יום רביעי, 14 באוקטובר 2009

וידאו מעקידת יצחק המקורי

דיון בועדת חוקה - ברית הזוגיות לחסרי דת

ועדת חוקה החליטה לדחות את ההחלטה על "ברית הזוגיות לחסרי דת". ואולם הדחיה היא זמנית בלבד, לעשרה ימים. הצעת החוק כנראה תעבור. המשמעות היא שיש להמשיך והלחם נגדה הצעת החוק הזאת בכל הכלים האפשריים. ראו ראשית את המאמרים שהעלינו בווינט: "ברית הדפוקים", ביום הדיון בועדה, ואת המאמר שלי שהתפרסם ב"יהדות חופשית" יחד עם עמדת הארגונים לבחירה חופשית בנישואין.י
כשרות לציבור אני מביא חלק מהעמדות שעלו לדיון בועדה, בוידאו.י





יום רביעי, 23 בספטמבר 2009

הצעת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת התשס"ט 2009

אני מצרף לעיונכם את הצעת החוק "ברית הזוגיות לחסרי דת התשס"ט 2009". ההצעה אמורה לעלות לדיון בועדת החוקה של הכנסת כנראה באוקטובר הקרוב. להורדת ההצעה במסמך אקרובט רידר ליחצו כאן. כבר ממבט ראשון אפשר לראות את הבעייתיות - זו הצעה של 16 עמודים, מלאה בדברי הסבר. אם זו הייתה הצעה טובה וצודקת לא היה צריך הסברים כל כך ארוכים ומנומקים. את דעתי על הנושא כבר כתבתי ראו כאן וכאן.י

יום רביעי, 16 בספטמבר 2009

גליון חדש ל"יהדות חופשית", מספר 30 ספטמבר 2009

הפעם בגליון: מאמר מערכת על הסכנה לחופש מדת בירושלים, וראיון עם טדי קולק מ-1984 הרלוונטי גם היום על רקע המהומות והמתיחות בין דתיים לחילוניים בירושלים בעת האחרונה. חלקו העיקרי של הגיליון מוקדש למושב מיוחד שנערך בקונגרס העולמי למדעי היהדות באוניברסיטה העברית שכותרתו: "תרומתו של חיים כהן ז"ל להומניזם ביהדות", בגיליון תמצאו את ההרצאות של פרופסור יהודה באואר, פרופסור יעקב מלכין, מיכל זמורה-כהן ועו"ד עמרי קאופמן. באותו נושא יש בגיליון המשך של הראיון המרתק עם חיים כהן ז"ל: "יהדות, הומניזם ודת". מדור מיוחד מוקדש להצעת חוק "ברית הזוגיות לחסרי דת" שם יש מאמר ביקורת שלי וגם עמדת הארגונים לבחירה חופשית בנישואין שנשלחה לועדת שרים לענייני חקיקה ופורסמה כהודעה לעיתונות. אני ממליץ לעיין.

יום ראשון, 19 ביולי 2009

הודעה לעיתונות - בענין ברית הזוגיות לחסרי דת

ארגוני הפורום לבחירה חופשית בנישואין קוראים לממשלה ולכנסת לגנוז את תזכיר חוק ברית הזוגיות 2009. תזכיר החוק יוצר מעמד נישואין סוג ב' לאזרחים שווי זכויות.י
ארגוני זכויות אדם, ארגוני נשים וארגונים חברתיים המשתייכים לפורום הבחירה החופשית בנישואין פנו ב-16/7/09 לועדת השרים לענייני חקיקה בהתנגדות לתזכיר "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התשס"ט -2009". הארגונים קראו לממשלה לגנוז את הצעת החוק לאור העובדה שאין היא מבטיחה שוויון וחירות לכל אדם המבקש לממש בישראל את זכות היסוד להקים משפחה ויוצרת הסדר בעייתי ביותר, הפוגע בשוויון, בחופש הדת, כמו כן תזכיר החוק אינו עונה כלל על בעיית מנועי החיתון בישראל.י
הארגונים מצרים על אישור ההצעה היום בועדת השרים לענייני חקיקה וקוראים לכנסת להתעשת ולא ליצור גטו מבודד עבור העולים חסרי הדת בישראל.י
הצעת החוק גורמת נזק ואינה מועילה לפתור את בעיית חוסר היכולת להינשא ל- 300,000 חסרי הסיווג הדתי בישראל, אלא רק ל 3.8% מהזוגות שנישאים נישואין אזרחים בשנה. טענת ישראל ביתנו היום, שהם יעבירו בעתיד את "ברית הזוגיות הרחבה" שאכן תפתור את בעיית 300,000 העולים חסרי הסיווג הדתי היא טענה מתחסדת וכולה אחיזת עיניים: ליברמן חתם על ההסכם הקואליציוני עם ש"ס ואגודת ישראל בהם אושר רק ההסדר המצומצם הזה.י
למכתבם צירפו הארגונים חוות דעת מנומקת ומפורטת בנוגע למגוון הבעיות העולות מהתזכיר, העיקריות שבהן:
• ההצעה יוצרת גטו משפטי לקבוצת חסרי הדת
• הפתרון המוצע רלוונטי רק לבני זוג ששניהם חסרי דת הנישאים זה לזו, ולכן נותן פתרון רק לכ-170 זוגות בשנה שהם 3.8% מהזוגות הישראלים הנישאים בחו"ל מדי שנה
• ההצעה מחזקת את שליטת הממסדים הדתיים בחיי הפרט שכן כל זוג יאלץ קודם לרישום לערוך בירור ברבנות של היותו "חסר דת", ואף לאחר הרישום יכול בית דין דתי לדרוש לבטל הרישום אם הוא סבור שמי מהם כן שייך לדת כלשהי.
• הנרשמים בברית הזוגיות לא יהיו זכאים למלוא הזכויות של זוגות נשואים אלא בחלוף 18 חודשים מיום הרישום, תוך הפלייתם לרעה לעומת זוגות נשואים
• הסטאטוס המשפטי של זוגות אינו ברור ולכן הם יתקלו בקשיים לגבי מעמדם, זכויותיהם וחובותיהם בהגיעם לארצות אחרות
• ההצעה אינה אוסרת על בן זוג הרשום במרשם הזוגיות להינשא לאחר בעודו רשום במרשם, ובכך יוצר ביגמיה בחסות החוק
כאמור, מעבר לעובדה שהתזכיר מייסד מעמד נישואין סוג ב' לאזרחים שווי זכויות במדינה, הוא אף מבצר את מעמדם של הממסדים הדתיים, ובייחוד הרבנות האורתודוקסית, כסמכות הבלעדית השולטת על המעמד האישי בישראל, אפילו למי שהממסדים הדתיים אינם רואים בו חלק מקהלם.י

הארגונים קוראים לממשלת ישראל לתקן עוול של עשרות שנים ע"י קידום חקיקה מודרנית המסדירה את נושא הנישואין והגירושין בישראל, שתבטיח לכל אדם במדינת ישראל את זכות היסוד הבסיסית לבחור בן זוג ולהינשא על פי צו מצפונו;י

יום רביעי, 15 ביולי 2009

גליון חדש ליהדות חופשית מספר 29


במרכז הגליון חלקים ראשונים מראיון עם השופט חיים כהן ז"ל שנערך ב-1985 ומפורסמים באופן בלעדי. כותרת הראיון: "על יהדות, הומניזם ודת". יש בגליון גם מאמרים של יעקב מלכין, אורי בן צבי ואחרים, וגם מאמרים שלי. לקריאה ליחצו כאן.

יום ראשון, 12 ביולי 2009

ברית הזוגיות לחסרי דת - התרמית

הלוואי והיינו יכולים למסד את הקטגוריה של חסרי דת, כך שאנשים היו יכולים לבוא למשרד הפנים ולהעיד על עצמם כי מצפונית הם חסרי דת, ו/או אתאיסטים, ו/או לא מוכנים להיות חלק מ"עדה דתית", או נתונים לשיפוט של בית דין דתי. במדינת ישראל החוק אינו מאפשר בחירה רשמית ב"מצב אישי", או בזהות התרבותית האישית. לכן טעות לכנות זאת "חסר דת". ההגדרה הנכונה היא: "חסר סיווג דתי".
המדינה מקטלגת את כולנו על פי חוק מנדטורי, שמקורו עותומאני, הקרוי "דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922". החוק קובע בין היתר את סמכותם של בתי דין דתיים לדון בענייני מעמד אישי ומפרט מהם עניינים אלה ומהן סמכויות בתי הדין הדתיים השונים. בימי האימפריה העותומאנית, נמסר השיפוט בענייני המעמד האישי בידי ה"עדות הדתיות". המנדט הבריטי אימץ את השיטה, והחוק הישראלי המשיך אותה. בחוק נכתב כי כל ענייני המצב האישי מסורים לבתי הדין של העדות הדתיות. לצורך הוראות אלה, ענייני מצב אישי פירושם תביעות בענין נישואין או גטין, מזונות, ועוד.לבתי הדין הדתיים יש אם כן סמכות לדון רק במקרים בהם האדם מסווג על פי עדה דתית מוכרת בחוק: יהודים, נוצרים מוסלמים או דרוזים. אם אדם אינו בן עדה דתית – הרי הוא "חסר סיווג דת" במרשם האוכלוסין.
למשל, בנושאי נישואין וגירושין. אם אדם לא יהיה מוגדר כבן עדה דתית מוכרת, הוא לא יוכל להתחתן במדינת ישראל. לעיתים, גם כאשר הוא נחשב כבן עדה דתית, הרבנות אינה מאמינה לו ומבקשת הוכחות ליהדותו. הדבר הזה יצר מצב אבסורדי בו מאות אלפי אנשים שהם חסרי סיווג דתי, הרואים בעצמם יהודים לכל דבר, אינם יכולים להירשם כנשואים בארץ. מפלגת "ישראל ביתנו" הבטיחה את חוק "ברית הזוגיות" במסווה של נישואין אזרחיים לכולם, ללא אפליה - גם ליהודים מותר... ואולם בגלל התנגדות המפלגות הדתיות ההצעה נפלה. הפשרה הרקובה העומדת עתה לדיון מכונה "ברית הזוגיות לחסרי דת" ותאפשר מסלול רישום זוגיות בתנאי ששני בני הזוג "חסרי דת". מעבר להונאה הבסיסית ב"ברית הזוגיות" (לנושא הזה כבר התייחסתי בעבר), יש פה בעיות נוספות:
יצירת מעמד של משפחות סוג ב' – הרישום בתעודת הזהות כ"בן זוג" חושף סיווג זהותי. למרות שהושמט סעיף הלאום מתעודת הזהות הוא חוזר בדמות רישום הזוגיות. בכל פניה למוסדות בהן נדרש להציג תעודת זהות, יוכלו המעיינים לדעת פרטים נוספים וחסויים, על פי רישום הזוגיות.
הרבנות תקבע מי יירשם – בחוק המוצע לרבנות יש סמכות להתנגד לרישום אם בעיניה אחד מבני הזוג לפחות הוא יהודי, ואפילו ספק יהודי.י
מדובר רק ב"איש ואישה" שיכולים להירשם –זוגות הומואים ולסביות שהם חסרי סיווג דת מופלים לרעה.י
אבל, הכשל הגדול של החוק הזה הוא המחשבה ש"חסרי סיווג דתי" מתחתנים בעיקר אלה עם אלה. במאות חתונות שערכתי נפגשתי אולי בזוג אחד כזה. אצל רב הזוגות אותם השאתי ואחרים שאני מכיר, רק אחד מהם חסר סיווג דת. הבחירה של בן או בת זוג אינה נעשית על פי הסיווג הדתי שלהם. האהבה עיוורת למרשם האוכלוסין.י
לכמה זוגות יכול החוק לתת פתרון, כביכול? ניקח לדוגמא את המקרה של יוליה ואלכס ששניהם היגרו לארץ מרוסיה. יוליה הייתה תלמידת אולפנה כאשר הכירה את אלכס שליווה כחובש את הטיול של בנות האולפנה לחברון. הרבנות לא רצתה לחתן אותם משום שאחד מהם "חסר דת" ולכן התחתנו בארץ בנישואין קונסולאריים בקונסוליה הרוסית, ולאחר מכן בטקס יהודי-חילוני (ראו התמונה למעלה משמאל). גם גלית וקוסטה, היא צברית והוא עולה ותיק שהתחנך בארץ, שירת בצבא אבל לא יכול להוכיח את יהדותו, כי המסמכים אבדו. הם נישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל ובטקס יהודי-חילוני בארץ. שני הזוגות לא יוכלו להירשם לזוגיות על פי החוק הזה.
העמותה לזכויות המשפחות המעורבות מדווחת בסקר שערכה כי מתוך 110,000 משפחות מחבר העמים שהן "מעורבות", רק ב-10% מתוכן שני בני הזוג חסרי סיווג דתי, כלומר רק כ 11,000 זוגות. אם המספרים נכונים וניתן ללמוד מהם משהו לגבי חתונות לעתיד לבוא, להערכתי, הסיכוי שבני זוג יהיו שניהם חסרי סיווג דת הוא נמוך ביותר. וזאת בניגוד למספרים הכתובים בתזכיר הצעת החוק של משרד המשפטים, שם מדובר על אוכלוסיה של כ-300,000 איש.
בסיכומו של דבר מדובר בתרמית על תרמית – כמה יהודים כשרים ייאלצו להתכחש ליהדותם על מנת להירשם כבני זוג מדרגה נחותה, ו"ישראל ביתנו" תוכל להמשיך ולגחך כל הדרך אל הבנק, על חשבון מצביעיה.י
אם הצעת החוק תעבור, אני קורא לכל מי שהוא חסר סיווג דת לא להירשם כבני זוג במרשם עוקף הנישואין, ולהמשיך לנצל את זכויותיהם כידועים בציבור.
זוהי בעצם מעלתו הגדולה והיחידה של החוק הזה - הוא אינו מבטל את מוסד הידועים בציבור.

יום שני, 29 ביוני 2009

למה חשוב שהחילוניים יפגינו בירושלים

כאשר חרדים הפגינו בזמנו על מה שהם כינו חילול שבת בתוך שכונות חרדיות, היו לי הסתייגויות מהפגנות נגד ופרובוקציות חילוניות. היום המצב שונה לחלוטין מהסיבה הפשוטה, הפגנות החרדים אינן על רקע חילול שבת, אלא נסיון לכופף את ראש העיר "החילוני" ואת שלטון החוק. זהו רק בלון ניסוי. הם מנסים את כוחם ורוצים לראות עד כמה יצליחו באמצעות אלימות וטרור.
החילוניים החלו להתעורר בירושלים. בבחירות האחרונות הצביעו לראש עיר חילוני ומנהלים מאבקים בשכונות שונות של העיר. בקרית יובל למשל, יש מאבק על הצבה בלתי חוקית של עמודי עירוב ועל מבנים בלתי חוקיים. בגבעת משואה, השכונה שלי, נגד הקמת מקווה עירונית על שטח ענק, וגם בשכונות אחרות.
חשיבות ההפגנות והמחאה הם לשמירת האופי של ירושלים כעיר פתוחה, עיר לכולם, לא רק לתושביה, אלא לכל העולם. המחאה אינה מתמצה בחניון זה או אחר, אלא בשמירה על שלטון החוק, וביכולת של ראש העיר למשול בעירו ולקיים החלטות חוקיות לרווחת כל תושבי העיר ומבקריה. ההחלטה על פתיחת החניונים היא החלטה שסוכמה מראש עם כל הפלגים בקואליציה העירונית, כולל החרדים. לא מדובר בחניונים בתוך שכונות חרדיות, אלא חניונים שיסייעו לאנשים שמגיעים לירושלים בשבתות לא לחנות במקומות אסורים. אם על הבל כזה הם מוכנים להבעיר את הרחובות ולאיים על חיי ראש העיר, אסור לשתוק.
בעיתון למחרת כל התפרעות חרדית צריך שיהיו שתי תמונות, אחת ליד השניה, התפרעות חרדים מול הפגנה חוקית ושקטה של אלפי חילוניים. בשבת האחרונה הגיעה לככר ספרא כמות נכבדת של מפגינים, אבל זה עדיין לא מספיק. מול כל התפרעות חרדית צריך עשרות אלפי חילוניים, שיביעו מחאה חוקית ויתמכו בראש העיר. אסור להשאיר את הרחוב לחרדים. אסור להפקיר את ירושלים לחרדים. הייתי בשתי ההפגנות הראשונות ואהיה בכל פעילות מחאה נוספת.
התמונות מתוך קבוצת פייסבוק "חוזרים לככר ספרא"

עדכון לגבי נמרוד

נמרוד בבית לאחר 12 ימים בפגיה. הוא נולד מוקדם ולמרות שהיה במשקל מתאים הוא לא היה מספיק מפותח ולכן עבר אימוני אכילה. היום הוא כבר בבית, ואוכל מצוין. עולה במשקל ובעיקר ישן.
גם בכורי, נדב מקבל אותו בסדר גמור, הוא עוד לא מרגיש בתחרות, מאושר מהמתנות שהוא מקבל לרגל הולדת אחיו ובעצמו התחפש כמה פעמים לתינוק כולל מוצץ, זחילה על הרצפה ו"על הידיים".

הייתי ב 1 נגד 100

ספיישל זוגיות. באתי כרב חילוני והייתי חלק מ"המחתנים האלטרנטיביים", יחד עם אסתי זקהיים, רון לוינטל ועוד. למרות שהצלחתי במשחק הראשון, הזוג שהתחרה עשה בחוכמה ולקח את הכסף. במשחק השני נפלתי בצורה מביכה (שאלה על תנ"ך). למזלי חתכו בעריכה את הקטע שאברי מדבר איתי. זה היה אחרי כשלוש שעות באולפן והייתי מותש. הם חסכו ממני את הפאדיחה.
צריך להוריד את הכובע בפני ערוץ 2 ומפיקי התכנית שהביאו לשעשועון לכל המשפחה גם זוג לסביות וגם מחתנים "אלטרנטיביים". למרות זאת הם נאלצו תוך כדי התכנית להעיר לצמד הבחורות לא להתגפף ולהתנשק יותר מדי כי בכל זאת זאת תכנית בפריים טיים, וילדים צופים בה. מה שחסר זה שיראו לסביות מתמזמזות לפני השינה...
אני תמיד יכול לסמוך על הגננות בגן של בכורי, שיראו אותי גם לשבריר שניה ויגידו לי למחרת בבקר: "ראינו אותך בטלויזיה"...

יום שני, 8 ביוני 2009

נמרוד נולד

ביום רביעי, שלישי ביוני בשעה 9:23 בבוקר, לאחר ששמתי את בני הבכור בגן, נסענו ללדת בהדסה עין כרם. בננו השני - נמרוד - נולד בשעה טובה. קצת מוקדם מדי ולכן הוא עדיין במחלקת פגים, אבל הכל בסדר. ליולדת שלום וגם לתינוק שבקרוב יגיע הביתה

יום שני, 18 במאי 2009

כתבה בגלובס על חתונות מאי 2009

כתבה של מיכל רז חיימוביץ' שכותרתה: "עונת החתונות כאן: חתונה בהנחיית סלבריטי עולה 1,500-1,900 ש'; יאיר לפיד מחתן מקורבים בחינם. המדריך המלא לחתונה שלא דרך הרבנות: מטקסים בעריכת עו"ד, דרך רבנים רפורמיים ועד לטקסים בהנחיית ידוענים וגם: איך משפיע המיתון על התקציב לאירוע החתונה". בכתבה אני מתואר כ"רב רפורמי-הומניסטי", הריני להבהיר, למען הסר ספק - אני לא רב רפורמי, אמרתי לכתבת בראיון עימי כמה פעמים שאני לא רפורמי ושתציג אות כרב חילוני, אבל זה לא עזר.

יום ראשון, 17 במאי 2009

טיול שורשים קצר, וקבר על שמי בבוקרשט

בנסיבות מסוימות במסגרת עבודה, הוזמנתי לבוקרשט, בחודש מרץ השנה. לקחתי את זוגתי שתחיה וכמה שעות מתוך השהייה הקצרה שלי שם, הוקדשו למסע שורשים קצר. למען הגילוי הנאות משפחתי עזבה את רומניה ב 1971, כאשר הייתי בן 5, ולא היו לי שום תוכניות לבקר שם, אלמלא אותם אנשים חביבים שהחליטו שאני חייב לבוא לבקר שם. התחנה הראשונה הייתה הרחוב בו גרו הוריי, וגם אני, בין 1965-1971. שדרות דצ'יה מספר אחד. לצערי לא הצלחתי למצוא את המקום משום שכפי שנודע לי לאחר מכן, הרחוב השתנה והוארך. חלק מהבניינים שהיו בו נהרסו ברעידת האדמה הגדולה ב-1977. הרחוב הוא שדרה המובילה לאחת הכיכרות המרכזיות בבוקרשט - הכיכר הרומאית (פיאצה רומנה) ושם עומד פסלם של רומוס ורומולוס עם הזאבה. נהג המונית שהוצמד לנונהג המונית גילה לי שסבתא שלו הנוצריה התחתנה עם יהודי וחיה כבר 40 שנה בישראל "קרוב לתל אביב", שאלתי איפה והוא אמר 40 קילומטר מתל אביב... לא היה מקום שבו הסתובבתי שלא אמרו לי רומנים שיש להם חברים וקרובי משפחה שחיים ועובדים בארץ. הוא לקח אותנו לבית הקברות היהודי שבדרך ג'יורג'יו, הלכתי לבקר שם את קברו של דודי שעל שמו אני קרוא. מכיוון שהגענו ביום שבת לא היה במשרד אף אחד, ושומר מוזנח עם ערימת כלבים פתח את השער והוביל אותנו לבית הקברות הישן. הגענו לרחבת בית הלוויות, ותוך כדי שאנחנו חונים יצא מבין הקברים הומלס והרים את מכנסיו. בית הקברות לא רק שומם ומוזנח, אלא גם חלק גדול מהמצבות בו הרוסות לאחר אירוע של אנטישמיות שהיה שם. אני חושב שמאז שמנחם הכהן הפסיק להיות רבה של יהדות רומניה כבר אין אף אחד שדואג לבית הקברות הזה. למרות שהיו לי מספר החלקה והשורה של הקבר, היה קשה מאד למצוא אותו. בסופו של דבר, בעזרת נהג המונית שלנו מצאנו את הקבר, והוא היה דווקא במצב טוב. למרות שיחסי לקברים ידוע ומסתמך על דברי רבן שמעון בן גמליאל שאמר: "אין עושין נפשות (מצבות) לצדיקים דבריהן הן זכרונן" (ירושלמי, שקלים), היה לי חשוב לראות את הקבר הזה שהוא של אדם שאני קרוא על שמו. דודי נרדי מת בנסיבות קונספירטיביות, הוא היה עיתונאי, ובשנת 1964
כשחזר בטיסת פנים מקלוז' לבוקרשט המטוס התרסק והוא נהרג, שנה לפני שנולדתי. זה היה בתקופה שלפני צ'אושסקו. שמעתי לאחרונה מישהו מסביר במפורט למה זה לא יכול להיות ויש פה משהו מסריח, מי יודע. זכיתי, אם כן, לראות את שמי על קבר. ואני חייב לאמר שזה מספיק די והותר... לאחר שיצאנו מבית הקברות ביקרנו בתיכון בו למדו והכירו הורי, היום זהו מרכז חינוכי הקרוא "רעות", ששופץ והורחב באדיבות המיליארדר רון לאודר. לא יכולנו להיכנס, אבל צילמתי קצת מבחוץ. מיד לאחר מכן הלכנו לבקר בתיאטרון האידי של בוקרשט או כפי שהוא קרוי באידיש: "בוקארעשטער יידישער מלוכה טעאטער" (ברומנית זה: "תיאטרון המדינה היהודי"). התאטרוןשנוסד לפני כ 80 שנה, פעיל עד היום ובזמן שביקרנו שם בדיוק הסתיימה הצגה. אבי היה שחקן ובמאי בתאטרון הזה. חשבתי שרק אצלם את התאטרון מבחוץ, אבל נכנסתי פנימה ושאלתי את השומר אולי הוא יש פה מישהו שיכול להכיר שחקן בתאטרון לפני 40 שנה. הוא אמר לי שכרגע יצא מנכ"ל התאטרון ועומד לעזוב ברכבו (ניתן לראות אותו בתמונות שצילמתי במקרה, במצגת למטה). מיד יצאתי אליו וביקשתי ממנו לפתוח את חלון הרכב. שאלתי אותו אם הוא זוכר את אבא שלי והוא אמר שיש לו ממנו זכרונות טובים, שאל אותי לשלומי ואיפה אני גר בארץ. שמו של המנכ"ל הקשיש הארי אליעד, ושמחתי מאד שהוא זכר משהו. ולא רק הוא משום שבחיפוש אקראי באינטרנט הגעתי לכתבה של ירחון תרבות רומני על מפגש איחוד לרגל 40 שנות פרסי התיאטרון הרומני, בשנת 2004, ושם הוזכרו כל אלו שלא יכלו להגיע ובינהם גם אבא שלי. אולי הם לא ידעו שהוא נהרג בתאונת דרכים זמן לא רב לאחר שעלינו ארצה ב-1971. לזכרו של אבא - מונו סולו גרין זכרו לברכה.

יום שלישי, 28 באפריל 2009

ברכת הבדלה ליום העצמאות הס"א 2009 תשס"ט

נסתיים יום הזכרון לחללי מלחמות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה ומתחילה השמחה על היום המציין את ריבונותנו על ארצנו. לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים. עת לבכות ועת לשחוק. עת ספוד ועת רקוד. (קהלת פרק ג). הגיעה עת לשמוח ולשתות לחיי העם הזה ואני רוצה להרים כוסית יחד עם כולם. תהא מדינת ישראל, בשנת ס"א לעצמאותה, לכלי ראוי לחיים טובים לכל תושביה. שתשרור בה האהבה, הרעות והאחוה, וירחקו ממנה שנאה איבה וקנאה. ותמלא רוגע, שלום, שלווה ושגשוג. מי ייתן ותמיד תהא אור לגויים. שנגשים במלואו את חזונם של מייסדיה כפי שנוסח במגילת העצמאות. ברוכים השוקדים על ביטחון המדינה. תחזקנה ידי המגנים בעוז ובגבורה. מי ייתן וישובו בשלום כל השבויים והנעדרים. ברוכים תושבי המדינה המקיימים את המדינה באברת חסדיכם, וביגיע כפיכם. שילחו אורכם ואמיתכם לראשי המדינה, שופטיה ונבחריה, ותקנום בעצה טובה לנהל את המדינה ביושר, בהגינות ובאהבה. ברוך עמל הכפיים, אומץ הלב, תבונת האהבה, עוצמת הגשמיות ויגיע המחשבה, שניחנו בהם תושבי המדינה המכוננים אותה בכל רגע ורגע. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, לחיות במדינתנו. אמן.

יום שבת, 18 באפריל 2009

רבנים חילוניים בערוץ 10 בתכניתה של עליזה לביא

בתכניתה של ד"ר עליזה לביא: "והרשות נתונה", בערוץ 10, ב 17.4.2009, התארחו הרב סיון מס והרב אורן יהי-שלום.



יום חמישי, 26 בפברואר 2009

ראיון נוסף עם זוג שהשאתי, ברדיו

בעקבות הפוסט הקודם, ראיון עם קוסטה ברודסקי ברדיו 99, בתכנית של עמנואל רוזן ולוסי אהריש 25.2.2009. הראיון נערך בעקבות התקפלות "ישראל ביתנו" מהתנאי של ברית הזוגיות.

יום ראשון, 22 בפברואר 2009

ברית הזוגיות - טעות חמורה

יש מי שמנסה לעשות קופה אלקטורלית על חשבון הזכויות הדמוקרטיות של אזרחי מדינת ישראל וזו מפלגת "ישראל ביתנו". הצעת החוק העומדת כתנאי לכניסה לקואליציה המכונה "ברית הזוגיות" נמכרת במסווה של נישואין אזרחיים. אלו אינם נישואים! תהיה זו טעות גדולה במידה ותתקבל ההצעה. המשמעות של קבלת החלטה כזו היא רמיסת זכויותיהן של אוכלוסיות שלמות במדינת ישראל. מה הבעיות בחוק: ויתור של החילוניים על הנישואין והקידושין ובעצם הודאה בכך שנישואין וקידושין הינם נחלתה הבלעדית של הרבנות הראשית ושל הפלג השולי, האורתודוקסי, מבין הזרמים השונים בעם היהודי. ביטול מעמד הידועים בציבור, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון ל 2006 חיות בארץ 47 אלף משפחות כאלה שזכויותיהן כנראה יבוטלו במידה ולא יירשמו במרשם כבני זוג. חמור מכך, לבני זוג מאותו מין, שהפסיקה הכירה בהם כידועים בציבור, לא תהיה אופציה להירשם במרשם משום שהחוק מתיר רישום רק ל"איש ואישה", וכל זכויותיהם יבוטלו. בנוסף, זכויותיהם של הנרשמים ייכנסו לתוקף רק לאחר שנה וחצי מזמן הרישום, בניגוד לרשומים כנשואים שזכויותיהם נכנסות לתוקף באופן מיידי. נישואין אזרחיים בחו"ל לא יוכרו יותר לצורך רישום נישואין, אלא יהוו אסמכתא לרישום במרשם הזוגיות.
מכיון שהפשרות הנעשות בקואליציה ידועות מראש, נוצרת סכנה נוספת. הרי ברור כי המפלגות החרדיות לא יהיו מוכנות לקבל את הצעת חוק ברית הזוגיות, הן אולי יהיו מוכנות לקבל הצעת חוק הפותרת את בעייתם של פסולי חיתון. ואז יווצר מצב של מרשם לאזרחים סוג ב' - פסולי חיתון. לפי הרשום בתעודת הזהות שלהם אפשר יהיה לזהותם כ"לא יהודים" או כפגומים. הצעת חוק זו אינה ראויה אף היא, כאשר מציעים הצעת חוק היא צריכה להיות אוניברסאלית ומתאימה לכולם.
אני עצמי מנוע חיתון מבחינה מצפונית. למרות שיכולתי להתחתן ברבנות, או במדינה זרה, לא עשיתי זאת מטעמים מצפוניים. עד שלא יימצא פתרון ראוי לא אירשם לנישואין במדינת ישראל.
הפתרון צריך להיות בכמה נקודות: ביטול הפקודה המנדטורית הקובעת כי ענייני אישות יידונו על פי העדה הדתית. שינוי חוק נישואין וגירושין כך שיהיה כתוב בו כי כל אדם יוכל להינשא על פי אמונתו ובחירתו. ויצירת מסלולי נישואין שונים שיבטיחו בחירה חופשית וזכויות כנשואים לנישואין על פי הבחירה: נישואין אזרחיים, נישואין יהודיים מכל הזרמים וודאי לבני העדות והתרבויות האחרות במדינת ישראל.
ראיון איתי ברשת ב', בתכנית "הכל דיבורים" עם ירון דקל, 16.2.2009 בנושא ברית הזוגיות:

בנוסף, התכנית הקדישה כמעט שעה שלמה בנושא והנה הראיונות האחרים שהיו באותה תכנית:י
הראיון עם קוסטה ברודסקי 16.2.2009 בתכנית "הכל דיבורים" עם ירון דקל (ביו טיוב)
הראיון עם חה"כ דוד רותם מישראל ביתנו 16.2.2009 בתכנית "הכל דיבורים" עם ירון דקל (קובץ אודיו)
הראיון עם הרב צפניה דרורי, רבה של קרית שמונה 16.2.2009 בתכנית "הכל דיבורים" עם ירון דקל (קובץ אודיו)
פוסטים נוספים בנושא:י
ראיון קודם עם גלית וקוסטה ברדיו

יום חמישי, 12 בפברואר 2009

הסיבות העיקרית לכשלונה של מרצ – קדימה וקולות שהלכו לפח

משני כיוונים מרצ נפגעה – הראשון כמובן ההצבעה לקדימה שהצליחה בקמפיין שלה לשכנע שעל מנת לעצור את ביבי יש להצביע לבני. מבלי משים, מי שהצביע לבני הצביע גם לרוחמה אברהם, שאול מופז, צחי הנגבי ולאלי אפללו. בנוסף, מי שהצביע קדימה פותה לחשוב שאם לבני תקבל יותר מביבי, היא תרכיב ממשלה, דבר שכנראה לא יקרה. כלומר, הצבעת קדימה - בחרת ביבי (נכון לזמן כתיבת שורות אלה).
דוגמא למעבר קולות לקדימה לכך ניתן לראות בקיבוצים, מחוז הבחירה החשוב ביותר למרצ. קדימה קיבלה בקיבוצים מעל 31% לעומת 17.7% למרצ. באופן כללי ובניתוח גס אני מעריך שמרצ הפסידה לקדימה כ-2 מנדטים.
הכיוון השני הוא המפלגות שמכונות בלשון העם "נישה". למעשה מדובר בכ-80 אלף קולות מבוזבזים, שאילו היו מגיעים למרצ היו מעניקים לה 2-3 מנדטים נוספים. הפרוט של מפלגות שלדעתי רב מצביעיהן היו פוטנציאל של מרצ:
  • התנועה הירוקה-מימד 27,737
  • מפלגת הגמלאים 17,571
  • עלה ירוק 13,132
  • הירוקים 12,378
  • ישראל חזקה 6,722
  • מפלגת צבר 4,752
  • ניצולי השואה ובוגרי עלה ירוק 2,346
  • הישראלים 856
  • מפלגת אור 815
  • סה"כ 86,309
באופן כללי, הנתונים אומרים כי מספר הקולות הכשרים שהצביעו בבחירות לכנסת ה-18 עלה ב 7.5% לערך (236,426 קולות). בבחירות הקודמות לכנסת ה-17 הצביעו למרצ 118,302 קולות, והיא קיבלה חמישה מנדטים. כלומר על מנת לקבל מנדט היה צורך ב 23,660 קולות כשרים. בבחירות הנוכחיות לכנסת ה-18 הצביעו למרצ 99,611. כלומר, מספר המצביעים למרצ ירד בכ-16% (18,691 קולות), והיא קיבלה שלושה מנדטים. העליה במספר קולות הדרושים לכל מנדט עלה ב-9340, ל-33,000 קולות כשרים. כלומר, בכ-40%! הדבר הטוב היחיד שניתן לאמר הוא שלמרות כל הנתונים הקשים מרצ הצליחה לעבור את אחוז החסימה ולשמר את עצמה בכנסת הנוכחית.
הפוטנציאל למרצ היה של 8 מנדטים, ואולי יותר, אלמלא הסיבות שפורטו להלן.
לי יש שתי מסקנות עיקריות, הראשונה התנועה החדשה-מרצ איבדה אולי קצת מחיוניותה ומצביעיה, אבל לא איבדה את תפקידה, את חשיבותה ואת דרכה. היא חייבת להמשיך ולעבוד קשה על מנת להוות אופוזיציה ראויה בכנסת הנוכחית לקראת הבחירות לכנסת ה-19. המסקנה השנייה היא כללית – יש להחזיר את שיטת הבחירה הישירה לראשות הממשלה. דבר שלדעתי יחזק את היציבות השלטונית ויסייע לאנשים להצביע למפלגה שמייצגת את דעותיהם בצורה הטובה ביותר. בנוסף יש להעלות את רף הקושי בהקמת מפלגה חדשה, אך לא להעלות את אחוז החסימה.

יום רביעי, 11 בפברואר 2009

חגיגה לדמוקרטיה עם הקהילה

יום הבחירות נפתח בחינוך לדמוקרטיה ובהסבר חשיבות ההצבעה לצאצא. עשיתי את זה על ידי הליכה מוקדמת לקלפי בבוקר, יחד עם בני הקט, שבפעם השנייה ב - 4 חודשים מצטרף אלי להצבעה. הפעם מזכיר ועדת הקלפי לא נתן לי להכניס אותו מאחורי הפרגוד לצערי. אבל הוא הרשה לו לטפס על השולחן ולשלשל את הפתק, ואפילו היה נחמד, והציע לצלם אותנו. לאחר שצפינו באקווריומים עם דגי הזהב ובדמויות מתוך המיתולוגיה היוונית שעיטרו את קירות בית הספר חזרנו הביתה ונסענו למפגש המסורתי של קהילת החבר'ה שלנו ביום הבחירות כפי שעשינו גם בבחירות הקודמות במרץ 2006. החבר'ה הגיעו מחיפה, ירושלים, אריאל, רחובות, הוד השרון, חולון וגבעתיים לביתם של נורית ואודי ברמת השרון. נפגשנו לחגוג את הדמוקרטיה יחד עם כיבוד עשיר, וגם הצבענו בקלפי שדגמה את החברה. ועדת הקלפי תמיד מורכבת מהילדים שגם מקריאים את התוצאות. מה שנחמד לראות הוא שהתוצאות לא השתנו כמעט לאחר שלוש שנים. עם התקבל תוצאות האמת מהמדגם של הקהילה, ניתן לאמר שהסקר שלנו דוגם הכי טוב את הקהילה שלנו, שיש בה מגוון דעות שמייצג את החברה הישראלית, היה חסר רק זוג אחד שלא הגיע שמייצג את המגזר הדתי וכאן המדגם שלנו פספס.
חזרנו הביתה במתח ובציפיה דרוכה לבאות, כלומר למדגם הטלויזיה, אבל מתוך ידיעה ברורה שהמצב "בטטה". מחנה השלום והגוש הסוציאל-דמוקרטי בצרות צרורות. ואכן אשר יגורנו בא לנו בדמות תבוסה קשה למחנה השלום במדגם הטלויזיה, ועוד יותר גדולה בתוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-18. מרצ התרסקה לחלוטין ומי יודע מה היה קורה לה אילמליא העמידה בראשה את ג'ומס וריעננה את שורותיה במועמדים חדשים. מערכת הבחירות הקצרה שהייתה אופיינה בכך שאנשים שכחו שמצביעים למפלגה שבה הרבה מועמדים, וחשבו שעדיין מצביעים בשני פתקים. ההצבעה לא הייתה אידיאולוגית, אלא הצבעה כנגד מישהו אחר. הקמפיינים של המפלגות היו נגטיבים, ולא דיברו על תקוה אלא על חישובים איך לחסום את היריב. הקמפיין של מרצ, לא היה יוצא דופן והיה גרוע וגס במיוחד. 
בכוחו של השמאל נגסו גם המפלגות הקיקיוניות. עוד לפני ספירת קולות החיילים ברור כי 2% מקולות השמאל הלכו ל"תנועה הירוקה-מימד" ולגימלאים וההערכה שלי שעוד 2% לשאר התמהוניים, כלומר, בין 3-5 מנדטים הלכו לאיבוד. מה המשמעות בפועל? - כל אחד שהצביע ל"תנועה הירוקה-מימד" סייע להכניס את שוחר הסביבה הגדול אלכס מילר מספר 15 בישראל ביתנו, כל אחד שהצביע ל"עלה ירוק" סייע להכניס את הסטלן הידוע חיים אמסלם מקום 10 בש"ס, או הסטנדאפיסט המצחיק אברהם מיכאלי מקום 11 בש"ס, כל אחד שהצביע ל"גמלאים" סייע להכניס את נציגת הגמלאים החכמים מירי רגב מקום 27 בליכוד, כל אחד שהצביע "אור" (ירון ידען) סייע להכניס את החילוני מאיר פרוש מספר 3 ביהדות התורה, כל אחד שהצביע ל"ירוקים" סייע להכניס את האדם שהסביבה בראש מעייניו - ג'מאל זחאלקה מקום ראשון בבל"ד, כל אחד שהצביע למפלגת ה"ישראלים" סייע להכניס את מיכאל בן ארי, הכהניסט, אדם שאיכפת לו מאד מדמוקרטיה ושיטת הממשל, מקום 4 באיחוד הלאומי, והרשימה עוד ארוכה. להסכמי העודפים שחתמו כל הסיעות האלה אין שום משמעות כי אם לא עברו את אחוז החסימה אין עודפים. שלא לדבר על כל החכמים שלקחו פתק לבן וכתבו עליו גלעד שליט, או שטות אחרת וחשבו שהם מביעים מחאה.
הסיבות לתוצאות הכלליות בבחירות האלה הן ברורות לחלוטין. הזכרון הקצר מכהונת ביבי כראש ממשלה, הרגשת האכזבה מכך שההתנתקות לא הובילה לפירות המיוחלים, המשך ירי הטילים, המלחמה שהייתה בקונצנזוס, המצב הכלכלי. כל אלו הובילו להלך רוח ציבורי ימני במיוחד. החשש וחוסר הודאות הביאו לרצון שמישהו יבוא ויפתור את הבעיות באמצעות כמה סיסמאות קליטות. האשליה שפתרון כוחני יצליח חזרה, לא רק מול החמאס אלא גם כלפי אזרחי המדינה. דרך ההדברות והסובלנות נדחקה לשוליים. "העם אמר את דברו" ולכן לדעתי צריכה לקום ממשלה בדיוק כמו שהעם רצה: ליכוד-ישראל ביתנו-ש"ס-איחוד לאומי-יהדות התורה-הבית היהודי. ביחד קואליציה יציבה של 65 חכ"ים. זה מה שהעם בחר, זה מה שמגיע לו. בדמוקרטיה צריך גם אופוזיציה, אם סיסמת הבחירות של קדימה הייתה "או אני או הוא" שתדבק בה, הרי ציפי לבני מתהדרת בנקיון כפיה, אז שתהיה באופוזיציה. ודאי שלעבודה ולמרצ אין מה לחפש בכלל בקואליציה בקדנציה הקרובה. תנו לביבי להתמודד עם מה שהוא בישל לעצמו מול אובמה והאיחוד האירופי, וכנראה שבפעם הבאה הוא יהיה מזכיר ועדת קלפי באום אל פחם.

יום שבת, 7 בפברואר 2009

?בחירות 2009 - גם אתכם הצליחו לבלבל

שלושה ימים לפני הבחירות והקמפיינים הצליחו. תשאלו ודאי איך אני יודע? התשובה פשוטה, אנשים קנו את הסיסמא: "זה או אני, או הוא". הקמפיינים של המפלגות הגדולות עוסקים בדמות אחת - האדם העומד בראשות המפלגה. דבר זה יצר את האשליה שיש בחירוצת ישירות לראשות הממשלה ולא עומדת מאחורי המועמד מפלגה עם חברי כנסת שונים, וגם שהנשיא יפנה לראש המפלגה הגדולה ביותר על מנת להרכיב ממשלה. הדבר לא נכון, הנשיא מתייעץ עם נציגי המפלגות הנבחרות ומטיל את הרכבת הממשלה על מי שגייס את הגוש הגדול ביותר, כלומר, למי שגייס רב בכנסת. לכן, מי שרוצה לחסום את ביבי כראש ממשלה לא יכול להצביע לברק או לבני משום ששניהם בסיטואציה מסוימת יצטרפו זו לממשלתו של זה. ברק לא הסתייג מליברמן ולא מנתניהו, ולבני תצטרף לממשלה בראשות נתניהו ותשתף את ליברמן במחיר הנכון. גם במידה שלבני תכריז שהיא נשארת באופוזיציה, סיעת מופז-רוחמה אברהם בקדימה לא תתגבר על הפיתוי "לחזור הביתה", והיא תחבור לליכוד מיד לאחר הבחירות. ההצבעה היחידה שתחסום את ביבי ואת ליברמן היא הצבעה למרצ. הצביעו מרצ.

יום שלישי, 27 בינואר 2009

גם בבחירות הקרובות - מרצ

עד לפעם הבאה שבה נידרש להכריע על עתיד המדינה, יש מפלגה אחת שלא מכרה עדיין את עקרונותיה, שעדיין מייצגת את אותם רעיונות מאז שהוקמה ב-1992. שהיא סמל של טוהר ונקיון כפיים. שמבטאת תקווה לעתיד טוב יותר מבחינה מדינית, מבחינה כלכלית-חברתית ומבחינה סביבתית. הרשימה שהיא מציגה היא חדשה, רעננה, צעירה ומבטיחה. בראשה עומד ג'ומס שאין מתאים ממנו להנהיג את מחנה השלום - איש טהור, נקי כפיים, חבר קיבוץ, שר החקלאות לשעבר וחבר ותיק בועדת הכספים, מומחה בנבכי התחמונים הכלכליים בכנסת. איש מתון שמקובל על כולם, ימין ושמאל כאחד. אם תרצו נציגים שמבטאים את דעתכם באופן חד ומלא הצביעו מרצ בבחירות הקרובות.

יום חמישי, 8 בינואר 2009

קמפיין אתאיסטי חדש ומרענן

היום דווח בהארץ על קמפיין חדש על אוטובוסים באנגליה, תחת הסלוגן: "כנראה שאין אלוהים, עכשיו תפסיק לדאוג ותהנה מהחיים". הקמפיין הוא יוזמה של עיתונאית וכותבת קומית בת 28, בשם אריאן שרין. אין ספק שזוהי יוזמה מעולה לקידום עצמי של אריאן שרין, אבל גם יוזמה מרעננת ומפתיעה שבאה בעיתוי מצוין אחרי כריסמס, עם תחילת השנה האזרחית, ובמקביל לקמפיין של רשת הפרסום של הכנסיות באנגליה שפרסמה על תחנות אוטובוס את סצינת לידתו של ישו, לא פחות ולא יותר, בתחנת אוטובוס... דבר שיצר הדים לא מועטים בתקשורת האנגלית.י
אין זה מפתיע כלל שיוזמה כזאת צומחת דווקא בבריטניה, משום שבסקר של מגזין הטיים הבינלאומי לפני שנים מספר, ובהשוואה בין מדינות שונות, בריטניה הייתה הארץ האתאיסטית ביותר. אסור לשכוח שההוגים האתאיסטים הגדולים של ימינו הם ממוצא בריטי כמו ריצ'רד דוקינס וכריסטופר היצ'נס. חינוך נכון מניב פירות.

הגיבנת הוסרה, אבל... 3

פעם נוספת מפרסם מבקר המדינה דו"ח על הטיפול הכושל במפוני גוש קטיף. למרות שאני לא מחובבי המתנחלים, לא חשבתי מעולם שצריך לנהוג בהם בצורה כזאת. וכבר כתבתי על זה כאן, וכאן. למה חשוב לדבר על כך היום? הסיבה פשוטה: שרון הוביל את ההתנתקות לשם מטרה אחת חשובה - לייצר את היכולת להגיב כנגד שלטון הטרור של החמאס במהלך צבאי תוך קבלת לגיטימציה מהציבור בארץ, והעלמת עין יחסית מצד הקהיליה הבינלאומית. המהלך הצליח מעל למשוער משום שעוד לא היה מהלך צבאי כל כך בעייתי בקונצנזוס כל כך גדול כמו מבצע עופרת יצוקה. בתוך המהומה הזאת, אסור לשכוח את אלפי האנשים שנעקרו מבתיהם ברצועת עזה, ולא זכו לפיצוי הולם, לבית קבוע ואפילו לא למקלט מהפצצות החמאס. אלו קורבנות נוספים של המבצע.

יום שבת, 3 בינואר 2009

הקבוץ של סבא וסבתא בחדשות

כתבת יומן ערוץ 1 של אמיר גרא על קבוץ מגן 2.1.2009 בשני חלקים
חלק א

חלק ב

יום חמישי, 1 בינואר 2009

ארוחת צהריים באמצע המלחמה

קשה מאד להוציא את הסבים של בני הקט מטווח הטילים. הם גרים בעוטף עזה. והנה היום, הזדמן להם לבוא לאזור ירושלים ולהיות אצלנו חצי יום. לכבוד הארוע יצאנו לארוחת צהריים. עוד לא הספקנו להזמין, וכבר הם קיבלו אס. אמ. אס. בזו הלשון: "נפל קאסם אצלנו - אין נפגעים!". זו לא הפעם הראשונה שנופל קאסם בקבוץ מגן ובינתיים ללא פגיעות בנפש, אבל, תמיד יש סיכוי שזה יקרה. הארוחה הייתה טובה, והביקור של הסבים היה כיפי, זה לא מנע מהם לחזור בשעה 18:00 בחזרה. מה שמכניס אותי, באופן אישי, לחרדות. אני כל הזמן מנסה להגיד להם שאין שום סיבה שיישארו
בטווח הטילים כאשר יש להם ילדים באזור המרכז וירושלים, אבל לך תשכנע אותם.י
אין סיבה שמישהו יישאר בטווח הטילים אם אינו נושא תפקיד שמחייב אותו להישאר ביישובו. בטח אם יש אופציה להיות במקום אחר. מי שנשאר משחק ברולטה רוסית במיוחד כאשר אין חדר ממוגן שניתן להגיע אליו בזמן. מי שנשאר משחק לידי החמאס שמחפש לפגוע בכמה שיותר סבים של ילדים ישראלים.
כדי להתנחם הוספתי תמונה מהמנה של סבתא...