יום שני, 17 באוגוסט 2020

תפוח האדמה הלוהט של רות גביזון זצ"ל

 כבר לפני 14 שנה כתבתי ביקורת על אמנת גביזון מידן. היא נסבה אודות ההשמטה של זכויות הלהט"ב להקמת משפחה. שם כתבתי:

בשם דו-הקיום בין דתיים לחילוניים וזכויות האדם, רומסת אמנת גביזון-מדן את זכויות היסוד של בני אדם בתחום הנישואין. מבני זוג מאותו מין נשללת זכות היסוד לזוגיות כחוק ולהקמת משפחה וזאת בניגוד למגילת זכויות האדם של האו"ם האומרת שהמשפחה היא היחידה הטבעית והבסיסית של החברה וזכאית להגנתה, וכי כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה, ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת. 

לצד דברי השבח וההלל שנשפכו על רות גביזון זצ"ל, חייבים לציין דבר אחד מהותי. היא נמנעה לעסוק בזכויות הלהט"ב. היא התרחקה מזה כאילו זה תפוח אדמה לוהט. לא רק באמנת גביזון מידן אלא גם בנייר העמדה של מציל"ה היה אחד מהחתרניים והראשוניים להציע נישואין אזרחיים בצורה גורפת. אבל, רק לא ללהט"ב. 

בתשובה לשאלה ישירה ששאלתי בערב עיון מהקהל היא אמרה שזה דבר שצריך להשאיר אותו "לדיון עתידי". מעין התחמקות אלגנטית מהסוגיה.

השאלה הנשאלת היא למה התחמקה רות גביזון, אבירת זכויות האדם, מנושא הלהט"ב? למה מעולם לא השמיעה עמדה בנושא? תקנו אותי אם אני טועה, כלומר, שהיא אכן הביעה עמדה פומבית בעד זכויות הלהט"ב.