יום שלישי, 27 בינואר 2009

גם בבחירות הקרובות - מרצ

עד לפעם הבאה שבה נידרש להכריע על עתיד המדינה, יש מפלגה אחת שלא מכרה עדיין את עקרונותיה, שעדיין מייצגת את אותם רעיונות מאז שהוקמה ב-1992. שהיא סמל של טוהר ונקיון כפיים. שמבטאת תקווה לעתיד טוב יותר מבחינה מדינית, מבחינה כלכלית-חברתית ומבחינה סביבתית. הרשימה שהיא מציגה היא חדשה, רעננה, צעירה ומבטיחה. בראשה עומד ג'ומס שאין מתאים ממנו להנהיג את מחנה השלום - איש טהור, נקי כפיים, חבר קיבוץ, שר החקלאות לשעבר וחבר ותיק בועדת הכספים, מומחה בנבכי התחמונים הכלכליים בכנסת. איש מתון שמקובל על כולם, ימין ושמאל כאחד. אם תרצו נציגים שמבטאים את דעתכם באופן חד ומלא הצביעו מרצ בבחירות הקרובות.

יום חמישי, 8 בינואר 2009

קמפיין אתאיסטי חדש ומרענן

היום דווח בהארץ על קמפיין חדש על אוטובוסים באנגליה, תחת הסלוגן: "כנראה שאין אלוהים, עכשיו תפסיק לדאוג ותהנה מהחיים". הקמפיין הוא יוזמה של עיתונאית וכותבת קומית בת 28, בשם אריאן שרין. אין ספק שזוהי יוזמה מעולה לקידום עצמי של אריאן שרין, אבל גם יוזמה מרעננת ומפתיעה שבאה בעיתוי מצוין אחרי כריסמס, עם תחילת השנה האזרחית, ובמקביל לקמפיין של רשת הפרסום של הכנסיות באנגליה שפרסמה על תחנות אוטובוס את סצינת לידתו של ישו, לא פחות ולא יותר, בתחנת אוטובוס... דבר שיצר הדים לא מועטים בתקשורת האנגלית.י
אין זה מפתיע כלל שיוזמה כזאת צומחת דווקא בבריטניה, משום שבסקר של מגזין הטיים הבינלאומי לפני שנים מספר, ובהשוואה בין מדינות שונות, בריטניה הייתה הארץ האתאיסטית ביותר. אסור לשכוח שההוגים האתאיסטים הגדולים של ימינו הם ממוצא בריטי כמו ריצ'רד דוקינס וכריסטופר היצ'נס. חינוך נכון מניב פירות.

הגיבנת הוסרה, אבל... 3

פעם נוספת מפרסם מבקר המדינה דו"ח על הטיפול הכושל במפוני גוש קטיף. למרות שאני לא מחובבי המתנחלים, לא חשבתי מעולם שצריך לנהוג בהם בצורה כזאת. וכבר כתבתי על זה כאן, וכאן. למה חשוב לדבר על כך היום? הסיבה פשוטה: שרון הוביל את ההתנתקות לשם מטרה אחת חשובה - לייצר את היכולת להגיב כנגד שלטון הטרור של החמאס במהלך צבאי תוך קבלת לגיטימציה מהציבור בארץ, והעלמת עין יחסית מצד הקהיליה הבינלאומית. המהלך הצליח מעל למשוער משום שעוד לא היה מהלך צבאי כל כך בעייתי בקונצנזוס כל כך גדול כמו מבצע עופרת יצוקה. בתוך המהומה הזאת, אסור לשכוח את אלפי האנשים שנעקרו מבתיהם ברצועת עזה, ולא זכו לפיצוי הולם, לבית קבוע ואפילו לא למקלט מהפצצות החמאס. אלו קורבנות נוספים של המבצע.

יום שבת, 3 בינואר 2009

הקבוץ של סבא וסבתא בחדשות

כתבת יומן ערוץ 1 של אמיר גרא על קבוץ מגן 2.1.2009 בשני חלקים
חלק א

חלק ב

יום חמישי, 1 בינואר 2009

ארוחת צהריים באמצע המלחמה

צילום: נרדי גרין
קשה מאד להוציא את הסבים של בני הקט מטווח הטילים. הם גרים בעוטף עזה. והנה היום, הזדמן להם לבוא לאזור ירושלים ולהיות אצלנו חצי יום. לכבוד הארוע יצאנו לארוחת צהריים. עוד לא הספקנו להזמין, וכבר הם קיבלו אס. אמ. אס. בזו הלשון: "נפל קאסם אצלנו - אין נפגעים!". זו לא הפעם הראשונה שנופל קאסם בקבוץ מגן ובינתיים ללא פגיעות בנפש, אבל, תמיד יש סיכוי שזה יקרה. הארוחה הייתה טובה, והביקור של הסבים היה כיפי, זה לא מנע מהם לחזור בשעה 18:00 בחזרה. מה שמכניס אותי, באופן אישי, לחרדות. אני כל הזמן מנסה להגיד להם שאין שום סיבה שיישארו
בטווח הטילים כאשר יש להם ילדים באזור המרכז וירושלים, אבל לך תשכנע אותם.י
צילום: נרדי גרין
אין סיבה שמישהו יישאר בטווח הטילים אם אינו נושא תפקיד שמחייב אותו להישאר ביישובו. בטח אם יש אופציה להיות במקום אחר. מי שנשאר משחק ברולטה רוסית במיוחד כאשר אין חדר ממוגן שניתן להגיע אליו בזמן. מי שנשאר משחק לידי החמאס שמחפש לפגוע בכמה שיותר סבים של ילדים ישראלים.
כדי להתנחם הוספתי תמונה מהמנה של סבתא...