יום שבת, 20 בפברואר 2010

על מה שמחים בפורים? - מאמר שלי באתר צו פיוס

ב 25.2.1994, י”ד אדר, פורים תשנ”ד, טבח הטרוריסט היהודי ברוך גולדשטיין עשרות חפים מפשע במערת המכפלה בחברון. זה הפך למה שמציין יותר מכל את פורים עבורי. על מה ולמה חוגגים ”עד דלא ידע”?י
המקור לשמחה עד אבדן החושים נמצא באגדה התלמודית במסכת מגילה: ”אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי (חייבים אנשים להשתכר בפורים עד שלא ידעו להבדיל בין רע לטוב). רבה ורבי זירא עבדו (עשו) סעודת פורים בהדי הדדי (יחד), איבסום, קם רבה שחטיה לרבי זירא (השתכרו, ורבה הרג את רב זירא). למחר בעי רחמי ואחייה (למחרת בבקר, בקש עליו רחמים, נעשה נס והוא התעורר לתחיה). לשנה אמר ליה (בפורים, שבשנה לאחר מכן אמר לו): ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי! (בוא נעשה עוד פעם סעודה יחד) - אמר ליה: לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא (לא בכל שעה ושעה מתרחש נס)”. ייתכן וזה המקור לביטוי: ”לא כל יום פורים”. ניתן לחשוב שבפעם הראשונה במקורות היהודיים יש עדות להיתר לצריכת סמים בצורה בלתי מבוקרת, אבל למעשה האגדה הזו מבקרת את השימוש לרעה בסמים קשים כמו אלכוהול. ומבטאת את הגישה שיש לרסן את אובדן החושים. ריסון השמחה קיים גם במקומות אחרים. להמשך הקריאה לחצו כאן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה