפשר לכפות מתן גט מהגבר, רק ללחוץ על אדם. ולכן אם את/ה לא רוצים להיות במעמד סירוב גט פשוט אל תתחתנו ברבנות. ולכן, זו אחריותם של הנישאים גם כן.

על נישואין ברבנות יש זה מכבר מדבקה, כמו שמשרד הבריאות שם על סיגריות: "אזהרה! העובדות מוכיחות שנישואים ברבנות יובילו למפח נפש". ולאחר שהתחתנתם ברבנות אל תתפלאו. 

הפתרון צריך להיות שמדינת ישראל תאפשר דרך כניסה ויציאה שוויונית מזוגיות, לא יכול להיות שבמאה ה-21 החוק בישראל יתיר לצד אחד שרירות לב בפרוק שותפות זוגית.  ולא יכול להיות שפתרון מקרה כזה יהיה על ידי גנבת הדעת ורמייה. חייבת להיות הפרדת דת מהמדינה.

מחקר חדש מצביע על עליה בטקסי נישואין מחוץ לרבנות

"פנים -  איגוד ארגוני היהדות הישראלית" פרסמו מחקר שנערך לאחרונה זכיתי להיות אחד מהמרואיינים בו ואתר טקסים מוזכר בו. 

נושא המחקר הוא: "טקסי נישואין יהודיים בישראל מחוץ לרבנות הראשית - נתונים ומגמות - אפריל 2018". כתב את המחקר יותם ברום - מנהל קשרי ארגונים וממשל ב"פנים". שגם ראיין אותי טלפונית.

מבין הנתונים המובאים במחקר יש כמה נתונים שראוי לשים אליהם לב, משום שהם מייצגים מגמות לאורך זמן. אביא את הנתונים המרכזיים שמובאים במחקר:

- ירידה במספר הנישאים ברבנות - נתון שכבר פורסם ב"ישראל היום", וגם אני כתבתי עליו כבר בפברואר מה שחדש במחקר ובמה שאני כתבתי הוא ההשוואה בין מספר הנישאים לבין הגידול באוכלוסייה. ההשוואה הזו מראה שהירידה בשנים האחרונות אינה מקרית אלא מבטאת מגמה רבת שנים של ירידה במספרי הנישאים ברבנות.

- ירידה במספר הנישאים בצוהר - ירידה של 10% במספר הנישאים בשנתיים שקדמו למחקר, מתוכם ירידה של כ 14% בקרב מי שמגדירים עצמם כחילונים.

- כמות הנישאים בחו"ל יציבה - כאן לצערי לא השווה המחקר את המגמה לאורך שנים ביחס לגידול באוכלוסייה אלא השתמש בנתונים הנומינליים שגם הם מראים על ירידה בשנים האחרונות. למשל המחקר מצביע על כך שב 2008 היו 7147 זוגות שנישאו בחו"ל ואילו ב-2016 היו רק 3070 זוגות כאלה. לכן קשה להבין כיצד אפשר להסיק שהמגמה יציבה, למרות מגמות ה"ניפוח" וה"מזעור" עליהן מצביע המחקר.

- מגמת עלייה במספר הידועים בציבור - כאן נערכה השוואה לגידול באוכלוסייה, והירידה בשנים האחרונות במספרי הידועים בציבור מתקזזת עם העלייה המסיבית שעולה  אף על התחזית ביחס לגידול באוכלוסייה. היה צריך להוסיף בעיני הסתייגות משום שמאז 2015 יש ירידה במספר הידועים בציבור. ייתכן וזה בגלל בעיה באיסוף הנתונים, וייתכן שזוהי תחילתה של מגמה.

- "לפחות 2,434 טקסי נישואין יהודיים פרטיים נערכו בשנת 2017. גדילה של כ-8% לעומת שנת 2016" - כאן גם המחקר מביע את ההסתייגות מהדיוק בנתונים ומצביע על כל הבעיות הכרוכות במתן מספר מדויק וגם אומר שזהו מספר שמיועד כבסיס למחקרים עתידיים. אבל גם אם אין דיוק יש מגמה עליה מצביע המחקר והיא מעודדת משום שלצד הירידה במספרי הנישאים ברבנות והפונים לצוהר יש עלייה במספר הנישואים הפרטיים.

- 55% בוחרים בדרך זו, על שאין מניעה שיינשאו באמצעות הרבנות - הנתון הזה מצביע על לגיטימציה של הנישואין הפרטיים כחלק מאורח החיים וזה גם מסתדר עם הממצא הבא:

- "זוגות רבים רואים בבחירתם לערוך טקס פרטי בחירה תרבותית נורמטיבית, זאת לעומת תפיסה שרווחה בשנים קודמות לפיה בחירה זו היא אקט מחאתי או לעומתי כנגד הממסד הדתי." - מדובר על דיווח מפי עורכי הטקסים וכדי לתקף את הממצא הזה יש צורך בעיני לדבר ישירות עם זוגות שנישאו בנישואין פרטיים. 

ההסתייגות היחידה שהבעתי בפני עורך המחקר הייתה בכך שלא צוינו שמות המרואיינים. פרסומם היה יכול להוסיף משנה תוקף ואמינות למחקר, צוין רק המספר הכללי של המרואיינים ושמות הארגונים שחלק מהמרואיינים שייכים אליהם. ייתכן ולא פורסמו השמות מחשש לחשיפה, במיוחד עורכי הטקסים שהם רבנים אורתודוקסיים וגם רשמי נישואין מטעם הרבנות שעורכים טקסי נישואין פרטיים וצפויים לשנתיים מאסר. וייתכן שיש סיבות אחרות לאי פרסום השמות.

בעיני הדבר החשוב שהמחקר מצביע עליו הוא הלגיטימציה של טקסי נישואין פרטיים כחלק מאורח החיים והתרבות היהודית היום. אני רואה את זה בעבודתי כאשר אני מגיע לגני אירועים והטקס החילוני מתקבל בטבעיות ובשמחה לא רק על ידי הנישאים, משפחותיהם ומוזמניהם, אלא גם על ידי מה שקרוי "ספקי השירות" שאתם יש לי קשר כמו בעלי/ות האולמות, מפיקי/ות חתונות, תקליטנים/יות, מנהלי/ות האירוע, צלמים/ות וכדומה.

זוגות רבים שמגיעים אלי מבטאים את מחאתם כלפי הממסד הרבני וכלפי מדינת ישראל ומבקשים טקס שאינו קשור לממסד, אבל מביא את הסיפור האישי שלהם לקדמת הבמה תוך שמירה על ערכי שיוויון וקשר עם התרבות והזהות היהודית.
אני שמח שזכיתי, באמצעות הטקסים שערכתי ובאמצעות אתר טקסים, להיות חלק מהמגמה עליה מצביע המחקר.

לקריאת המחקר המלא לחצו כאן