 |
9.7 לאחר הערר. מימין לשמאל:
דן אמיר (תושב), יוסי חביליו (ס. ראש העיר, עו"ד שירין ברגותי,
לורה ורטון (מועצת העיר), נרדי (תושב), מאחורה עו"ד עופר גיטליץ |
הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ביטלה את התכנית לבניית מבנה דת ענקי בשכונתנו. (תכנית מס 101-0572107 הוספת שרותים
גבעת משואה).
שמחנו על כך וחשבנו שהעניין הסתיים. אבל סגני ראשי העיר החרדים מירושלים ובית שמש הגישו ערר למועצה הארצית (
ערר/ 26/ 10). וועדת הערר קיימה שתי ישיבות בנושא לעת כתיבת שורות אלה עדיין אין החלטה, אבל אני מביא את הדברים שנשאתי לפני הוועדה, יותר נכון, הדברים שרציתי לומר, אבל קיצרתי חלק. זוהי הגרסה "הרשמית":
אתחיל עם הסייפא: אסור לקבל את הערר. הוועדה המחוזית עשתה עבודה מקצועית, נטולת פניות. כל הטיעונים בערר כבר נדונו שנים, אין נתונים חדשים. הוועדה המחוזית קבעה כבר ש"מגישת התוכנית לא הצליחה לתמוך את טיעוניה בדבר ההכרח בהקמת המקווה". בפנינו תמיד דיברו על "צורך", על "מקדם ביקוש". אבל כבר בתחילת הישיבה האחרונה אמר ס. ראש העיריה ראוכברגר, שהכל מגזרי, ואני מסכים לחלוטין. כלומר, אין קשר לנתונים ולמציאות. ואכן, כל תכנית הבנייה הזו היא "מגזרית" ותקיעת אצבע בעין לתושבים. איך אני יודע את זה? כי בגבעת משואה יש כבר שלושה בתי כנסת פעילים, יש סניף של בני עקיבא, יש גני ילדים של אמונה, במנהל הקהילתי יש מקווה. כל תוכניות הבנייה בעבר התקבלו בהסכמה. תמיד החילוניים התפשרו. למשל, כאשר נבנה בית הכנסת משואת שלום הוא היה צריך לקום במיקום שלא התאים לקהילת המתפללים והחילוניים בשכונה התפשרו ובנו על השטח של שלוחת המנהל הקהילתי. אנחנו לא נגד הדת, טובלות או מתפללים.
ה"שיח" שהיה עם תושבי השכונה היה רק למראית עין כדי לעשות "פשרה" מעל ראשי תושבי גבעת משואה, כי הנהלת המנהל הקהילתי כלל לא מייצגת אותנו, לא ביקשנו את "תכנית החלף" ולא הסכמנו לה.
בערר נכתב: "באפשרותנו להוסיף מסמכים ולגבות את נימוקינו במסמכים מקצועיים...", מה היה עד עכשיו? לא הוגשו מסמכים מקצועיים? עשר שנים אנחנו מבקשים לחזות ביופיים של ה"מסמכים המקצועיים". אני אגיד לכם מה לא מקצועי: לשאול אנשים, "האם אתה בעד או נגד מקווה?", למי אין לב יהודי חם, שלא להתנגד למקווה או לטובלות? כאשר בונים מבנה, נבחנים הצרכים הממשיים. עשר שנים שאנחנו מבקשים מכל הגורמים: המנהל הקהילתי, ראש העירייה, וועדות התכנון, שייעשה סקר צרכים אמיתי, לא סקר פופולאריות ואנחנו מסורבים. מה זה סקר צרכים בניגוד לסקר פופולריות? יש בגבעת משואה כ-1100 בתי אב, צריך לשאול כדלקמן: 1. האם גבר/אישה? 2. הוכחת מגורים בשכונה 3. גיל (הרלוונטי לטבילה) 4. האם משתמשת במקווה? 5. מה עשית עד היום? כל שאלה אחרת לא רלוונטית. מה עשה האגף למבני דת? הוא ברא מציאות שבה יש מילת קסם שנקראת: "מקדם ביקוש". וקבע שיש ביקוש, כאילו הנחה מקצועית. כשלמעשה מבטאת מה שנקרא "הנחת המבוקש". מה קיבלנו? תכנית שעל פי "המדריך להקצאת שטחים לצרכי ציבור", של מנהל התכנון במשרד האוצר, כל בור טבילה משרת כ 23 - טובלות ללילה, בממוצע. התוכנית היא לבנות מקווה בינוני של שתי יחידות טבילה ולכן יוכל בממוצע לשרת 46 טובלות בערב(!). פי 11.5 מהצורך.
יש גם התנשאות: תשמעו חילוניים, אתם לא יודעים את זה אבל, גם אתם משתמשים במקווה. לא רק זאת גם טיעונים אנתרופולוגיים על מזרחיים ואשכנזים שהדעת לא סובלת. מזרחיות טובלות יותר... המציאו נתונים, המציאו פשרה מעל ראשי התושבים, בין העירייה למנהל הקהילתי, הבטיחו הבטחות שווא שזה יהיה מבנה צנוע לשימוש תושבות השכונה. ולמעשה הביאו תכנית גרנדיוזית למבנה ענקי שיפתור בעיות של שכונות אחרות. וכבר קבעה הוועדה המחוזית "לא ניתן להצדיק הקמת מבני דת נרחבים ע"ב תחשיב של אוכלוסייה עתידית שלא ברור מה עתידה". (ראה מורדות משואה ומשואה צפון). ונניח שיש שכונות עתידיות, למה שלא יבנו שם את המקוואות? למה שלא יגדילו את המקווה הקיים?
נלמד היטב הלקח מסיפור הרב שייעץ לתלמידו להוציא את העז כדי להתרווח בבית, ולכן הוצע בהתחלה גם מקווה לגברים כדי שאפשר יהיה להוציא את העז, אז בוטל מקווה לגברים כדי להגיע לפשרה שקרית.
הדבר הגיע עד ללשכת הרבנים הראשיים לירושלים שכתבו, בפברואר 2019, מכתב לתושבי גבעת משואה האומר:
"אין מניעה לסמן בתב"ע שיש מקום גם למקווה לגברים אבל מקובל על הצדדים שהבניה בפועל תהא רק על החלק של המקווה לנשים ואילו לגברים לא יבנה כלום, אלא אם תבוא לכך בקשה מתושבי השכונה בעצמם דהיינו שתהא חתומה על ידי קבוצה שמונה לפחות שליש מתושבי השכונה".
המכתב נשלח באמצעות המנהל הקהילתי ששמר אצלו את המכתב תקופה ארוכה לפני שהראה לנו אותו, מכתב שממוען אלינו. הבנתי מהמכתב שבתוכנית ישאירו הכנה למקווה גברים, כמו שעושים "הכנה למזגן"... לפתע פתאום גם חשובה לרבנים הראשיים דעת התושבים. לפתע הרבנים הראשיים תומכים בעמדתנו שיש לבדוק עם התושבים את הצורך... כנראה שהתקווה שלהם לעתיד לבוא הייתה שהשכונה תשנה את אופייה ואז לפחות שליש מתושביה ישתמשו במקווה לגברים. סקר צרכים כבר אמרנו?
כל זה לא קשור לצרכי השכונה והטובלות בה. לרובן המקווה בקרית מנחם יותר קרוב פיזית, המהלך הזה הוא מהלך לשינוי אופי השכונה ולהשתלטות חרדית שאפילו לא מנסים להסתיר אותו. הרב מיכאל עמוס, חרדי, רב שכונות קריית מנחם ועיר גנים בירושלים, דיין בבית הדין הרבני הגדול. לא תושב גבעת משואה. נשא דברים בישיבת שיתוף ציבור בנושא, בהנהלת המנהל הקהילתי, (מילה במילה ללא עריכה):
"שיפרידו את המנהל הקהילתי של גבעת משואה, החיבור עם משואה זה שעטנז. מקווה – החלטה היא לא אם יהיה מבנה או לא, זה משחק באש. מהי האש? אבותינו ואבות אבותינו מסרו נפשם לטבול במקווה. אין אחד שאבותיו לא טבלו במקווה. זה דבר בסיסי שהוא בנפש זה חיוב של כרת ומיתה... ירושלים היא עיר חרדית. זה גורלנו. בנו מקוואות בקיבוצים, למה שייגרע חלקם של תושבי משואה. מי יודע כמה אסונות קרו בגלל עיכוב בניית המקווה".
אני לא מגיב טוב לאיומי כרת ומיתה... אסונות? להערכתי הוא ניבא את השבעה באוקטובר. חשבתי שזה בגלל היועמ"שית...
אז, בניית מקווה זה צו אלוהי שנמסר ע"י שליחיו: רב השכונות, הרבנים הראשיים, אגף מבני דת ומפלגות דגל התורה וש"ס. העונש על אי בנייתו הוא כרת, מיתה ואסונות. אם כך, אני לא מבין למה צריך בכלל הליכים, פרסומים, וועדות, ישיבות, עררים, החלטות, לשמוע תושבים שבונים להם על הראש מבנה שאין בו צורך. אפשר לקפל הכל וללכת הביתה, כי שליחי האל נמצאים איתנו. ובכללי, אפשר לסגור את הכלי היפה שקראנו לו פעם מדינת ישראל.
