יום ראשון, 12 במרץ 2006

?פורים שמח

יום השנה השנים עשר לטבח גולדשטיין שהיה ב 25.2.1994, הפך למה שמציין יותר מכל את פורים עבורי. על מה ולמה חוגגים "עד דלא ידע"?
קודם נדבר קצת על תחפושת הארנב של בננו יחידנו בתמונה משמאל. בתחילה התנגדתי לתחפושת, הילד המסכן רק בן שנה וחצי למה לענות אותו עם בגד מעצבן, אבל זוגתי התעקשה והלבישה אותו בהחבא בתחפושת הארנב, והוא היה מבסוט מזה לאללה, אז צילמתי אותו. אבל כבר קיבלתי תמונות של תינוקות בני יומם שמולבשים בכל מיני שמעטס, אביזרים ואיפורים, שבעיקר מצחיקים את ההורים שלהם
אז על מה שמחים בפורים כל כך?, תראו לא סתם שמחים , אלא שמחים עד דלא ידע, כלומר, עד אבדן החושים. וזה מזכיר לי את הסיפור התלמודי הבא ממסכת מגילה: "אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי (חייבים אנשים להשתכר בפורים עד שלא ידעו להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי). רבה ורבי זירא עבדו (עשו) סעודת פורים בהדי הדדי (יחד), איבסום, קם רבה שחטיה לרבי זירא (השתכרו, ורבה שיסף את גרונו של רב זירא). למחר בעי רחמי ואחייה (למחרת בבקר, לאחר שהתפכח מההנגאובר בקש עליו רחמים, נעשה נס והוא התעורר לתחיה). לשנה אמר ליה (בפורים שבשנה לאחר מכן אמר לו): ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי! (בוא נעשה עוד פעם סעודה יחד) - אמר ליה: לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא (לא בכל שעה ושעה מתרחש נס)". ייתכן וזה המקור לביטוי לא כל יום פורים. בפעם הראשונה במקורות היהודיים יש עדות להיתר לצריכת סמים בצורה בלתי מבוקרת. האגדה הזו כמובן מבקרת את השימוש לרעה בסמים קשים כמו אלכוהול, דבר שיש ללמד את הרשות האידיוטית למלחמה בסמים. אבל לא זה העיקר, נחזור לשאלה מה חוגגים כאן בעצם, ועוד שמחה שמתירה כל רסן, מסירה כל עכבות וגורמת לנזק לכבד? רק נזכיר שפורים הפך להיות החג השמח ביותר, יותר מסוכות שנחשב בתקופת המקדש לחג השמח ביותר. אז ככה, הסיבה למסיבה היא, תאמינו או לא, טבח המוני, ואני מצטט מתוך מגילת אסתר מפרק ט': "וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל אֹיְבֵיהֶם מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן וַיַּעֲשׂוּ בְשֹׂנְאֵיהֶם כִּרְצוֹנָם: וּבְשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ:וְאֵת ... עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא צֹרֵר הַיְּהוּדִים הָרָגוּ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם: בַּיּוֹם הַהוּא בָּא מִסְפַּר הַהֲרוּגִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בִּשְׁאָר מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ מֶה עָשׂוּ וּמַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עוֹד וְתֵעָשׂ: וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשׂוֹת כְּדָת הַיּוֹם וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן יִתְלוּ עַל הָעֵץ: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהֵעָשׂוֹת כֵּן וַתִּנָּתֵן דָּת בְּשׁוּשָׁן וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן תָּלוּ: וַיִּקָּהֲלוּ היהודיים הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן גַּם בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וַיַּהַרְגוּ בְשׁוּשָׁן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם: וּשְׁאָר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ נִקְהֲלוּ וְעָמֹד עַל נַפְשָׁם וְנוֹחַ מֵאֹיְבֵיהֶם וְהָרֹג בְּשֹׂנְאֵיהֶם חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אָלֶף וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם: בְּיוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְנוֹחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה:". שמתם לב להקפדה על טוהר הנשק? אז תסלחו לי שאני ממש לא מתלהב מפורים. לפני שתים עשרה שנה אמר חנן פורת לאחר הטבח, כאשר הוא בגילופין: "פורים שמח", זהו קו הקנאות הנמשך מפנחס, דרך מתיתיהו ועד לגולדשטיין ויגאל עמיר. זה אחד הדברים שדוחים אותי כל כך בפורים. ועדיין לא אמרנו כלום על מגילת אסתר, שהיא מגילה החילונית ביותר בתנ"ך, ועל אימוץ מנהגי הקרנבל של תרבויות אחרות בפורים.

תגובה 1: