תמונה מההפגנה בשכונה צילום: רייצ'ל ריסבי רז |
כאשר אני וזוגתי עומדים בצומת ומוחים בצורה לגיטימית, כחוק, נגד הממשלה והעומד בראשה, ללא שום ביטויי ״שנאה״, אנחנו שומעים, בצורה רצופה את הקריאות הבאות מנהגות ונהגים: זונות, שמאלנים לכתת יורים, שתמותו בייסורים, יא הומו (אגב, לא קללה), מסריחים, מפיצי מחלות, בגללכם הכל, חבל על הזמן שלכם, אנחנו 30 מנדטים ואתם 1, ועוד ועוד.
כל מי שמטיף לאהבת חינם לעת הזו מדבר כאילו הוא אומר משהו ברור מאליו. ברור שצריך אחדות ואהבה ולכידות. זה כמו להגיד שמחר תזרח השמש, אין בזה שום רבותא. אבל, יש סאבטקסט לביטויי התשעה באב האלה שמשמעו הוא: תפסיקו להפגין זה מפריע לנו, לא בא לנו טוב בעין, אנחנו מפחדות ומפחדים. מפחדות שהלחץ הציבורי יביא להדחה של ראש הממשלה.
זו האשמת הקורבן וצביעות משום שהקריאה לאהבת חינם מופנית כלפי צד אחד, הצד שיוצא לרחוב להפגין. הצד שסופג את השנאה. הדיבור המתייפייף הזה הוא עמדה פוליטית בעד הנאשם בפלילים לא באמת קריאה לאחדות. אם הייתן באמת רוצות ורוצים אחדות, הילחמנה נגד השנאה של הביביסטיות שלא רק משתלחות בקריאות שנאה, אלא גם מנסות ומנסים לפגוע באופן פיזי במפגינים. ביריקות, קריעת כרזות, זריקת אבנים, מכות, דריסה עם רכב נוסע, שליפה של כלי נשק באיום.
אני אומר לכן ולכם, זה ייגמר ברצח.
הצעתי היא - העלינה תמונת פרופיל אחרת עם כיתוב אחר שאולי יהיה יותר מתאים לחדש תשרי: סליחה שלא עשינו כלום כשהדבר הזה קרה.