וכך מסופר בתלמוד הבבלי בבבא מציעא, פה ע"ב (בתרגום חופשי):
"אליהו היה מצוי בישיבתו של רבי (רבי יהודה הנשיא). יום אחד ראש חודש היה, איחר (אליהו) ולא בא בזמן. אמר לו רבי: למה התעכבת? אמר לו: עד שהעמדתי את אברהם אבינו משנתו ורחצתי ידיו והתפלל והשכבתי אותו, וכן ליצחק, וכן ליעקב. שאל רבי: אולי תעמידם יחד? ענה לו (אליהו): שמא יתחזקו יחד בתפילה ויביאו את המשיח שלא בשעתו. אמר לו רבי: וכי יש דוגמתן בעולם הזה? אמר לו: יש, רבי חייא ובניו. גזר רבי תענית, הוריד את רבי חייא ובניו להתפלל לפני התיבה. אמר "משיב הרוח" ונשבה הרוח, אמר "מוריד הגשם" ובא הגשם, כשבא לומר "מחיה המתים" רגש העולם. אמרו בשמים: מי גילה את הסוד בעולם? אמרו: אליהו. הביאו את אליהו והיכו אותו בשישים שבטים של אש. בא אליהו למטה ונגלה לרבי חייא ובניו כדב של אש וטרד אותם מתפילתם".
האגדה על אליהו הנביא הדמות הקנאית מובאת במסגרת קובץ סיפורים המעלים על נס את דמות של רבי חייא, בעל כוחות אגדיים, תלמידו וחברו של רבי יהודה הנשיא. כבר בשורה הראשונה יש סיפור מדהים על כך שאליהו הנביא בכבודו ובעצמו היה יורד ממרום ולומד תדיר עם רבי יהודה הנשיא. ראש חודש אחד מחכה לו רבי, אבל התירוץ של אליהו לכך שאיחר לחברותא בינהם היה שהוא בעצם הפיליפינית של שלושת האבות בגן עדן. הוא משכימם, עוזר להם ליטול ידיים להתפלל ומשכיב אותם לישון חזרה. אבל, כל אחד בנפרד. ולכן זה לוקח לו זמן רב. לרבי עולה רעיון ייעול גאוני והוא אומר למה שלא תעיר את כולם ביחד ואז תספיק להגיע בזמן ללימוד של מטה. ואז אליהו נותן לו את התירוץ האולטימטיבי, אם האבות יתאחדו בתפילה משותפת הם יביאו את המשיח "שלא בשעתו".
רבי מבין את הפוטנציאל הגלום בתפילה משותפת של בעלי כוחות מיוחדים ולכן שואל את אליהו אם יש אנשים בעלי כוחות כאלה בעולם של מטה שיכולים להתאחד בתפילה ולדחוק את הקץ. אליהו מגלה לו שאלו רבי חייא ובניו. מיד לאחר שהם מסיימים את לימודם החליט רבי שהוא עושה ניסוי בהבאת המשיח. הוא נכנס לתענית, כלומר למצב רוחני מדיטטבי, שהרי גם לו יש כוחות, הוא מביא את רבי חייא ובניו והניסוי מתחיל. הם מתפללים תפילת עמידה וכאשר הם מגיעים למילים משיב הרוח, אכן נושבת הרוח, וכשהם אומרים מוריד הגשם אכן יש גשם, להבל פיהם יש השפעה מאגית בעולם החומרי. התזוזה הזו בעולם של מטה מזיזה משהו בעולם של מעלה ושם, רגע לפני אמירת ״מחיה המתים״, רגע לפני הקץ, נשאלת השאלה: מי גילה את הסוד האסכטולוגי ונתן אותו לבני תמותה? התשובה כמובן שזהו אליהו. עונשו של אליהו בא רגע לפני הקץ, משמיים מכים אותו שישים מכות של אש והוא הופך להיות "דב של אש", מעין יצור פלאי שנגלה לפני רבי, רבי חייא ובניו ומפסיק אותם מתפילתם ממש בדקה ה-90.
רבי מבין את הפוטנציאל הגלום בתפילה משותפת של בעלי כוחות מיוחדים ולכן שואל את אליהו אם יש אנשים בעלי כוחות כאלה בעולם של מטה שיכולים להתאחד בתפילה ולדחוק את הקץ. אליהו מגלה לו שאלו רבי חייא ובניו. מיד לאחר שהם מסיימים את לימודם החליט רבי שהוא עושה ניסוי בהבאת המשיח. הוא נכנס לתענית, כלומר למצב רוחני מדיטטבי, שהרי גם לו יש כוחות, הוא מביא את רבי חייא ובניו והניסוי מתחיל. הם מתפללים תפילת עמידה וכאשר הם מגיעים למילים משיב הרוח, אכן נושבת הרוח, וכשהם אומרים מוריד הגשם אכן יש גשם, להבל פיהם יש השפעה מאגית בעולם החומרי. התזוזה הזו בעולם של מטה מזיזה משהו בעולם של מעלה ושם, רגע לפני אמירת ״מחיה המתים״, רגע לפני הקץ, נשאלת השאלה: מי גילה את הסוד האסכטולוגי ונתן אותו לבני תמותה? התשובה כמובן שזהו אליהו. עונשו של אליהו בא רגע לפני הקץ, משמיים מכים אותו שישים מכות של אש והוא הופך להיות "דב של אש", מעין יצור פלאי שנגלה לפני רבי, רבי חייא ובניו ומפסיק אותם מתפילתם ממש בדקה ה-90.
אליהו הופך כאן לדמות חתרנית שמגלה את סודות הקץ לבני תמותה ומקבל ביקורת קשה מהתלמוד. לא רבי ורבי חייא נענשים כאן, אלא דווקא אליהו הנביא. צריך לזכור שאליהו מגלם את דמות הקנאי האולטימטיבי והתלמוד בסיפור הזה מבקר אותו חריפות. אבל לקח נוסף שהתלמוד מעלה כאן הוא שאין לדחוק את הקץ. הכל צריך לבוא "בשעתו". לקח שחשוב ללמוד אותו דווקא בתשעה באב הזה, כאשר שהר הבית עומד במוקד תשומת הלב הציבורית והעולמית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה