יום ראשון, 12 באפריל 2020

ונחשו איפה שרה סילברמן מצאה את האפיקומן

אילו זה היה לפני שנה, הייתי פוטר את האירוע הזה בהינף יד כמופע של קיטש וקפיטליזם אמריקאי טיפוסי. אבל ה-"Saturday Night Seder", על משקל "סטרדיי נייט לייב", בתקופה של הקורונה גרם לי לצחוק ולבכות מהתרגשות. אפילו שמדובר ביותר מ-60 דקות של סדר. בדרך כלל כששולחים לי קטע מיוטיוב של יותר מדקה אני כמעט מיד מוחק. הפעם לא יכולתי להפסיק עד תום.
זה היה בעצם מופע התרמה ל-CDC שהיא סוכנות ממשלתית: "המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן" בארה"ב. או יותר נכון הקרן לתגובה מיידית שהיא הקימה לטיפול בקוביד-19. אפשר היה לשאול למה סוכנות ממשלתית זקוקה לתרומות, אבל אז היינו מחמיצים את כל הכיף של לראות את כוכבי הוליווד היהודים, וגם כמה לא יהודים, עושים את אחד הסדרים שאני הייתי רוצה לראות אצלי בבית. אפשר לכנותו סדר חילוני הומניסטי משום שהוא נכתב בהתאמה לנסיבות, הביא פרשנות יצירתית עכשווית והביא את היצירתיות של כל האנשים המוכשרים שיש בארה"ב וקשורים לתרבות היהודית. מג'ייסון אלכסנדר, דרך הנרי וינקלר, עמיחי לאו לביא, מיים ביאליק, פראן דרשר ועד בט מידלר (רשימה חלקית מאד מתוך עשרות). וכמובן שאי אפשר היה בלי טיפה פוליטיקה עם הסנטור הדמוקרטי צ'אק שומר ועוד כמה הערות ברמיזה על עידן טראמפ. וגם כמה רבות ורבנים המכונים בארה"ב "ליברליים".
הקרדיט מגיע לשבעה כותבים מוכשרים: חנה פרידמן, סס גולדברג, ג'וש הרמון, אדם קנטור, מייקל מיטניק, ובנג' פייסק. ויש להניח שבעידן הריחוק החברתי זו הייתה הפקה מורכבת.
הסרט שהופץ ביוטיוב נוצר על ידי Story Course, נעשה בשיתוף עם הערוץ הפופולרי  Tasty (מעל 18 מליון מנויים) ועם ארגון "ריבוט". הרבה מאד אלוזיות לתרבות הפופולארית האמריקאית, מלווה בסגנונות שונים ממחזות זמר קלאסיים, אר אנד בי, נעמי שמר וההגדה. אבל אם לא מכירים את האמריקאיות אפשר להחמיץ כמה גגים. בכל זאת אם אתם רוצים להתרגש, לבכות או לצחוק ויש לכם זמן בחג הקורונה הזה? אני ממליץ, אם אתם לא עסוקים מדי בתקופת הריחוק החברתי.