יום רביעי, 25 באפריל 2007

ברכה ליום העצמאות ה 59 של מדינת ישראל


במפגש המסורתי של קהילת החברים בערב יום העצמאות אמרתי שבתפר הקשה והכואב שבין יום הזכרון ליום העצמאות ה 59, רציתי לאמר כמה דברים ששכחנו שכחנו ומה צריך לזכור. שכחנו בשנה ה 58 את ההבטחה עליה גדלנו, בשירו של חיים חפר, "המלחמה האחרונה": "בשם כל הטנקיסטים ופניהם המאובקות, אשר עברו את כל האש והשחיקות, בשם הימאים אשר פשטו על הנמלים ועינהם כבדות ממלח וגלים. בשם הטייסים אשר פרצו אל קרב זועם ונצרבו באש טילים ואש נון מם. בשם הצנחנים
שבין עופרת ועשן ראו אותך, כמו מלאך, מעל ראשם. אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה, שזאת תהיה המלחמה האחרונה". שכחנו את זה וקיבלנו את מלחמת לבנון השנייה. שכחנו את ההבטחה למדינה טהורה וזכת כפיים, וקיבלנו נשיאים ושרים וראשי ממשלות שנכנסים ויוצאים מחדרי חקירות ובתי משפט. נקווה שלמלחמת השנייה לא תהיה שלישית, נקווה שנוכל בשנת ה60 לחגוג עצמאות כחול של שמיים ולבן של זוך. 

ברכתי על היין: "ברוך אתה האדם מגדל הגפן ויוצר היין מפריה".

יום שלישי, 17 באפריל 2007

מדריך חדש לידועים בציבור

זוגתי ואני חיים כידועים בציבור מזה שנים רבות. לצערי זוגות רבים שאני מחתן אינם מבינים שאין שום צורך להתחתן באמצעות הרבנות, או לזרוק כסף על נישואין אזרחיים בחו"ל. אפשר פשוט לחיות כידועים בציבור ולהנות מזכויות של נשואים לכל דבר.
ב 16.4 יצא מדריך חדש לזכויות ידועים בציבור של ארגון "משפחה חדשה". והוא מכיל מידע חשוב ביותר ואני ממליץ לקרוא ולהפיץ אותו. כמובן שלחיות יחד כידועים בציבור אינו מונע את האפשרות לערוך טקס חתונה חגיגי ברוח יהודית חופשית.
ליחצו כאן להורדת החוברת בפורמאט אקרובט. 

עדכון מ2010 - ממשפחה חדשה התקשרו אלי וביקשו ממני להוריד את הקובץ של חוברת הידועים בציבור מהשרת. רק לאחר שלחצתי להסביר למה, משום שהם עצמם הם אלה ששלחו את החוברת, הם אמרו בחצי פה :"החוברת אינה מעודכנת"...

יום רביעי, 4 באפריל 2007

רשמים מסדר פסח תשס"ז

את ליל הסדר התחלנו במסע לשכונה החרדית קרית צאנז, בירושלים. נסענו במצוות סב המשפחה, שקונה מדי שנה גפילטע פיש במאה שערים. השנה הוא החליט להזמין את חלק הארי של האוכל מאותה משפחה וכך נסענו בשכונות חרדיות, אפופי עשן ביעור חמץ כשמבטים תמהים מלווים את זוגתי, מכנסיה ולבושה החילוני. העמסנו את האוכל ויצאנו שמחים לסדר שהוא כמו תמיד כינוס משפחתי רחב אצל משפחת אחותה של זוגתי. בסדר היו כ 25 נפשות. בדרך כלל מנהל את הסדר סב המשפחה, בן למשפחה חרדית, שהתחלן, ואילו השנה, לאחר תלונות מהילדים שהסדר משעמם החליטה אם המשפחה שכל אחד יבחר לו קטע שמדבר אליו בסדר ויעשה מה שהוא רוצה. מי שניהל את הסדר היה אבי המשפחה וכל אחד בחר את הקטע שהוא מקריא או דורש. הסב החל את הסדר במדרש ארוך על "והגדת לבנך", ולא נמנע מן המחאה הסמויה שבסדר הזה "הופכים סדרי עולם", הסבתא מן הצד השני, קיבוצניקית מהשומר הצעיר אמרה לי בסוף הסדר: "צריך קצת יותר כבוד לסדר". כלומר, שני נציגי הדור הבכיר רצו את ההגדה המסורתית, לעומת הצעירים יותר שמעדיפים ליל סדר שאינו דבק דווקא בטופס המשמים של ההגדה המסורתית, אלא משלב מאמרים ודרשנויות. חלק מהמסובים בחרו לקריא את הקטעים מתוך ההגדה המסורתית, חלק בחרו מתוך ההגדה הקיבוצית ומתוך ההגדה הישראלית, וחלק דרשו על ההגדה כמו שעשה אחיה של זוגתי, מורה ובוגר תכנית רביבים שהעלה את השאלה מדוע אליהו נמצא בהגדה ואילו משה אינו נמצא בה? ואילו אני דרשתי את ארמי אבד אבי.
תוך כדי שולבו המנות הראשונות, לא חיכינו לשולחן עורך על מנת לאכול מרק וגפילטע פיש מקרית צאנז, והאוכל עצמו הגיע לא מאוחר מדי והיה מצוין. בניגוד לקייטרינגים התעשייתים לחגים כמו ניר עציון ודומיהם, זה היה בישול ביתי והדברים היו בטעם ביתי. לאחר הארוחה המשכנו בשתיית הכוסות שנותרו , בכמה הקראות נוספות ובשירי החג, אנשים נשארו לשבת ולדבר שעה ארוכה לאחר מכן ונפרשו בחיבוקים ונשיקות, עד לסדר הבא.