יום ראשון, 30 בנובמבר 2008

כנס ההסמכה השני לרבנים חילוניים דצמבר 2008



גיליון חדש ליהדות חופשית


כתב העת "יהדות חופשית" שהתפרסם במשך כעשור והפסיק את הופעתו לפני כחמש שנים, חוזר במתכונת מקוונת. תוכלו למצוא באתר מאמרים מכל גיליונות העבר מסודרים על פי תאריכים ועל פי אינדקס מחברים ונושאים. אני גאה להיות שותף לניהול האתר ואני מזמין אתכם להיכנס ולקרוא בגיליון החדש.

יום שני, 24 בנובמבר 2008

שאלת רב: האם ניתן לעשות טקס גיור לתינוק

י' שלום, תודה על שאלתך לגבי טקס גיור לתינוק.

תשובה: הגיור בכלל, והגיור החילוני בפרט, הינו גיור שנעשה מרצון, כלומר האדם שמכריז על עצמו – "רוצה אני", ומתחייב בפני עצמו להוספת הזהות היהודית למגוון זהויותיו. לא רק זאת, הוא גם כולל לימוד והבנה מינימאליים של התרבות היהודית. מכיוון שלתינוק בן יומו אין עדיין רצון משלו, וודאי שאינו יכול לעסוק בלימוד, אין אפשרות "לגיירו" במובן של "הטבלתו" ליהדות. מה שאנחנו עושים לרך הנולד, או לילד מאומץ, הינו טקס של "קבלת פנים", "קריאת שם", "ברית מלים", "ברית - מלה של כבוד", בטקס מהסוג הזה, הנעשה במשפחה המגדירה עצמה כמשפחה יהודית, יש אלמנטים מתוך התרבות היהודית. ולכן התינוק משויך באופן מובן מאליו לעדת ישראל ולתרבות היהודית, אין זה גורע מזכותו בבא היום ללמוד ולבחור לעצמו את זהותו.

יום שישי, 7 בנובמבר 2008

שאלת רב: מהי הלכה חילונית

נעמה שלום, תודה על הביקור בבלוגנרדי ועל שאלתך: "בפסטיבל הקהל הייתי ברב שיח בהשתתפותך ועוררת את ענייני כשהשתמשת במושג "הלכה חילונית". לצערי לא הצלחתי לדבר איתך בסוף הפאנל ולכן אני שואלת כאן, "הלכה חילונית"?! זה נשמע לי קצת סותר... אשמח לתגובתך או להפניות לקריאה בנושא.
תשובה:
כרב חילוני אני מחויב לתת תשובות לאלו השואלים שאלות לגבי ההתנהלות בחייהם האישיים ולכן אני משתמש במושג שמוכר לכולם:"הלכה". אבל הלכה חילונית. היא באה מלשון הליכה: תהליך, תמורה מתמדת, בהתאם לצרכים ולנסיבות המשתנות. הרב החילוני אינו פוסק פסיקה בבחינת "כזה ראה וקדש", אלא מאפשר, כלומר, ממליץ על הלכות חיים ונותן כלים לבחירה בדרך המתאימה לאדם, "כזה ראה וחשוב".
ההלכה הדתית היא כיום שלילית בעיקרה, הלכה של איסורים, חומרות, הקפדות, הגבלות ומניעות. היא גם מבוססת על אמונות וערכים הנוגדות את התפישות של היהדות החילונית-הומניסטית. האחרונה מבוססת על תפיסת האדם במרכז. מאחר ואין הלכה חילונית מגובשת מוטלת עלינו, כרבנים חילוניים, המלאכה ליצור כזו. הלכה של היתר, של איפשור, של סיוע, של הקלה, הכוונה, הדרכה ויידוע. התשובות הניתנות בזהירות ובתשומת לב, ניתנות מתוך התבססות על סולם הערכים ההומניסטי החילוני מצד אחד, ועל ידע מעמיק בתרבות ישראל והעמים מצד שני. המטרה של ההלכה החילונית היא לסייע לאדם החילוני היום, במדינת ישראל, לחיות חיי משמעות בתוך התרבות היהודית. ומטרה נוספת היא להביא למיצוי המירב מהחיים, ולמירב האושר לבני אדם.
דוגמאות מספר להלכה חילונית ניתן למצוא במקומות הבאים (רשימה חלקית ביותר ולא לפי הסדר):

שאלת רב: האם יש תהליך מהיר לגיור בשביל שנוכל להינשא

ז' שלום, תודה על הביקור בבלוגנרדי ועל שאלתך: "אני בת 25, עליתי לארץ בגיל 7. לפני כחודש בן זוגי, מזה כשנתיים, הציע לי להינשא לו. כמובן ששמחתי ומיד התחלתי בהכנות. באחד הימים הוא שאל אם אימי יהודיה על מנת שנוכל להתחתן כדין. אני אף פעם לא שאלתי את אימי כי לא יחסתי חשיבות לכך. עכשיו גיליתי שאכן אמי לא רשומה כיהודיה. השאלה שלי היא העם יש תהליך מהיר על מנת שאני אוכל להתגייר משום שיש לי כבר תאריך לחתונה, בעוד כחצי שנה. היות שגדלתי והתחנכתי על פי הדת היהודית אני מאוד רוצה לדעת אם יש הליך מהיר יותר להשלמת כל התהליך על מנת שאוכל להינשא בתאריך שקבענו"
תשובה:
לצערי, אין קיצור תהליכים בגיור אורתודוכסי מטעם מדינת ישראל. ולכן אם אינך רשומה כיהודיה ואינך יכולה להוכיח את יהדותך ברבנות, לא תוכלי להירשם כנשואה "כדין". על מנת להינשא בישראל בטקס אורתודוקסי מטעם הרבנות הראשית שיוכר לצורך רישום נישואין במדינת ישראל את חייבת לעבור גיור דתי, תהליך ארוך ומורכב שידרוש הרבה יותר מחצי שנה.
תהליכי גיור דתיים נוספים, קצרים יותר מונהגים על ידי התנועה ליהדות מתקדמת (רפורמים), והתנועה המסורתית (קונסרבטיביים) והם מוכרים על ידי המדינה במונח שנקרא "גיור קפיצה" שמשמעותו, לימוד בארץ, "קפיצה" לחו"ל לקבל את התעודה מקהילה מוכרת, וחזרה לארץ. משרד הפנים מחויב להכיר בגיור כזה לפי הוראת בג"ץ. אבל, לא בטוח שגיור כזה יוכר לצורך נשואין. אם תרצי לשמוע פרטים, פני אל התנועות האלה.
דרך נוספת על מנת להיות מוכרת כנשואה במשרד הפנים היא הבאת תעודת נישואין ממדינה זרה – נישואין אזרחיים - בדרך כלל בקפריסין, אבל אפשר גם במיקרונזיה...
בניגוד לתפיסה הדתית, אינני חושב שזהותו של אדם נקבעת על ידי הרבנות, המדינה או כל גורם ממסדי אחר. זהותו של אדם נקבעת על ידו בבחירה. את בוחרת לחיות בארץ, את התחנכת כיהודיה, לפי השקפתך מקיימת אורח חיים יהודי, מצהירה על עצמך כיהודיה ורוצה בטקס נישואין יהודי. עבורי זה מספיק לחלוטין כדי להוכיח את יהדותך.
ההלכה החילונית מאפשרת לאדם להינשא על פי תפיסתו את היהדות מבלי להיזקק לממסד, אפשר לקיים טקס נישואין יהודי-חילוני, בלי הכרת הממסד. זוגתי ואני, למרות שיכולנו להינשא ברבנות, או בנישואין אזרחיים בחו"ל בחרנו לא לעשות כן ואנחנו חיים כ"ידועים בציבור". יש לנו את אותן זכויות כמו לזוג נשוי במדינת ישראל, מלבד זה שאנחנו רשומים כרווקים בתעודת הזהות. יש אפשרות לקיים טקס יהודי-חילוני מבלי להיות רשום כנשוי במשרד הפנים.
ועכשיו את צריכה לשאול את עצמך כמה שאלות:
1. היא האם חשוב לך להיות מוכרת על ידי המדינה כנשואה, ולמה?
2. האם חשובה לך הכרת הממסד הרבני האורתודוקסי, ולמה?
3. האם את יהודיה דתית או חילונית?
4. מה חשוב לך לבטא בטקס הנישואין שלך?
בהצלחה בכל בחירה שתעשי ומזל טוב לרגל נישואייך הקרבים.