התקלה החילונית בגישה ליהדות

אפרת שפירא רוזנברג ואברום בורג
בתכנית "שישה ימים שני שבטים" מאי 2017
צילום מסך "כאן" תאגיד השידור

אחת התכניות הטובות ששודרה בתאגיד השידור הציבורי היא "שישה ימים שני שבטים" על השסע בין דתיים לחילוניים בחברה הישראלית כתוצאה ממלחמת ששת הימים. לא אתייחס לכל הנושאים שעלו, אלא רק למקטע אחד רלוונטי עבורי, שבעיני חשוב מאד עבור התחום אותו אני מנסה לקדם: יהדות כתרבות.
דווקא מי שהתייחס לנושא הזה היו שני הדתיים בפנל: אפרת שפירא רוזנברג, נכדתו של הרב גורן עורכת דין ואשת תקשורת מהטובות ביותר שיש. בפנל היא ייצגה את הצד הימני, הדתי. ואילו מהצד השני - אברום בורג, בנו של יוסף בורג, המנהיג המיתולוגי של המפד"ל. בורג, בעברו איש מפלגת העבודה, חבר כנסת שכיהן כיושב ראש הכנסת ה-15 ולאחר מכן היה יושב ראש הסוכנות היהודית. היום דתיותו לא ברורה, והוא מביע עמדות "פוסט ציוניות" ושמאליות. שניהם הסכימו על דבר אחד, אליו גם אני מסכים. החילוניים הפקירו את היהדות בידי הדתיים. כך אומר אברום בורג בתכנית (ראו למטה וידאו):

הציבור החילוני שצריך את המדינה בשביל הזהות שלו... הפקיר... את כל מנגנוני הזהות, ההגדרה, השייכות, לידיים של אנשים שלא מקבלים את זהותו".

ומוסיפה אפרת שפירא רוזנברג:

אני דווקא מסכימה עם חלק ממה שאברום אמר. ואני חושבת שאתם החילוניים הפקרתם את הזירה לידיים שלנו, הדתיים. והלוואי... מבחינתי, אתה שואל אותי מה זאת הגאולה... הגאולה זה שיתקיים פה שיח אמיתי בין חילוניים שאיכפת להם הפנים היהודיות של המדינה הזו... הם חשובים לה ושייתנו פייט לצד הזה של השולחן, לדתיים שרואים בזהות היהודית של מדינת ישראל אחרת. ובואו ננהל את הדיון הזה. אבל למה להפקיר את הזירה ולהגיד: אותנו, היהדות של המדינה לא מעניינת. אנחנו מה שחשוב לנו, זה הדמוקרטיה. אתם תתעסקו ביהדות, אתם קציני הדת שלנו, אתם משק"י הדת שלנו, לא! זה חשוב לכם? תנו פייט! בואו נדבר על זה. זה דיון מהותי שאני מוכנה להשתתף בו.

סוגיה זו חשובה מאד היום עם עליית נושא הדת במערכת החינוך הממלכתית. במיוחד כפי שמבטא זאת ה"פורום החילוני" המתנגד להכנסת סממנים "יהודיים" לתוך מערכת החינוך כאלמנטים של "הדתה" והחזרה בתשובה.
ואני שואל, מה היה קורה אילו הפורום היה קורא לעצמו: "הפורום לחינוך יהודי-חילוני" במערכת החינוך והיה מתעסק באופן חיובי במה הם הדברים שחשוב שיהיו במערכת החינוך הממלכתית בתחום התרבות היהודית? כמובן שהרבה יותר קל להתנגד למשהו מאשר להציע תכנים חיוביים. גוף שהציע תכנים חיוביים היה קיים בעבר בדמות "מית"ר - המכללה ליהדות כתרבות", שכבר אינה קיימת היום ועסקה בהכשרת מורים לחנוך יהודי פלורליסטי, וגם עבדה תקופה מסוימת עם תלמידים. מית"ר התפרקה. הגוף היחיד שאני מכיר היום שחורת על דגלו ערכים חילוניים הומניסטים זו עמותת "חינוך ישראלי". אבל זו טיפה בים לעומת עשרות עמותות דתיות החודרות לתוך מערכת החינוך הממלכתית.
באופן אישי, אני עוסק בהכנסת תכני יהדות כתרבות באופן חיובי על ידי חינוך זוגות ומשפחות לטקסי חיים ברוח זו באמצעות אתר "טקסים" ובאמצעות עריכת טקסי חיים ברוח יהודית-חילונית.
נחוצה לנו במובן הזה "הלכה חילונית" שתיתן פייט, כלשונה של אפרת שפירא רוזנברג. רק כשתהיה הלכה כזו נוכל להיות שותפי שיח שווים של הדתיים בחברה הישראלית.

רואיינתי ל"מוסף" של בית אביחי

כתבה ב"מוסף" של בית אביחי על חתונות שלא ברבנות במסגרתה רואיינתי גם אני. נושאת את הכותרת הלא מוצלחת: "יתחיל כבודו, שלא יאחר לטלוויזיה",מאת עמיחי חסון 17.05.2014 . הנה מה שצוטט שם מפי: "יותר ויותר אנשים פרטיים, ובהם לא מעט מפורסמים, מתבקשים בידי זוגות העומדים בפני נישואים למלא את תפקידו המסורתי של הרב ולעשות את טקס החתונה שלהם. "יש עלייה מתמדת בביקוש ובמודעות למסלולים עוקפי רבנות בישראל, ויש אנשים שמצטרפים כל הזמן כעורכי טקסים, לא רק אלינו", אומר הרב החילוני נרדי גרין, מנהל אתר טקסים, שמעדיף להשתמש במונח "חתונות יהודיות חילוניות" במקום "חתונה אלטרנטיבית" הרווח. "אני יכול להעיד באופן אישי שכאשר התחלתי, ערכתי פחות מעשר חתונות בשנה, ואילו היום אני עורך כ- 60 ויותר. מדובר לא רק בחתונות, אלא בכל טקסי החיים, חג ומועד. לחלק מהזוגות שאני מחתן אני עורך גם טקסי לידה", הוא אומר. גרין מדגיש שבדומה לשאר עורכי הטקסים, הוא עושה זאת בצורה פרטית, "אף תנועה או עמותה לא משלמת לי משכורת, ואין לנו תורמים. לא מדובר בארגון ממוסד עם הגדרה חוקית, אלא ארגון שהוא קואליציה רופפת, או קבוצה של עורכי טקסים". עורכי הטקסים שמופיעים באתר נבחרים בתהליך מיון וצריכים להסכים לקוד האתי של הארגון, והתנאי הבסיסי הוא שיש להם ניסיון קודם בעריכת טקסים והשכלה מתאימה בנושאי יהדות. "הבחירה של הזוגות בעורכי טקסים נעשית ישירות ללא תיווך", אמר גרין, "יש מאמר באתר שמסביר כיצד לבחור. הקריטריון הראשון והחשוב ביותר לבחירה הוא כימיה אישית. אבל על זה אפשר להוסיף מקצועיות, יכולת העשרה, ניסיון בעריכת טקסים, זמינות בתאריך, מרחק גיאוגרפי, עלות והתאמה ערכית". הוא מספר שהידוען הראשון שהצטרף לאתר היה אברי גלעד, בשנת 2004. מאז הצטרפו ידוענים נוספים, ובהם הזמר יאיר ניצני, השחקן אלברט אילוז, ח"כ מרב מיכאלי והזמר והשחקן דן תורן.".