ובכן התשובה היא בן גוריון. כבר ב 1953 הוא כותב מכתב לשר האוצר שנוסחו: "לשר האוצר, חתמתי היום על "הצהרת העובד(ת) לצורך קביעת ניכויי המס. בהצהרה, בסעיף 4 נאמר שם בעלי/אשתי. לדעתי יש להגיד אישי/אשתי. במלה בעל יש משמעות של אדנות ועבודה זרה, שאינה הולמת כבוד האישה, השווה לגמרי בזכויותיה לאיש. תעשו כדברי הושע הנביא: והיה ביום ההוא-תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי" (הושע ב' 18). בכבוד רב, ד. בן גוריון".
למי שלא מאמין, אני מצרף כאן את המקור שהגיע אלי במייל, ליחצו על התמונה משמאל להגדילה ולקרוא את המכתב. ויש עדויות נוספות לכך שבן גוריון היה פמיניסט בגישתו.
גם זוגתי ואני, מרגע שהחלטנו על מיסוד הקשר ביננו, החלטנו לא להשתמש במלה "בעל". אני ממליץ על כך גם לכל הזוגות שאני משיא. הכתובה האורתודוקסית שכולה ביטוי לאדנות, היא שטר של קניין על מהותה של האשה. שטר הקניין ועשיית הקניין בטקסי החתונה היום ומובילה להמשגה של בעלות. וזאת למרות שההלכה מתנגדת לקניין על גוף ואין אפשרות לקניין אנושי, גם לא בהלכה הדתית.
כל אדם בר דעת היום, לא יכול לעשות שימוש במלה בעל משום שבעלים יש רק לחפצים ורכוש, או להבדיל לחיות בית. האמונה שלי אומרת כי מילים קובעות מציאות ולכן יש לשרש את המלה "בעל" בקשר הזוגי. קשה בעברית למצוא מלה אחרת, ואנחנו נותרים בלית ברירה עם אישי/אישתי, בן זוגי/זוגתי, ובמקרה שלי "זוגתי שתחיה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה