חוות דעת חדשה. באתר מתחתנים למען מתחתנים ה-149 במספר.
לקראית חוות הדעת המלאה היכנסו לקישור
| נטלי, ג'ואי ואני לאחר החופה, בזמן המסיבה |
החתונה באיטליה הוזמנה על ידי זוג שראה אותי בחתונה של חברים באיביזה ביוני 2025. כעבור כמה חודשים התחלנו להיפגש בוידאו ולדבר על כל ההיבטים של איך עושים חתונה יהודית, חילונית.. אחד הדברים החשובים, שגם מתבררים כמשמעותיים הוא הלימוד וההכרות עם התרבות העברית ומנהגי החתונה, גם בחתונה הפעם קיבלתי תודות רבות על התהליך המשמעותי שעברו איתי.
אבל מטרת הדיווח הזה היא אחרת - לספר קצת על החוויות מהצד שלי, שלאו דווקא קשורות ישירות לטקס.
בשנים האחרונות לטוס לחתונה, או לטוס בכלל, הפכה למשימה מאתגרת. ראשית היו הסגרים של המגיפה ולהכנס לצינור מעופף סגור, עם אנשים, היה לא רק דבר מפחיד, אלא אפילו מסוכן. לאחר מכן הגיעו המלחמות. חברות תעופה הפסיקו לטוס לישראל. כך שלחתונה בשנה שעברה שנערכה באיביזה, עברתי מסע ייסורים של טיסות ברחבי אירופה עם חברת התעופה היוונית Aegean. בהלוך - מנתב"ג לאחונה, מאתונה לוינה, מוינה לאיביזה ובחזור מאיביזה לפרנקפורט, מפרנקפורט הייתי אמור לטוס לפראג כדי לתפוס טיסה לנתב"ג, אבל כמובן שפספתי את הטיסה והועברתי לטיסה עם אל על ישירות לנתב"ג. שהם כמובן שאל על לא העלו את המזוודה שלי לטיסה ורק אחרי חודש הם החזירו לי אותה.
| הקולוסיאום ואני... |
שוכנתי במלון ברומא ביום שישי והדבר הראשון שקרה כמובן היה להיות מרומה על ידי נהג מונית איטלקי שלקח אותי למלון. עצתי לכם, אל תסכימו לשלם לפי מונה. אי אפשר לראות את המונה בנסיעה ואי אפשר לראות באיזה תעריף התחילה הנסיעה, המונה בתוך המראה הזמינה רק לנהג. כך שעל נסיעה של פחות מ-30 ק"מ, בערך חצי שעה הוא ביקש שאשלם 85€ (!) כאשר התעריף הרגיל הוא 55€. לאחר דין ודברים הוא הסכים להוריד ל-75€, ללא קבלה...
| הקומדיה האלוהית של דנטה |
לאחר התהליך הטקס עצמו היה עבודה קשה ביחוד כי כללה מסע מפרך לאי שנמצא בצידה המזרחי של ספרד ואין אליו טיסות ישירות מישראל אף פעם. יצא שאורך הטיסות הכולל היה יותר מיממה משום שהטיסות לשם ומשם בוטלו בגלל המלחמה. נמצאו מעקפים שדרשו שהייה ארוכה ביעדי ביניים ובגלל עיכובים בטיסה חזרה המזוודה שלי לא הגיעה, רק לאחר חודש.
הכל היה שווה את זה כי היחס אלי היה כאל בן משפחה וכאורח כבוד בחתונה, דבר שהביך אותי אבל גם ריגש. אבל במיוחד זה היה שווה את המשוב שהם כתבו עלי בדף העסק שלי בגוגל ואני מצרף אותו משמאל. אפשר ללחוץ על התמונה כדי להגדיל את הכתב. הסמקתי כשקראתי...
מצרף גם תרגום גוגל למטה למי שרוצה בעברית.
![]() |
| צילום: נרדי גרין |
![]() |
| צילום: נרדי גרין |
![]() |
| צילום באדיבות הזוג |
חזרתי למלון להתכונן ובשעה 16:00 החלה קבלת הפנים עם קצת משקאות. כמה זמן לאחר מכן החלה החופה. מי ששר בחופה היה אימרי זיו שהיה נציג ישראל לאירוויזיון ב-2017. קרה דבר שלא קורה בדרך כלל בטקסים - הקהל מחא כפיים לזמר, ואני הוספתי את זה שהוא ייצג את ישראל באירוויזיון, שמעתי את רחשי ההתפעלות של הקהל כשאמרתי את זה. הטקס היה ברוח יהודית-חילונית ושוויוני לחלוטין. הדבר היחיד שאפשר היה לשייכו כדתי היה שהמנהג האירופי הוא שהזוג רוכש כיפות לכל המוזמנים, עם כיתוב למזכרת בתוך הכיפה וסיכה שתפורה לתוך הבטנה. וכמובן שכאשר הזוג מבקש אני חובש כיפה אבל רק בטקס.
![]() |
| סלפי של מעריץ עם אימרי זיו... צילום: נרדי גרין |
בני הזוג ביקשו גם שהחתן יעטה טלית ולכן גם אמר ברכת שהחיינו בנוסחה החילוני: "ברוך עמל כפינו שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
הדוד של הכלה סיפר במהלך הטקס את הסיפור של הזוג. כיצד נפגשו בתקופת הלימודים באוניברסיטה במסיבה בבית חברים. לודי נדלק על רחל בין כולם כשדיברה איתם בלהט על משחק הוידאו של פיפא בפלייסטיישן. גם רחל הייתה בעניין אבל לודי לא הבין כל כך את הרמזים למרות שרייצ'ל הציעה לו טיול רומנטי בהרים ואפילו היו לבדם בקרון רכבל, מקום מושלם למחווה רומנטית, אבל לאכזבתה של רחל לא הייתה נשיקה, וגם לודי היה מאוכזב כי הנסיעה עלתה הון והאוכל בפסגת ההר, לא היה משהו... כאשר נפגשו שוב בפרנקפורט זה קרה, ולודי אמר לרחל שאם תרצה נשיקה שוב היא תצטרך לבוא איתו לעיר הולדתו, למינכן. היא הצטרפה לאבא דורון לנסיעת עסקים, שהתפלא, כי היא מעולם לא הצטרפה אליו. אבל היא אמרה לו בנון-שלאנט: "יש לי חבר במינכן"... וכך הם הפכו לזוג. ובסופו של דבר נישאו אזרחית.
הכתובה הייתה בנוסח שוויוני, בגרמנית ובעברית נחתמה תוך כדי הטקס, על ידי הכלה והחתן וארבעת השושבינות והשושבינים. את הטבעות הגישו אחיינית ודודנית. היו שבע ברכות בנוסח חילוני ובני הזוג השקו אחד את השנייה מכוס הנישואין.
| צילום באדיבות הזוג |
לקראת הסוף הזכרתי את חטופים והחיילים עם תקווה לסיום המלחמה ולחזרת כולם. אימרי זיו שר את "אם אשכחך" לפני שהחתן אמר את הפסוק המסורתי מתהילים ושבר את כוס, והטקס ננעל בנעימת סימן טוב ומזל טוב בניגון הקרליבכי, בביצוע אהוד בנאי. והחברים פרצו בריקוד הורה ספונטני בזמן שכולם באו לברך את הזוג בחופה (ראו סרטון למטה).
מיד לאחר החופה האורחים עברו לבריכת האינסוף שם היה בר עם שתייה ומלצרים חילקו מתאבנים, וגם בהפתעה נכנסה להקת ריקודים איביזנית שרקדה ריקוד עם מסורתי שקרוי "ריקוד האיכרים", בקטלאנית - Ball pagès (ראו קישור לויקיפדיה ולסרטון שצילמתי). לאחר המופע, כולם ירדו אל אזור ארוחת הערב, על הדשא ושם חיכתה בימת מופעים עליה הופיעה להקת החתונות: "נויה שואו בנד", בניהולה של גרדה, לה ערכתי טקס נישואין לפני שנים בכרתים על החוף. דרכה הגעתי אל רחל ולודי. כמובן שאימרי זיו היה כוכב ההופעה, אבל יחד אתו היו זמר וזמרת מצוינים שהפליאו במסכת שירים החל ממוסיקה חסידית ומזרחית ועד לסול ופופ מכל התקופות.
הייתה הושבה מסודרת עם שמות על הצלחות, תפריט אוכל ויין. אני הושבתי ליד הסבתא הרומניה, דיברנו במשך הארוחה ברומנית. אורחים רבים ניגשו אלי לאורך כל האירוע להחמיא על הטקס ולדבר על מגוון נושאים. תוך כדי הארוחה, בין המנות היו מלבד השירים, גם ריקודים. מנהג גרמני ידוע בזמן הארוחה הוא שמדי פעם שולחן עושה לחיים בצעקות קצובות דבר שמוסיף לשמחת החיים. מיד לאחר הקינוחים הקהל נקרא למופע אקרובטי של להקה מקומית מצוינת. וזה לא היה הסוף משום שההפתעה לסיום הלילה הייתה כשבאולם הסמוך הוקם מועדון לילה שמחקה בעצם את אווירת המסיבות של האי, עם כדורי דיסקו, תאורת ריקודים ובר. בחלק הזה כבר לא הייתי, יצאתי מלון כדי לנוח לקראת המסע המפרך חזרה הבייתה, לא לפני שבמעבר בין חברות התעופה אבדה המזוודה שעד כתיבת שורות אלה עדיין לא נמצאה. הייתי אמור לטוס לפראג ומשם לתל אביב, אבל תקלה במטוס בטיסה לפראג, גרמה לעיכוב שבגללו פספסתי את הטיסה, נשלחתי לאיטליה לטיסת אל-על לתל אביב. כך שבמסע הזה עברתי באתונה, וינה, איביזה, פרנקפורט ומילנו. היה מפרך, אבל חוויה בלתי נשכחת.
ריקודים ספונטניים מיד לאחר החופה
פרסום שלי עלה במוסף הארץ המודפס ב-3.2.2023. אני ממשיך לערוך חתונות לכל מי שרוצה בטקס יהודי-חילוני, ללא אפליה בין המינים, המגדרים, התרבויות והרצונות. הדרישה היחידה שלי היא שלבני הזוג יהיה מעמד חוקי בישראל ושיהיו מוכנים לשוויון. המשמעות של שוויון היא קידושין הדדיים בחפץ ובאמירה וכתובה המנוסחת בלשון שוויונית ששני בני הזוג חותמים עליה. שהרי זהו ביטוי לברית המשותפת אליה הם נכנסים באופן וולונטארי. הכותרת היא: "עורכי חתונה אלטרנטיבית: אפשר להתחתן אחרת". לא משנה שאמרתי לעורכת התוכן שהמילה "אלטרניטיבי לא מתאימה לתיאור מה שאני עושה, אולי יותר נכון לכתוב לגבי הדתיים שהם אלטרנטיבה, לנו לרב, החילוניים בישראל. לפחות התוכן שלי יצא בסדר.
שנה אזרחית (2023) טובה לכולם!
גם אל מול התקופה הקשה שאנו ניצבים בפניה חשוב להדגיש שאני ממשיך באותה הדרך, לא ירא ולא מתכופף. ממשיך, יחד עם עמיתיי לדרך, להציע אלטרנטיבה יהודית, חילונית הומניסטית. אני מאמין שחשוב להציע הצעות פוזיטיביות לחיים התרבותיים במדינת ישראל ולחיים היהודיים בכלל.
זהו גם מאבק פוליטי במובן של מאבק על רעיונות ומיקומם במרחב הציבורי והפרטי. ראו את הברירה שאני מציע לטקסי חיים ומועדים ומוזמנים לשכור את שירותיי. לא העליתי את המחיר כבר שנים רבות (ראו בקישור כאן).
בואו וניפגש בחתונה שלכם, או בכל טקס חיים אחר, מבטיח לכם טקס כלבבכם. והכי חשוב, אצלי אין אפליה!
![]() |
| צילום: נרדי גרין |
"אור וענר מכירים כבר מעל חמש וחצי שנים. זה היה במסיבת יום העצמאות באוניברסיטת תל אביב כשענר ראה את אור בזווית העין והחליט לגשת אליה ולדבר איתה. משם הפכו לזוג מהר מאד ועברו לגור יחד. הם הרחיבו את המשפחה, לפני שלוש שנים עם סנדי הכלבה שהפכה לסימן ההיכר שלהם. איתה הם מטיילים ורצים על החוף מדי פעם. זה רמז לכך שאתם יודעים ששניהם אנשי ספורט ריצות וגלישה וגם סקי כל שנה, כשאפשר... הכל כבר היה ברור לפני כשנה אור וענר יצאו לטיול בסיני ושם על הרקע הרומנטי של שקיעת השמש וההרים, ענר כרע ברך ושלף את הטבעת. אור אמרה ברור שכן! וזה מה שהוביל לטקס המרגש היום."
טלי ויבגני מכירים כבר 7 שנים. בליל קיץ אחד טלי יצאה עם חברות למועדון. לפי המנהג המסורתי הולכים לפני לבית של חבר או חברה כדי לתדלק... במקרה בתחנת התדלוק נכח יבגני כי זה היה בית של חבר שלו. הוא בכלל לא תכנן לצאת, אבל אחרי כמה מילים עם טלי הוא השתכנע. לאחר כחדש הם הפכו לזוג. בעבור כמה זמן הם גם עברו לגור יחד וגם הרחיבו את המשפחה עם החתולים של ההורים, חטביץ' וקירה. וכבר הכל היה ברור ולכן, לפני שנה וחצי, יבגני רצה למסד את היחסים בהצעת נישואין, הוא הלך על חדר בריחה מפחיד עם חברים שדחקו בטלי להיכנס לחדר המפחיד. שם חיכה לה יבגני, כרע ברך ושאל את השאלה, האמת שמרב אימה, טלי לא זוכרת הרבה, רק שהטבעת הייתה על האצבע שלה בסוף... כנראה שהיא אמרה כן... הם עדכנו את ההורים והמשפחה הם כבר רשמו את הנישואין אזרחית בצ'כיה וזה מה שהוביל לטקס היום.
מכיוון שאני רב המוסמך ע"י הזרם ההומניסטי ביהדות, אני מאמין בשימת האדם במרכז. ולכן, כתבתי קוד אתי ואמנת שירות הנוגעים לחתונות שמתמצים בשני דברים עיקריים: בני הזוג שמתחתנים הם מרכזו של הטקס, הם שולטים בתכנים ובמבנה הטקס. הדבר השני הוא שוויון בין החתן לבין הכלה בקידושין ובכתובה. כאשר מדובר בחתונה של בנות ובני זוג מאותו המין, השוויון מובן מאליו. בנוסף, הקוד האתי ואמנת השרות שלי מחייבים אותי לכך שאסור לאחר בהגעה לחתונה, עלי להיות זמין לזוג בכל עת, להוציא חשבונית/קבלה על כל סכום שאני מקבל כחוק, הזוג יודע מראש מה הולך להיאמר בטקס. וגם לשקיפות, כלומר, אין אותיות קטנות ואין הפתעות. (דברים נוספים בקוד האתי ניתן לקרוא כאן).
החתונה בתרבות היהודית היא הסכמה בין שני אנשים לבוא בברית ולהקים משפחה. בתפיסה ההומניסטית מטרת מסיבת החתונה וטקס החתונה הם להכריז כלפי כולי עלמא: "אנחנו הולכים להקים משפחה", האמירה הזו היא הדבר המשמעותי ביותר של אדם בחייו משום שהוא מתחייב בצורה משמעותית לעבור לשלב חדש בחייו שבו הוא כבר אינו לבדו, ואינו אחראי רק על עצמו. המשמעות החבויה היא: "אנחנו זקוקים לתמיכתכם ועזרתכם ביצירה החדשה הזו". משפחה אינה יכולה להתקיים בנפרד מן החברה הסובבת אותה והיא נזקקת להכרה הזו. תפקיד הרב בטקס הוא להעצים את בני הזוג להביא את האמירה שלהם, מבעד למשקפי התרבות יהודית.
יש חשיבות גדולה להבנה של בני הזוג את המהות על מנת לחזק את יכולת הבחירה שלהם. על מנת לדעת מה רוצים כדאי לדעת על מה מדברים ולכן חשובים ההכנה ועיצוב הטקס. התהליך והדרך שעוברים בני הזוג לקראת הטקס חשובים לא פחות מאשר הטקס עצמו. יוצאים לטקס מתוך הבנה והזדהות עמוקה עם תכניו, אסור להרגיש מנוכרים למשהו שהוא כל כך מרכזי בחיים של כולנו.
טקס נישואין טוב הוא כזה שמצליח לייצר אינטימיות בין הקהל הנאסף לבין בני הזוג והמשפחה. הטקס הוא אישי ולא כללי, מדבר ללב ולא בצורה נוסחתית. כזה שמצליח לגעת ומייצר חיוך של הבנה ואהבה.
קמי ואופק הכירו לפני 9 שנים בקורס בצבא, אבל עדיין לא היו זוג. לאחר כ-4 שנים כאשר שניהם היו יחד באותו בסיס, אופק הזמין את קמי לקפה בבסיס, והיא כמובן הבריזה לו, אבל זה מה שגרם למחויבות יותר גדולה ולדייט שני על בירה. אחרי כמה דייטים הפכו לזוג וכבר הכל היה ברור, וכשקמי חזרה מנסיעתה הם עברו לגור יחד. יום אחד, בקיץ האחרון, יצאה קמי לטיול בירושלים עם חברה וכשחזרה הביתה ראתה לפתע כי הבית ריק פרט למצלמה שהחלה לדבר אליה, קופסא עם הוראות, מכתבים וחידות שהיה צריך לפענח. כמובן שקמי עמדה במשימה ולתדהמתה הגיעה לאתר אינטרנט שנבנה במיוחד וחבר שחיכה למטה לקח אותה לדירת גג עם נוף, שם הציע אופק נישואין, וכמובן שקמי אמרה כן! לאחר מכן המשפחות נפגשו בארוחת שבת והייתה שמחה גדולה.
![]() |
| צילום: נרדי גרין |

"רציתי לשאול לעניין הטבעות, האם יש בעיה בחריטה פנימית בתוך הטבעת?"