 |
| צילום: נרדי גרין |
בית ספר יסודי "הרצל", בת ים, אמצע שנות השבעים בשבועות היינו לובשים לבן. מביאים מהבית פרות וירקות, מקשטים סלים ועושים טקס ביכורים מאולתר בחצר "המסדרים" של בית הספר. 1984, בשל"ת הראשון בעין שמר, עם הגרעין. שוקו ואפרסקים בשדות, צופים בשיירת הכלים החקלאיים, ביכורי הענפים וילדי הקבוץ שנולדו בשנה האחרונה. לפני שנתיים בטקס במזרע (בתמונה משמאל), המסורת הקיבוצית נשמרת.
אבל מה לעזאזל עושים היום בעיר עם שבועות חוץ מלאכול מאכלי גבינה? אז היום מתקנים, כלומר הולכים לאחד התיקונים שעולים כפורחים דווקא בחצות הליל. לא יכולים לרחם קצת על האנשים ולעשות את זה קצת יותר מוקדם?.
מה זה בכלל תיקון? מקורו במקובלים בספרד של ימי הביניים שנהגו להישאר ערים ולהקדיש את הלילה כולו ללימוד תורה – תנ"ך, מדרשים וספר הזוהר. מדוע תיקון? משום שקבלת התורה על ידי בני ישראל נעשתה ברישול, שלא רק שהם ישנו בלילה, אלא שהקב"ה היה צריך לעוררם. מקור נוסף הוא בזוהר, ופירושו – התקנה. מתקינים קישוטים לתורה, כפי שמכינים ומקשטים את הכלה לקראת החופה. התורה היא הכלה, והלימוד במשך הלילה הוא הקישוטים לתורה, שאותה מתכוננים לקבל מחדש עם עלות השחר, השכם בבוקר החג – זמן קבלת התורה במעמד הר סיני.
זה תמיד טוב לתקן, היהודים הם שיפוצניקים של העולם. מה מתקנים היום בתיקון ליל שבועות? אני ממליץ לתקן את הזהות. במסורת של קריאת מגילת רות בשבועות, כדאי לדבר על תיקון שערוריית הגיור במדינת ישראל, על גבולות הזהות היהודית והישראלית, על כך שסבתא רבא של דוד המלך הייתה גיורת, ולא סתם, כזו שכלל לא עברה קורס ארוך של לימודי דת ופולחן, לא עברה ועדות משפילות של רבנים והצגה מעושה של אורח חיים זר. היא פשוט הצהירה במגילת רות שהיא שייכת לעם ישראל, עברה לגור בבית לחם והתחתנה עם חקלאי ישראלי ששמו בועז.
אז בואו נתקן, אבל בשעה נורמאלית, דחילאק.
במסגרת "כאן עושים תיקון" של תמורה - יהדות ישראלית העברתי הרצאה שנושאה העיקרי היה: האם התבוללות זה דבר טוב או רע? ההרצאה הועברה בפייסבוק לייב, מוזמנים לצפות.
