יום חמישי, 26 בפברואר 2009

ראיון נוסף עם זוג שהשאתי, ברדיו

בעקבות הפוסט הקודם, ראיון עם קוסטה ברודסקי ברדיו 99, בתכנית של עמנואל רוזן ולוסי אהריש 25.2.2009. הראיון נערך בעקבות התקפלות "ישראל ביתנו" מהתנאי של ברית הזוגיות.

יום ראשון, 22 בפברואר 2009

ברית הזוגיות - טעות חמורה

יש מי שמנסה לעשות קופה אלקטורלית על חשבון הזכויות הדמוקרטיות של אזרחי מדינת ישראל וזו מפלגת "ישראל ביתנו". הצעת החוק העומדת כתנאי לכניסה לקואליציה המכונה "ברית הזוגיות" נמכרת במסווה של נישואין אזרחיים. אלו אינם נישואים! תהיה זו טעות גדולה במידה ותתקבל ההצעה. המשמעות של קבלת החלטה כזו היא רמיסת זכויותיהן של אוכלוסיות שלמות במדינת ישראל. מה הבעיות בחוק: ויתור של החילוניים על הנישואין והקידושין ובעצם הודאה בכך שנישואין וקידושין הינם נחלתה הבלעדית של הרבנות הראשית ושל הפלג השולי, האורתודוקסי, מבין הזרמים השונים בעם היהודי. ביטול מעמד הידועים בציבור, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון ל 2006 חיות בארץ 47 אלף משפחות כאלה שזכויותיהן כנראה יבוטלו במידה ולא יירשמו במרשם כבני זוג. חמור מכך, לבני זוג מאותו מין, שהפסיקה הכירה בהם כידועים בציבור, לא תהיה אופציה להירשם במרשם משום שהחוק מתיר רישום רק ל"איש ואישה", וכל זכויותיהם יבוטלו. בנוסף, זכויותיהם של הנרשמים ייכנסו לתוקף רק לאחר שנה וחצי מזמן הרישום, בניגוד לרשומים כנשואים שזכויותיהם נכנסות לתוקף באופן מיידי. נישואין אזרחיים בחו"ל לא יוכרו יותר לצורך רישום נישואין, אלא יהוו אסמכתא לרישום במרשם הזוגיות.
מכיון שהפשרות הנעשות בקואליציה ידועות מראש, נוצרת סכנה נוספת. הרי ברור כי המפלגות החרדיות לא יהיו מוכנות לקבל את הצעת חוק ברית הזוגיות, הן אולי יהיו מוכנות לקבל הצעת חוק הפותרת את בעייתם של פסולי חיתון. ואז יווצר מצב של מרשם לאזרחים סוג ב' - פסולי חיתון. לפי הרשום בתעודת הזהות שלהם אפשר יהיה לזהותם כ"לא יהודים" או כפגומים. הצעת חוק זו אינה ראויה אף היא, כאשר מציעים הצעת חוק היא צריכה להיות אוניברסאלית ומתאימה לכולם.
אני עצמי מנוע חיתון מבחינה מצפונית. למרות שיכולתי להתחתן ברבנות, או במדינה זרה, לא עשיתי זאת מטעמים מצפוניים. עד שלא יימצא פתרון ראוי לא אירשם לנישואין במדינת ישראל.
הפתרון צריך להיות בכמה נקודות: ביטול הפקודה המנדטורית הקובעת כי ענייני אישות יידונו על פי העדה הדתית. שינוי חוק נישואין וגירושין כך שיהיה כתוב בו כי כל אדם יוכל להינשא על פי אמונתו ובחירתו. ויצירת מסלולי נישואין שונים שיבטיחו בחירה חופשית וזכויות כנשואים לנישואין על פי הבחירה: נישואין אזרחיים, נישואין יהודיים מכל הזרמים וודאי לבני העדות והתרבויות האחרות במדינת ישראל.
ראיון איתי ברשת ב', בתכנית "הכל דיבורים" עם ירון דקל, 16.2.2009 בנושא ברית הזוגיות:

בנוסף, התכנית הקדישה כמעט שעה שלמה בנושא והנה הראיונות האחרים שהיו באותה תכנית:י
הראיון עם קוסטה ברודסקי 16.2.2009 בתכנית "הכל דיבורים" עם ירון דקל (ביו טיוב)
הראיון עם חה"כ דוד רותם מישראל ביתנו 16.2.2009 בתכנית "הכל דיבורים" עם ירון דקל (קובץ אודיו)
הראיון עם הרב צפניה דרורי, רבה של קרית שמונה 16.2.2009 בתכנית "הכל דיבורים" עם ירון דקל (קובץ אודיו)
פוסטים נוספים בנושא:י
ראיון קודם עם גלית וקוסטה ברדיו

יום חמישי, 12 בפברואר 2009

הסיבות העיקרית לכשלונה של מרצ – קדימה וקולות שהלכו לפח

משני כיוונים מרצ נפגעה – הראשון כמובן ההצבעה לקדימה שהצליחה בקמפיין שלה לשכנע שעל מנת לעצור את ביבי יש להצביע לבני. מבלי משים, מי שהצביע לבני הצביע גם לרוחמה אברהם, שאול מופז, צחי הנגבי ולאלי אפללו. בנוסף, מי שהצביע קדימה פותה לחשוב שאם לבני תקבל יותר מביבי, היא תרכיב ממשלה, דבר שכנראה לא יקרה. כלומר, הצבעת קדימה - בחרת ביבי (נכון לזמן כתיבת שורות אלה).
דוגמא למעבר קולות לקדימה לכך ניתן לראות בקיבוצים, מחוז הבחירה החשוב ביותר למרצ. קדימה קיבלה בקיבוצים מעל 31% לעומת 17.7% למרצ. באופן כללי ובניתוח גס אני מעריך שמרצ הפסידה לקדימה כ-2 מנדטים.
הכיוון השני הוא המפלגות שמכונות בלשון העם "נישה". למעשה מדובר בכ-80 אלף קולות מבוזבזים, שאילו היו מגיעים למרצ היו מעניקים לה 2-3 מנדטים נוספים. הפרוט של מפלגות שלדעתי רב מצביעיהן היו פוטנציאל של מרצ:
  • התנועה הירוקה-מימד 27,737
  • מפלגת הגמלאים 17,571
  • עלה ירוק 13,132
  • הירוקים 12,378
  • ישראל חזקה 6,722
  • מפלגת צבר 4,752
  • ניצולי השואה ובוגרי עלה ירוק 2,346
  • הישראלים 856
  • מפלגת אור 815
  • סה"כ 86,309
באופן כללי, הנתונים אומרים כי מספר הקולות הכשרים שהצביעו בבחירות לכנסת ה-18 עלה ב 7.5% לערך (236,426 קולות). בבחירות הקודמות לכנסת ה-17 הצביעו למרצ 118,302 קולות, והיא קיבלה חמישה מנדטים. כלומר על מנת לקבל מנדט היה צורך ב 23,660 קולות כשרים. בבחירות הנוכחיות לכנסת ה-18 הצביעו למרצ 99,611. כלומר, מספר המצביעים למרצ ירד בכ-16% (18,691 קולות), והיא קיבלה שלושה מנדטים. העליה במספר קולות הדרושים לכל מנדט עלה ב-9340, ל-33,000 קולות כשרים. כלומר, בכ-40%! הדבר הטוב היחיד שניתן לאמר הוא שלמרות כל הנתונים הקשים מרצ הצליחה לעבור את אחוז החסימה ולשמר את עצמה בכנסת הנוכחית.
הפוטנציאל למרצ היה של 8 מנדטים, ואולי יותר, אלמלא הסיבות שפורטו להלן.
לי יש שתי מסקנות עיקריות, הראשונה התנועה החדשה-מרצ איבדה אולי קצת מחיוניותה ומצביעיה, אבל לא איבדה את תפקידה, את חשיבותה ואת דרכה. היא חייבת להמשיך ולעבוד קשה על מנת להוות אופוזיציה ראויה בכנסת הנוכחית לקראת הבחירות לכנסת ה-19. המסקנה השנייה היא כללית – יש להחזיר את שיטת הבחירה הישירה לראשות הממשלה. דבר שלדעתי יחזק את היציבות השלטונית ויסייע לאנשים להצביע למפלגה שמייצגת את דעותיהם בצורה הטובה ביותר. בנוסף יש להעלות את רף הקושי בהקמת מפלגה חדשה, אך לא להעלות את אחוז החסימה.

יום רביעי, 11 בפברואר 2009

חגיגה לדמוקרטיה עם הקהילה

צילום: נרדי גרין
יום הבחירות נפתח בחינוך לדמוקרטיה ובהסבר חשיבות ההצבעה לצאצא. עשיתי את זה על ידי הליכה מוקדמת לקלפי בבוקר, יחד עם בני הקט, שבפעם השנייה ב - 4 חודשים מצטרף אלי להצבעה. הפעם מזכיר ועדת הקלפי לא נתן לי להכניס אותו מאחורי הפרגוד לצערי. אבל הוא הרשה לו לטפס על השולחן ולשלשל את הפתק, ואפילו היה נחמד, והציע לצלם אותנו. לאחר שצפינו באקווריומים עם דגי הזהב ובדמויות מתוך המיתולוגיה היוונית שעיטרו את קירות בית הספר חזרנו הביתה ונסענו למפגש המסורתי של קהילת החבר'ה שלנו ביום הבחירות כפי שעשינו גם בבחירות הקודמות במרץ 2006. החבר'ה הגיעו מחיפה, ירושלים, אריאל, רחובות, הוד השרון, חולון וגבעתיים לביתם של נורית ואודי ברמת השרון. נפגשנו לחגוג את הדמוקרטיה יחד עם כיבוד עשיר, וגם הצבענו בקלפי שדגמה את החברה. ועדת הקלפי תמיד מורכבת מהילדים שגם מקריאים את התוצאות. מה
צילום: נרדי גרין
שנחמד לראות הוא שהתוצאות לא השתנו כמעט לאחר שלוש שנים. עם התקבל תוצאות האמת מהמדגם של הקהילה, ניתן לאמר שהסקר שלנו דוגם הכי טוב את הקהילה שלנו, שיש בה מגוון דעות שמייצג את החברה הישראלית, היה חסר רק זוג אחד שלא הגיע שמייצג את המגזר הדתי וכאן המדגם שלנו פספס.
חזרנו הביתה במתח ובציפיה דרוכה לבאות, כלומר למדגם הטלויזיה, אבל מתוך ידיעה ברורה שהמצב "בטטה". מחנה השלום והגוש הסוציאל-דמוקרטי בצרות צרורות. ואכן אשר יגורנו בא לנו בדמות תבוסה קשה למחנה השלום במדגם הטלויזיה, ועוד יותר גדולה בתוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-18. מרצ התרסקה לחלוטין ומי יודע מה היה קורה לה אילמליא העמידה בראשה את ג'ומס וריעננה את שורותיה במועמדים חדשים. מערכת הבחירות הקצרה שהייתה
צילום: נרדי גרין
אופיינה בכך שאנשים שכחו שמצביעים למפלגה שבה הרבה מועמדים, וחשבו שעדיין מצביעים בשני פתקים. ההצבעה לא הייתה אידיאולוגית, אלא הצבעה כנגד מישהו אחר. הקמפיינים של המפלגות היו נגטיבים, ולא דיברו על תקוה אלא על חישובים איך לחסום את היריב. הקמפיין של מרצ, לא היה יוצא דופן והיה גרוע וגס במיוחד. 
בכוחו של השמאל נגסו גם המפלגות הקיקיוניות. עוד לפני ספירת קולות החיילים ברור כי 2% מקולות השמאל הלכו ל"תנועה הירוקה-מימד" ולגימלאים וההערכה שלי שעוד 2% לשאר התמהוניים, כלומר, בין 3-5 מנדטים הלכו לאיבוד. מה המשמעות בפועל? - כל אחד שהצביע ל"תנועה הירוקה-מימד" סייע להכניס את שוחר הסביבה הגדול אלכס מילר מספר 15 בישראל ביתנו, כל אחד שהצביע ל"עלה ירוק" סייע להכניס את הסטלן הידוע חיים אמסלם מקום 10 בש"ס, או הסטנדאפיסט המצחיק אברהם מיכאלי מקום 11 בש"ס, כל אחד שהצביע ל"גמלאים" סייע להכניס את נציגת הגמלאים החכמים מירי רגב מקום 27 בליכוד, כל אחד שהצביע "אור" (ירון ידען) סייע להכניס את החילוני מאיר פרוש מספר 3 ביהדות התורה, כל אחד שהצביע ל"ירוקים" סייע להכניס את האדם שהסביבה בראש מעייניו - ג'מאל זחאלקה מקום ראשון בבל"ד, כל אחד שהצביע למפלגת ה"ישראלים" סייע להכניס את
צילום: נרדי גרין
מיכאל בן ארי, הכהניסט, אדם שאיכפת לו מאד מדמוקרטיה ושיטת הממשל, מקום 4 באיחוד הלאומי, והרשימה עוד ארוכה. להסכמי העודפים שחתמו כל הסיעות האלה אין שום משמעות כי אם לא עברו את אחוז החסימה אין עודפים. שלא לדבר על כל החכמים שלקחו פתק לבן וכתבו עליו גלעד שליט, או שטות אחרת וחשבו שהם מביעים מחאה.
הסיבות לתוצאות הכלליות בבחירות האלה הן ברורות לחלוטין. הזכרון הקצר מכהונת ביבי כראש ממשלה, הרגשת האכזבה מכך שההתנתקות
צילום מסך ערוץ 10
לא הובילה לפירות המיוחלים, המשך ירי הטילים, המלחמה שהייתה בקונצנזוס, המצב הכלכלי. כל אלו הובילו להלך רוח ציבורי ימני במיוחד. החשש וחוסר הודאות הביאו לרצון שמישהו יבוא ויפתור את הבעיות באמצעות כמה סיסמאות קליטות. האשליה שפתרון כוחני יצליח חזרה, לא רק מול החמאס אלא גם כלפי אזרחי המדינה. דרך ההדברות והסובלנות נדחקה לשוליים. "העם אמר את דברו" ולכן לדעתי צריכה לקום ממשלה בדיוק כמו שהעם רצה: ליכוד-ישראל ביתנו-ש"ס-איחוד לאומי-יהדות התורה-הבית היהודי. ביחד קואליציה יציבה של 65 חכ"ים. זה מה שהעם בחר, זה מה שמגיע לו. בדמוקרטיה צריך גם אופוזיציה, אם סיסמת הבחירות של קדימה הייתה "או אני או הוא" שתדבק בה, הרי ציפי לבני מתהדרת בנקיון כפיה, אז שתהיה באופוזיציה. ודאי שלעבודה ולמרצ אין מה לחפש בכלל בקואליציה בקדנציה הקרובה. תנו לביבי להתמודד עם מה שהוא בישל לעצמו מול אובמה והאיחוד האירופי, וכנראה שבפעם הבאה הוא יהיה מזכיר ועדת קלפי באום אל פחם.
צילום מסך ערוץ 1 רשות השידור

יום שבת, 7 בפברואר 2009

?בחירות 2009 - גם אתכם הצליחו לבלבל

שלושה ימים לפני הבחירות והקמפיינים הצליחו. תשאלו ודאי איך אני יודע? התשובה פשוטה, אנשים קנו את הסיסמא: "זה או אני, או הוא". הקמפיינים של המפלגות הגדולות עוסקים בדמות אחת - האדם העומד בראשות המפלגה. דבר זה יצר את האשליה שיש בחירוצת ישירות לראשות הממשלה ולא עומדת מאחורי המועמד מפלגה עם חברי כנסת שונים, וגם שהנשיא יפנה לראש המפלגה הגדולה ביותר על מנת להרכיב ממשלה. הדבר לא נכון, הנשיא מתייעץ עם נציגי המפלגות הנבחרות ומטיל את הרכבת הממשלה על מי שגייס את הגוש הגדול ביותר, כלומר, למי שגייס רב בכנסת. לכן, מי שרוצה לחסום את ביבי כראש ממשלה לא יכול להצביע לברק או לבני משום ששניהם בסיטואציה מסוימת יצטרפו זו לממשלתו של זה. ברק לא הסתייג מליברמן ולא מנתניהו, ולבני תצטרף לממשלה בראשות נתניהו ותשתף את ליברמן במחיר הנכון. גם במידה שלבני תכריז שהיא נשארת באופוזיציה, סיעת מופז-רוחמה אברהם בקדימה לא תתגבר על הפיתוי "לחזור הביתה", והיא תחבור לליכוד מיד לאחר הבחירות. ההצבעה היחידה שתחסום את ביבי ואת ליברמן היא הצבעה למרצ. הצביעו מרצ.