יום שני, 18 באוגוסט 2014

"נשואים לרבנות" חלק א'

כשרות לציבור אני מביא את "דבר המלך ומועצתו" - הפרק הראשון מתוך ארבעה בסדרת "נשואים לרבנות": איך התבצר לו הסטטוס קוו הרגיש ביותר בישראל - מונופול הרבנות על הנישואים בישראל. הסדרה שודרה במגזין חדשות 10 ונעשתה על ידי ברוך קרא. הוא אמר בסדרה: "לפי החוק בישראל, חתונה המוכרת בפני הרשויות יכולה להתקיים אך ורק בטקס נישואין על פי המסורת היהודית. זהו חוק שלא יכול, וכנראה גם לא רוצה, להכיל בתוכו את כל מי שרוצה היה להינשא בתחומי הארץ - ובראשם פסולי החיתון, אותם אנשים שהמשפט איננו מאפשר להם להקים בית בארץ. הבעיה היא איננה רק של חופש דת, אלא בעיה לאומית של ממש. עליית הענק מחבר העמים הביאה איתה מציאות בלתי נתפסת של למעלה מ-300 אלף ישראלים הנחשבים לחסרי דת, ולכן לא יכולים להינשא. מבחינת הרבנות, הפתרון הוא להתגייר - תוך התחייבות לקיים אורח חיים דתי-אורתודוכסי. כך, האופציות שנותרות בפניהם הן לשקר בפני הרבנות, להינשא בחו"ל או כפי שקורה פעמים רבות, לוותר לחלוטין על חתונה. אחד "הקורבנות" של הרבנות הוא אלי אקסלרוד, שהגיע לישראל בשנת 1994 והבין מהר מאוד שלא ייחשב כאן ליהודי - על אף שמבחינתו תמיד היה כזה. "למדתי בבית ספר דתי, התפללתי כל בוקר וגם הנחתי תפילין. יש לי בגרות בגמרא ו-5 יחידות בתנ"ך", הוא מספר. "אבל כשהכריחו אותי לשמור מצוות כדי להתגייר, לא קיבלתי את זה. לא רציתי שהאנשים האלה יחליטו שאני יהודי, מבחינתי אני יהודי לכל דבר". אקסלרוד תיאר כיצד שני קשרים רומנטיים שניהל הסתיימו בשל מגבלת החתונה שנכפתה עליו: "כל אחת מצפה להצעת נישואין אחרי כמה שנים, אבל אני לא יכול להציע משהו שלא אוכל לקיים. אני לא רציתי להתחתן בכאילו וגם לא מחוץ לישראל. אני לא מבין איך ייתכן שאזרח למופת, נכה צה"ל ויוצא סיירת צנחנים שמשלם מיסים לא נהנה מהזכות הבסיסית להתחתן במדינה שלו". לדבריו, "בארץ יש מונופול על אלוהים. אנשים עושים מזה כסף וכוח"."

תאור המציאות של ברוך קרא כבר בסדרה הראשונה הוא מצוין. אבל לטעמי, יש התמקדות גדולה מדי במצוקה של פסולי החיתון, באמצעות למשל, הסיפור של אלי אקסלרוד שהגיש בג"ץ. המצוקה היא של כל אזרחי ישראל ולא רק של פסולי החיתון. חופש הוא דבר שצריך להיות מצרך שווה לכל. בפרקים הבאים לדעתי הטעות הזו תתעצם משום שידובר בפרק שלם על פסולי החיתון. מה שקורה זה שהסיפורים האישיים גורמים לנו להזהות רגשית עם ה"מצוקה" ואנחנו שוכחים את התמונה הגדולה. צריך חוק נישואין אזרחיים שווה לכל האזרחים ללא קשר למוצאם, מינם ואמונתם. מסגרת אזרחית שווה לכל כפי שכבר כתבתי כאן.

אין תגובות:

פרסום תגובה