יום חמישי, 19 באפריל 2012

טקס בת מצווה בכותל - האם אפשרי?

הכותל המערבי בגן הארכאולוג בירושלים
צילום: נרדי גרין
משפחה ישראלית שחיה כבר 6 שנים בארה"ב יצרה עימי קשר על מנת לערוך טקס בת מצווה לביתם בכותל שכולל עלייה לתורה. ברור כי ברחבת התפילה המרכזית של הכותל המערבי הדבר לא ניתן משום שמעמדה הוא כשל בית כנסת אורתודוכסי. כלומר, יש הפרדה בין נשים וגברים, וודאי שנשים אינן יכולות לקרוא בתורה. הדבר הזה היה נתון במחלוקת במשך תקופה ארוכה משום שהתנועות הדתיות הליברליות, הרפורמים והקונסרבטיבים, נאבקו על מנת לאפשר לנשים להתפלל ולעלות לתורה ליד הכותל המערבי, לבסוף לפי החלטת בג"ץ הממשלה הכשירה את רחבת הכותל בתחום הגן הארכיאולוגי של דרום הר הבית, שנחנכה באמצע אוגוסט 2004. כדי לקיים את החלטת בג"ץ כהלכתה הותקן שביל בטון שמאפשר גישה לנכים והותקנה רחבת עץ שמאפשרת נגיעה ממש באבני הכותל. מכיוון שהרחבה הזאת מיועדת גם לשימושם של הזרמים המתקדמים, אין שם חלוקה בין גברים לנשים. באותן שנים הוקמה גם עמותת "נשות הכותל" שנאבקת עדיין על מנת לאפשר לנשים להתפלל ולקרוא בתורה ברחבת התפילה המרכזית בכותל המערבי.
קריאה בתורה ברחבת הכותל
בגן הארכאולוגי
צילום: נרדי גרין

האפלייה ברורה, הכניסה לגן הארכאולוגי ירושלים עולה כסף, בניגוד לרחבת התפילה שם הכניסה היא בחינם בכל עת. וההרגשה היא שדוחקים כל מי שלא אורתודוקסי לפינה נידחת. אבל המקום מכובד מאד ומאפשר. ואפילו מספק ספר תורה ושולחן שאיתם אפשר לקיים טקסים.

מה לחילוניים ולכותל?
ליהדות החילונית הומניסטית גישה שונה באשר למעמד הכותל. האמונה ההומניסטית, שהיא אתאיסטית ביסודה, אינה מקבלת את את הטענה כי יש באבנים קדושה או שיש משהו מטאפיסי השוכן בהר הבית. יתירה מכך, הכותל המערבי עצמו אינו שריד לבית המקדש אלא רק קיר תמך צדדי שנבנה על ידי הורדוס כאשר שיפץ את הר הבית. הקירות לא שימשו במקור לתפילה ומעבר לכתלים היו רחובות וחנויות ומסחר וחיים אנושיים שאינם קשורים בקדושה. רק במאה ה-15 מופיעות העדויות הראשונות לכך שרחבת הכותל המערבי הפכה למקום תפילה מוכר. המאמר המופרך: "מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש" שנמצא במקורות מאוחרים, כמו הזוהר, מתייחס בכלל לבית המקדש ולא לקירות התמך של הורדוס.
ספר התורה שניתן
ע"י מרכז דוידסון
צילום: נרדי גרין

הכותל עבור יהודים חילוניים הינו נקודת ציון היסטורית שמסמלת מקום חשוב ומרכזי בתרבות היהודית אבל אסור לשכוח שיחד עמו ומולו הוקם מרכז תרבותי, מדיני וריבוני חדש של היהודים – גבעת הלאום עליה נמצאים כל המוסדות החשובים למדנית ישראל: הפרלמנט, בית המשפט העליון, הממשלה, האוניברסיטה, מוזיאון ישראל. שני המוקדים האלה הן הדתי-היסטורי, והן הלאומי-תרבותי חשובים מאין כמותם לקיומה והמשכיותה של התרבות והזהות היהודית, אחד משלים את השני.

בת מצווה בכותל
המשפחה רצתה מאד שהבת תעלה לתורה ותקרא בספר התורה בפסח, ליד הכותל. לרוב היהודים העלייה לרגל, הקריאה בתורה והשהייה במחיצת העתיקות היסטוריות הינה סמל בעל עוצמה, ומחזקת את הקשר האישי לזהות היהודית הנעדרת כל כך בחו"ל. אבל בטקס אף אחד מאתנו לא חבש כיפה, לא השתמשנו בצורה מוגזמת בסממנים פולחניים ולא ברכנו את אלוהים. היחס אל התורה היה כאל ספר, לא כאל חפץ שיש בו קדושה, אלא כאל הסיפור המיתי שבבסיס התרבות והזהות היהודית. בני משפחה נוספים קבלו את הכבוד להקריא חלקים נוספים מהפרשה שהייתה במקרה פרשת "בא" שמספרת את סיפור יציאת מצרים והולדת העם היהודי, זה היה סמלי ביותר לקרוא בפרשה, בחול המועד פסח מספר ימים לאחר ליל הסדר. כלת בת המצווה אמרה דברי תורה מדרשה שכתבה בנוגע ליציאה לעצמאות כעם וכאדם שהגיע למצוות.
נערת בת המצווה
צילום: נרדי גרין
לאחר הטקס שהיה מרגש מאד, הלכנו ברגל לשדרות ממילא ושם הייתה ארוחת צהריים, מעין יון הועבר בין המוזמנים והאורחים כתבו עצות לחיים לנערת בת המצווה, ולאחר ארוחת צהריים טובה היו גם תודות ונאומים נוספים.

התמונות באדיבות משפחת גולדנברג.