יום שני, 9 בנובמבר 2015

דרגות הבריאה בחינוך הדתי

מכאן מקור המשחק "חי, צומח, דומם"
ועכשיו צריך להוסיף "יהודי"
צילום מתוך פייסבוק
מתמונה ששותפה רבות בפייסבוק, עולה תמונה מדאיגה על החינוך הדתי והחרדי. היא צולמה על לוח מודעות בית ספרי ופורסמה על ידי מעיין אמיתי, יועץ ארגוני, שאני לא מכיר. הוא לא נקב בשם בית הספר, רק אמר שזה בית ספר דתי באזור השרון, ושזו תמונה שנפוצה בכל החינוך הדתי. כדי להבין את המקורות של התמונה ושל התפיסה הזו יש להעמיק במעט.
זו בעצם הטקסונומיה של עולם החי על פי בתי ספר חרדיים ודתיים, היא מכונה "דרגות בבריאה". יש בה ארבע דרגות: “דומם” ומעליו “צומח” ומעליו “חי” (בין בעלי החיים ה"דגים" בתרשים מיוצגים למרבה האירוניה על ידי יונקים ימיים), ומעליו “מדבר” (מלשון דיבור). ארבע הדרגות הללו מבוססות על סדר הבריאה על פי סיפור הבריאה בספר בראשית כאשר הדרגה הרביעית "המדבר", היא האדם - נזר הבריאה, לצורכו נברא העולם. בכוחו השכלי להבחין בין טוב ורע, והוא מצווה לשלוט בעולם. לחלוקה זו יש יסודות גם בפילוסופיה היוונית. אך בתרשים גם דרגה חמישית בבריאה - "היהודי" המיוצג על ידי טלית, תפילין, כיפה ומזוזה אלו וודאי נבראו יחד עם אדם הראשון... ארבע הדרגות הראשונות משמשות בעולם הקבלה והמיסטיקה גם כמקבילות לעולמות הקבליים: דומם - עשייה, צומח - יצירה, מדבר - אצילות. ומשמשות להסברים קבליים בדבר נפש ורצון האדם. הנימה הגזענית בתורה זו אומרת כי נפש היהודי שונה והיא נעלה על נפש האדם הרגיל. תפיסה זו מזינה את אידיאולוגיות הנבדלות והעליונות היהודית מהגויים והיא מלבה ישירות את הטרור היהודי בימינו.
את הדרגה החמישית  הזו מצינו בספר "הכוזרי" של רבי יהודה הלוי, (1139). הנה ציטוט שמדבר על המדרגה החמישית, מתוך המאמר הראשון בספר:
לז אָמַר הֶחָבֵר: וְאֵיזוֹ מַדְרֵגָה הִיא לְמַעְלָה מִזּוֹ?
לח אָמַר הכּוּזָרִי: מַדְרֵגַת הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים.
לט אָמַר הֶחָבֵר: אֵינִי רוֹצֶה אֶלָּא מַדְרֵגָה שֶׁתַּבְדִּיל אֵת בְּעָלֶיהָ הֶבְדֵּל עַצְמִי, כְּהֶבְדֵּל הַצּוֹמֵחַ מִן הַדּוֹמֵם וְהֶבְדֵּל הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה, אֲבָל הַהֶבְדֵּל בְּרַב וּמְעַט אֵין לוֹ סוֹף, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הֶבְדֵּל מִקְרִי, וְאֵינוֹ מַדְרֵגָה בֶּאֱמֶת.
מ אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אֵין מַדְרֵגָה בַּמּוּחָשׁוֹת אַחֲרֵי הָאָדָם.
מא אָמַר הֶחָבֵר: וְאִם נִמְצָא אָדָם שֶׁיָּבוֹא בָּאֵשׁ וְלֹא תַּזִּיקֵהוּ, וְיַעֲמֹד מִבְּלִי מַאֲכָל וְלֹא יִרְעַב, וְיִהְיֶה לְפָנָיו אוֹר שֶׁלֹּא יִסְבְּלוּהוּ הָעֵינַיִם, וְלֹא יֶחֱלֶה וְלֹא יִתַּשׁ כֹּחוֹ, עַד שֶׁכַּאֲשֶׁר יַגִּיעַ אֶל תַּכְלִית יָמָיו יָמוּת מָוֶת בְּחִירִי, כְּמִי שֶׁיַּעֲלֶה עַל מִטָּתוֹ לִישׁוֹן בְּיוֹם יָדוּעַ וּבְשָׁעָה יְדוּעָה, נוֹסָף עַל יְדִיעַת הַנֶּעֱלָם מִמַּה שֶּׁהָיָה וְיִהְיֶה — הַאֵין זֹאת הַמַּדְרֵגָה נִבְדֶּלֶת בְּעֶצֶם מִמַּדְרֵגַת בְּנֵי הָאָדָם?
מב אָמַר הַכּוּזָרִי: אֲבָל זֹאת הַמַּדְרֵגָה הִיא אֱלֹהִית, מַלְאָכִית, אִם הִיא נִמְצֵאת, וְזֶה מִדִּין הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי, לֹא מִן הַשִּׂכְלִי וְלֹא מִן הַנַּפְשִׁי וְלֹא מִן הַטִּבְעִי.
מג אָמַר הֶחָבֵר: אֵלֶּה קְצָת תָּאֳרֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר אֵין חוֹלֵק עָלָיו, אֲשֶׁר עַל יָדוֹ נִרְאֲתָה לַקָּהָל הִתְחַבְּרוּת הָאֱלֹהוּת בָּהֶם, וְשֶׁיֵּשׁ לָהֶם רִבּוֹן מַנְהִיגָם כִּרְצוֹנוֹ, וּכְפִי מִשְׁמַעְתָּם וּמִרְיָם גַּם כֵּן, וְגִלָּה הַנֶּעְלָם, וְהוֹדִיעַ אֵיך הָיָה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְיִחוּס בְּנֵי הָאָדָם לִפְנֵי הַמַּבּוּל וְאֵיך הִתְיַחֲסוּ אֶל אָדָם, וְאַחַר כֵּן הַמַּבּוּל, וְיִחוּס שִׁבְעִים הָאֻמּוֹת אֶל שֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי נֹחַ, וְאֵיך נִפְרְדוּ הַלְּשׁוֹנוֹת, וְאֵיפֹה שָׁכְנוּ, וְאֵיך צָמְחוּ הַמְּלָאכוֹת וְנִבְנוּ הַמְּדִינוֹת, וּמִנְיַן שְׁנוֹת הָעוֹלָם מֵאָדָם וְעַד כָּאן וּמִכָּאן וּלְהַבָּא.
המדרגה האלוהית הזו שהכוזרי אומר עליה שאינה מן הטבע, אינה מן הנפש ולא בכוח השכל אלא במה שנגע בו האלוהי, כמו למשל, הנביא. כדי לחבר את מדרגות הבריאה הללו לתרשים בבית הספר יש לטעון כי האיש שנגעה בו האלוהות, הנביא, שייך לעם ישראל.  כלומר, הממשק בין האלוהי לבין האדם יכול להתקיים רק בעם אחד, שהוא הנבחר. העם הזה הוא למעלה ממדרגות הבריאה האחרות. וכך נכתב בספר הכוזרי:
קג     אָמַר הֶחָבֵר: וַהֲלֹא הָיָה יוֹתֵר טוֹב שֶׁיִּהְיוּ הַחַיִּים כֻּלָּם מְדַבְּרִים.  אִם כֵּן כְּבָר שָׁכַחְתָּ מַה שֶּׁקָּדַם בְּהֶמְשֵׁךְ זֶרַע אָדָם, וְהֵיאַךְ חָל הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בָּאִישׁ, שֶׁהָיָה לֵב הָאַחִים וּסְגֻלַּת הָאָב, מְקַבֵּל לָאוֹר הַהוּא, וזוּלָתוֹ כַקְּלִפָּה אֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אוֹתוֹ, עַד שֶׁבָּאוּ בְנֵי יַעֲקֹב כֻּלָּם סְגֻלָּה וָלֵב' נִבְדָּלִים מִבְּנֵי אָדָם בְּעִנְיָנִים מְיֻחָדִים אֱלֹהִיִּים, שָׂמִים אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם מִין אַחֵר מַלְאֲכוּתִי, מְבַקְשִׁים כֻּלָּם מַעֲלַת הַנְּבוּאָה וְרֻבָּם מַגִּיעִים אֵלֶיהָ, וּמִי שֶׁלֹּא יַגִּיעַ אֵלֶיהָ, קָרוֹב לָהּ בַּמַּעֲשִׂים הַנִּרְצִים וְהַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה וּפְגִיעַת הַנְּבִיאִים. וְדַע, כִּי כָל אֲשֶׁר יִפְגַּע נָבִיא בְעֵת פָּגְעוֹ אוֹתוֹ וְשָׁמְעוֹ דְבָרָיו הָאֱלֹהִיִּים, מִתְחַדֶּשֶׁת לוֹ רוּחֲנִיּוּת וְנִפְרָד מִסּוּגוֹ בְזַכּוּת הַנֶּפֶשׁ וְהִשְׁתּוֹקְקָהּ אֶל הַמַּדְרֵגוֹת הָהֵם וְהִדָּבְקוֹ בָעֲנָוָה וּבַטָּהֳרָה.  זֹאת תִּהְיֶה אֶצְלָם הָרְאָיָה הַנִּרְאֵית וְהָאוֹת הַבָּהִיר בִּגְמוּל הָעוֹלָם הַבָּא, כִּי הַמְבֻקָּשׁ מִמֶּנּוּ אֵינֶנּוּ, אֶלָּא שֶׁתָּשׁוּב נֶפֶשׁ הָאָדָם אֱלֹהִית, תִּפָּרִד מֵחוּשָׁיו וְתִרְאֶה הָעוֹלָם הַהוּא הָעֶלְיוֹן וְתֵהָנֶה בִרְאִיַּת הָאוֹר הַמַּלְאֲכוּתִי וּשְׁמִיעַת הַדִּבּוּר הָאֱלֹהִי, כִּי הַנֶּפֶשׁ הַהִיא תִהְיֶה בְטוּחָה מִן הַמָּוֶת כְּשֶׁיִּכְלוּ כֵלֶיהָ הַגּוּפִיִּים.  וְכַאֲשֶׁר תִּמְצָא תּוֹרָה שֶׁמַּגִּיעִים בִּידִיעָתָהּ וּמַעֲשֶׂיהָ אֶל הַמַּדְרֵגָה הַזֹּאת בַּמָּקוֹם אֲשֶֹר צִוְּתָה וְעִם הָעִנְיָנִים אֲשֶׁר צִוְּתָה בָהֶם, הִיא מִבְּלִי סָפֵק הַתּוֹרָה שֶׁמֻּבְטָח בָּהּ לְהַשְׁאִיר הַנְּפָשׁוֹת אַחַר כְּלוֹת הַגּוּפוֹת.
ריה"ל יצק את יסודות הגזענות הפשטנית ביהדות, באומרו שלא רק שלישראל יש את הפוטנציאל הנבואי בהיותם נבחרי האל, אלא יש סגולה גנטית ההופכת אותם לנבדלים מהגוים כהבדל בין אדם לבהמה. מיכה גודמן למשל בספרו: "חלומו של הכוזרי" (כנרת זמורה-ביתן דביר, 2012), טוען שזו לא גזענות, אלא פרודיה על גזענות. אך כדי לטעון זאת צריך להיות מלומד ולהכיר הכרה עמוקה את כל כתבי ריה"ל, ולפרשם מנקודת מוצא רציונאלית. תורת ריה"ל בפירושה העממי, על קיר בית הספר, הופכת לפשטנית גזענית.
אם אכן בחינוך הדתי מלמדים את המיון הזה, של היהודי כמדרגה הנעלה בבריאה, כעובדת חיים, הרי בעצם יש לנו בריסטול נאה של גזענות משולבת בבורות. מפני מתקפה כזו על ההגיון והתבונה, ילדים רכים ותמימים לא יכולים להגן על עצמם. הצבת האדם היהודי בראש מדרגות הבריאה, מעל עמים אחרים, בצורה פשטנית, בלא הבנה של המקורות, ללא ביקורת, בלי לימוד של ערך שוויון האדם, היא מתכון לאסון. יש ללמד כמשקל נגד את הגישה היהודית האומרת כי במדרגה הרביעית -  של בני האדם כולם שווים. ההבדל בינהם בגיוון, בנטילת עול רוחני שמזכך את נשמתם, או בהסרת מחסומים נפשיים המקרבים אותם לאלוהות. הגישה הזו מצויה במשנה, במתכונתה המקורית, ללא התיבה "מישראל" שנוספה במהדורות מאוחרות יותר:
"לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך שכל המאבד נפש אחד (מישראל) מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת (מישראל) מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא ומפני שלום הבריות שלא יאמר אדם לחבירו אבא גדול מאביך ושלא יהו מינין אומרים הרבה רשויות בשמים ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם". (מסכת סנהדרין, פרק ד).

8 תגובות:

  1. קראתי והתלבטתי רבות אם להתייחס לזה. מצד אחד, אין טעם - קווים מקבילים אינם נפגשים לעולם. מנגד, חשוב להבהיר את הנקודה, שהיא אינה נכונה בעליל ולהלן תגובתי :
    בספר דברים כתוב : "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: בְּךָ בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה". העם היהודי נבחר למלא תפקיד מסוים בבריאה : תפקיד בעצם הבריאה ותפקיד בהכוונת שאר עמי העולם לאמונה באל אחד. בנבואות הנחמה של ישעיה, מיכה ונביאים נוספים מובלט תפקידו של עם ישראל כמורה דרך לשאר העמים: "והלכו גויים לאורך" (ישעיה מב, ו).
    בכל מקום שבו מתייחס הכתוב בתורה לקדושתו ולמעלתו של עם ישראל מופיעה לידו החובה להתקדשות, להיטהרות ולעבודה על המידות ובשום אופן לא מתוך הצדקה לתחושת רוממות על הזולת. "אתה בחרתנו מכל העמים... ורוממתנו...", אבל התכלית: "וקידשתנו במצוותיך וקרבתנו לעבודתך... ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת". כל היותנו עם סגולה הוא רק תיאור מדרגה המחייב דרגות גבוהות של עבודת ה', שהרי "עם קדוש אתה".
    אולם לא זו בלבד שאין משום גזענות והתנשאות על עמים אחרים, אלא אחת המטרות שברוממות ישראל וקדושתם היא מתוך תפקידם ביחס לשאר העמים. בבחירת ה' את ישראל לקראת מתן תורה הוא מבשר להם: "והייתם לי סגולה מכל העמים... ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש" (שמות יח, ה–ו). הווי אומר, היותם עם סגולה נועד לשם היותם ממלכת כוהנים.
    בתוך העם היהודי עצמו קיימת חלוקה בין כהנים, לוויים וישראל. לכל אחד יש תפקיד מיוחד הכהן אף הוא קדוש מישראל, אולם ברור שעיקר תפקידו הוא קירוב ישראל לה', הן בעבודת הקרבנות: "ישימו קטורה באפיך" והן בהוראת התורה: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" (דברים לב, י). כשם שהכהנים הם ביחס לישראל, כך ישראל ביחס לעמים (לכהן יש תפקיד נוסף : קירוב לה' באמצעות בית המקדש כמקום תפילה והבאת קרבנות, כפי שמובלט בנביאים: "עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי, כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" - ישעיה נו, ז).
    לשם קיום תפקידו בעולם, ניתנו לו ליהודי כלים ייחודיים/נוספים אשר אמורים לסייע לו. מה בין זה לבין גזענות?
    האם שמעת פעם מישהו קורא לכהנים גזענים כי יש להם תפקיד שונה?
    למוח וללב יש תפקיד שונה בגוף האדם. המושג החב"די : "מוח שליט על הלב" מוביל להבנה כי תפקיד המוח חשוב יותר באדם מהלב, משום שהאדם, בתפיסת החסידות, ולא רק, מאבד את מעלתו בבריאה ללא המוח. האם ניתן לקיים דיון בכלל על השאלה "האם המוח טוב יותר מהלב"? לכל אחד תפקיד שונה ובהתאם לכך יש להתייחס אליו.
    ליהודי יש תפקיד בבריאה והוא משועבד לה. אין לו זכויות יתר או עדיפות על שאר האדם – יש לו תפקיד שעליו לבצע ומתוך כך נובעות חובות. כל הסתכלות אחרת מעבר לכך איננה רלוונטית.
    כתוב בתורה (הושע יד 10) : "מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה, נָבוֹן וְיֵדָעֵם? כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה', וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם". הפושעים, וחלק מפרשים "המורדים בעולם ופורקים את עולו", מצליחים בכל זאת להיכשל, כלומר לפרש לרעה ולנצל את התורה למטרתם. אמר תנא : "יכולני לטהר השרץ בק"נ פעמים" – יכול הוא להביא 150 טעמים לטיהור השרץ - מהתורה. כל אחד יכול להטות את הדברים כפי שיחפוץ. השאלה היא האם זה הדבר הנכון לעשותו...
    אייל

    השבמחק
    תשובות
    1. באמת יפה ומרענן שאתה חושב שגזענות זה דבר רע, כי היום יש אופנה חדשה של אנשים שאומרים במפורש על עצמם שהם גזענים. אבל בוא נתייחס לטעות הבסיסית בהבנת המושג קדושה כמו שהוא נובע מהפסוק שאתה ציטטת: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ", הכוונה בעם קדוש אינה בכך שיש לו סגולה מיוחדת, אלא בגלל שהוא נבחר, אלוהים הקדיש אותו, מכל העמים האחרים, לא בגלל תכונה גנטית של קדושה. חז"ל למשל הבינו את זה כשקבעו את מושג הקידושין בנישואין: "הרי את מקודשת לי", זה לא אומר שאת קדושה, אלא שאני בחרתי אותך מכל הנשים האחרות להיות לי לאשה. ולכן אין קשר בין הבחירה של אלוהים בעם ישראל לבריאה עצמה, שנעשתה בסיפור המיתולוגי של התנ"ך הרבה לפני. להציג את היהודי כנעלה על עמים אחרים בדרגות הבריאה, זה מגוחך. הרי אדם הראשון לא נברא יהודי, הוא לא היה נימול ובטח לא נברא עם תפילין וכיפה...

      מחק
  2. נרדי ידידי, התורה, עוד לפני מדרשי חז"ל, מלאה בפסוקים המתארים את ייחודיותו של עם ישראל, סגולתו ובחירתו האישית בידי ה'.
    כפי שציינת, אכן קידושים מבדילים את האישה עבור המקדש משאר העולם. כך קודש עם ישראל בבחירה האלוהית אותו.
    דברים י"ד : "כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה" - כאן כבר מדובר גם על "עם סגולה" אשר נבחר לה' מכל העמים. יש כאן בחירה ייחודית ונפרדת של עם ישראל - עם סגולה. עם ישראל מיוחד לה' וקשור אליו יותר מכל אחד אחר.
    המהר"ל כותב על הבחירה הזו (נצח ישראל, פרק יא, עמ' סט) : "הבחירה הזו לא תליא בזכות כלל, ולכן אי אפשר שיהיה דבר זה בטל" (הוא מוסיף לכך גם ראיה מדברי חז"ל ואכמ"ל).
    מעצם הבחירה נובע תפקיד : "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" – שוב, עם ישראל נבדל מהגויים. כוונת הפסוק כאן, שאתם עם סגולתי תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, כי כשם שיש בעם ישראל כהנים משרתים לה', כן בחר ה' בנו להיותנו הכהנים של כל עמי העולם, לעובדו ולעשות רצונו, וכשם שהכהנים עובדים עבודת ה' בשם כל ישראל, כן עם ישראל הם כהנים לכל עמי העולם, והם התרומה לה' מכל העולם. וזה מה שנאמר, "ממלכת כהנים" שכל הממלכה הזו, ביחס אל שאר עמי העולם היא ממלכת כהנים, וכל הגוי הזה, הוא "גוי קדוש" לה'. כשם שבני אהרן הכהן הם כהנים של עם ישראל, כך עם ישראל הם כהני העולם (במקומות רבים מתפרש המשך הפסוק שבזכות עם ישראל ובזכות עבודתם לה', מתקיימים כל הגויים. גם כאן מופיע תפקידו הייחודי של עם ישראל כמתחבר עם הבריאה כולה).
    עוד, הפסוק, עפ"י עדות בלעם, שעליה נאמר שאין האדם מעיד על עצמו או על קרוביו אלא עדות שהיא ראויה שיסמכו עליה היא רק זו הנאמרת ע"י זר. כך עדות אמת על מעלתם וזכותם של ישראל היא רק ע"י בלעם, שאיננו אחד מהאומה הזאת, המהר"ל ("נצח ישראל", פרק נז), ככתוב בפסוק : "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב" (במדבר כג, ט). מה הייחודיות של שבח זה? הרב י"מ חרל"פ מסביר : ההבדלה שבין ישראל לאומות אינה הֶדרגית בלבד, כי אם הבדלה תהומית; כמו ההבדל שבין האור והחושך. ביאור הפסוק 'הן עם לבדד ישכון והגוים לא יתחשב', זהו שאין ישראל נכנסים כלל בחשבון [במסגרת אחת] עם האומות, שלישראל ישנה מהות אחרת לגמרי מאשר לעמים, ולא רק מצד נשמתם, כי אם גם מצד גופם" וכו'.
    גם הרב קוק ציין הבדל זה בדבריו ב"אורות" (עמ' קנה, פסקה ח'). הוא שואל האם יש לנו בסיס אנושי שהוא שווה עם אומות העולם, ועליו נבנית תוספת הצורה הישראלית המיוחדת? או האם אנו שונים מהם "מעקב ועד הראש", כלומר בכל מכל כל? ועונה כי מאז יציאת מצרים ועברנו "כור הברזל" [כור ההיתוך] נשתנינו עד שנהיינו לבריה חדשה. כלומר אנו שונים מהם "מראש ועד העקב, כולה ישראלית".
    במלים פשוטות, מנסח הרב במקום אחר את הדברים הבאים על ההבדל הזה, שישראל הם כמו "נשמת האדם", ושאר העמים הם בדרגת גוף בלבד ("אורות הקודש" ח"ג עמ' סח). ולכן כמה רע ומר כאשר יש בקרבנו אלו המנסים לטשטש או להסתיר את הקו המבדיל הזה. ולכן כתב הרב קוק: "רחבות הלב שבאה להכניס את העולם כולו, כל האנושות כולה, בכלל החיבה המיוחדת המתגלה לישראל, היא צריכה בדיקה" ("אורות", עמ' קסט). כאשר "עין טובה" זו נובעת מתוך הכרת ייחוד הצביון היהודי, הרי זו מדתו של אברהם אבינו. אבל אם חיבה זו [אל אומות העולם] באה מתוך כהות הרגש, או חוסר הבנה בסגולת ישראל העליונה, אז היא ארסית, ומלאה הרס נורא (שם).
    בנושא האדם הראשון ובריאת עם ישראל, הרי פשוט הדבר מאוד, ובקצרה : האדם הראשון היה בריאה אלוהית. לאחר החטא, ירדה כל המערכת מדרגתה. בנקודה זו נדרשת הייתה התעוררות מלמטה כלפי מעלה. אברהם התעצם עם האלהות עד שקיבל נשמה מיוחדת וממנו יצא עם ישראל. הכוזרי נוגע בנקודה זו ומדגיש כי נדרש זיכוך של דורות עד לאברהם אבינו.
    אין טעם להרחיב עוד כאן. כפי שציינתי, עוד לפני מדרשי חז"ל, התורה מלאה בעדויות על ייחודו של היהודי ותפקידו בבריאה. אפשר להרחיב על כך רבות בחסידות ובייחוד בספר התניא, אך לא כאן המקום.
    אייל

    השבמחק
    תשובות
    1. כל מה שאתה עושה זה רק מדגים את הטענה שלי. אתה אומר שעם ישראל ייחודי ונבדל מעמים אחרים. אין בזה שום רבותא. כל עם נבדל מעם אחר בממדים מסוימים ודומה לו בממדים אחרים. למשל, יש בעם ישראל מחבלים שורפים ורוצחים ילדים ישמעאלים להכעיס גם בימינו. אין לנו מעלה מוסרית ייחודית, יש גם גנבים וסתם רוצחים שלא קשורים לסכסוך. ויש גם גאונים ואנשי שם.
      לא הבאת שום הוכחה מסיפור הבריאה המקראי שמוכיח שעם ישראל נעלה מעמים אחרים, כל מה שהבאת זה פרשנים גזעניים מתקופות מאוחרות מאוד למיתולוגיה המקראית: מהר"ל מאה 16, הרב קוק מאה 20 ותלמידו חרל"פ, גם כן מאה 20. אני אפילו הגדלתי עשות כשהבאתי פרשנות גזענית של ריה"ל, הרבה לפני אלה שאתה מציין (מאה 12). ויש גם פרשנויות גזעניות מוקדמות יותר של חז"ל אבל לא כאלה שעוסקות בבריאה כי גם חז"ל הבינו שאדם נברא בצלם ולא היה יהודי דווקא. אז מה אתה מבלבל את המוח. המיתולוגיה אמנם מציינת שאלוהים בחר בעם ישראל זה לא אומר כלום חוץ מזה שהוא בחר (ותקע לעם ישראל את המצוות). זה לא קשור לבריאה, זה לא קשור לפלקט על הבריאה בבית ספר, לא קשור לכלום, חוץ מהרצון של אותם פרשנים להפוך את המקרא על פיו, לעקור דברי תורה ולהגיד שהם עליונים על עמים אחרים. שטות מוחלטת, גזענות ובורות.

      מחק
  3. אין טעם לדיון הזה - אתה לא מעונין לשמוע ולהבין.
    נסכם - אתה צודק, העם היהודי גזען ובגלל זה כולם שונאים אותו ...
    בהצלחה
    אייל

    השבמחק
  4. תודה, אכן, אני צודק... אבל לא זה מה שאמרתי. לא אמרתי שכל "העם היהודי גזען", אלא חלק מההוגים שבתרבות היהודית הם גזענים, וחלק גדול מההגות היא גזענית. יש להכירה ולהוקיעה. במקביל יש להעלות על נס את ההגות היהודית ההומניסטית. יש כאלה ויש כאלה. 70 פנים לתורה.

    השבמחק
  5. נרדי, המדרגה הבאה אחרי האדם, לפי התאור היא כמובן רובוט. גם לא נשרף, לא חולה, לא אוכל, לא עייף וכשנגמרת הבטרייה - כבה.

    השבמחק
  6. בוא נחשוב שנייה: נראה כמו אדם, לא נשרף באש, לא חולה, לא עייף, לא צריך לאכול... זה הרי רובוט!
    רובוט דמוי אדם, יכול גם להכיל תאורת לד לבן (יפתיע כל מלך משנת 1100) וכמובן כאשר נגמרת הבטרייה - כבה בצורה מיידית.

    אייזיק אזימוב כמובן דיבר על הגולם מפראג כסיפור על רובוט אבל הנה לך, מסתבר שיש דוגמאות מוקדמות יותר.

    השבמחק