יום הכיפורים - "חג האופניים" כחג של תשובה

צילום: נרדי גרין

"עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה חברו"
מדובר כנראה בעבירות תעבורה. להפתעתי הרבה, בבדיקה קצרה שערכתי - אין איסור נסיעה ביום הכיפורים, התחבורה הציבורית אמנם מושבתת, אבל דיני התעבורה הרגילים חלים על כל סוגי הנתיבים, כלי הרכב והמשתמשים בדרך.
ישנם שליחים של אלוהים, הנוטלים את החוק לידיהם ומפליאים את מכותיהים ברכבים עוברים. זכור לי במיוחד מקרה לפני כ-20 שנה, בו חברי גרעין השומר הצעיר נסעו ביום הכיפורים, נרגמו באבנים בצומת כרכור, הרכב התהפך וחלק מנוסעיו נפצעו קשה. ולהבדיל, המקרה של נהג הטרקטורון מכפר שיבלי שבחר לעשות פרובוקציה דווקא ביום כיפור ודרס ילדה קטנה בכפר תבור.

יום הכיפורים הפך ל"חג האופניים". עשרת ימי תשובה מיועדים להרהורים בדבר רכישת אופניים חדשים, אביזרים כמו: קסדה, מגינים, פנסים, מחזירי אור, משאבות וכדומה. תהליך התשובה הפנימי מתרחש ברכישת המוצרים המתאימים. העיתונים מלאים בהלכות צרכניות ושמירה על בטיחות ובטחון ברכיבה. שיאו של חשבון הנפש הוא ברכיבה המשחררת עצמה ברחובה של עיר. קבוצות קבוצות של רוכבי אופניים צעירים מנצלים את היעדרה של תחבורה ונהנים מנתיבים פתוחים.

באופן אבסורדי דווקא המנהג הזה של כיבוש נתיבי התחבורה על ידי הולכי רגל ורוכבי אופניים מסמל תשובה יותר מצום או מתפילה. תשובה כמעשה של תיקון או סמל של תיקון היא חשיבה על תיקון מתמיד של האדם והעולם. יום הכיפורים הפך להיות יום אקולוגי בו מושבתת המדינה, התעשיה, הרכבים. העצירה הזו יכולה להפוך ל"יום שמחבר בין אדם למקום" כפי שכינתה זאת אורנה קזין. חשוב מכך, יום הכיפורים עבור האדם החילוני צריך להפוך ליום ליום של מפגש קהילתי, דיון וברור בנושאי תיקון אישי וכללי.
עבור האדם החילוני המודע העמידה בפני האל היא בעצם עמידה בפני עצמך.
יום כיפור הופך ליום שעיקרו המושג "תשובה" – תיקון עצמי מתמיד. תשובה בין האדם לעצמו ובין אדם לחברו, בין אדם לקהילתו ובין אדם לסביבתו. יום בו אדם בוחן את אשר עבר במשך השנה החולפת וחושב על דרכים כיצד לתקן את עצמו. קהילות ממוסדות ובתי הספר מאפשרים תשובה באמצעות שיתוף הציבור. תהליך תיקון ותשובה ראוי לו שייעשה גם פומבית, העמידה בפני האחר משקפת ומסייעת, תיקון אמיתי אינו יכול להיעשות רק בין אדם לבין עצמו.
בניגוד לתרבויות אחרות, בתרבות היהודית אין מחילה המוענקת בשל תפילה, תשלום, תענית, או יום מיוחד לכפרה. יש לעשות מעשה, למשל, לבקש סליחה ממשית ממי שפגעת בו. מכאן שיום כיפור עבור האדם החילוני מסמל את התשובה שאדם עושה בכל יום ובכל רגע בחייו.

שנה טובה תשע"א

שתהיה השנה הבאה עלינו לטובה שנה מתוקה כתפוח בדבש, שנה של תיקון ותשובה, שנה של אהבה. של הצלחות, של צמיחה אישית ומשפחתית. שתהא זו שנה של שלום, שקט שתאפשר לנו לעסוק בדברים החשובים באמת.

תיעוד הדרכת כלות וחתנים ישראל קיץ 2010

צילום מסך: ערוץ 2

תודה לדפנה ליאל שהביאה תיעוד מתוך הדרכת כלות וחתנים, ישראל 2010. לצפייה בכתבה מתוך חדשות סוף השבוע של חדשות 2, 7.8.2010, גללו למטה. מזעזע שעל מנת להתחתן בישראל חובה לשמוע שעל קיום יחסי מין בזמן הוסת "יש עונש כרת" וזה גם מפי שאמורות להיות הנציגות ה"ליבראליות" של צוהר. או ש"על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על חלה, הדלקת נר ונידה". הנה עדות נוספת שניתנה על ידי גולשת אנונימית בפורום חתונות בתפוז, ב 2006:

"יומני היקר, היום למדתי המון דברים: למדתי שהעם היהודי שרד לאורך ההסטוריה בזכות דיני הטהרה, למדתי שלנשים יהודיות אין סרטן רחם, בניגוד לאלו הנוצריות, רחמנא לצלן, למדתי שהמלה "אשה" והמלה "דבש", קשורות בגלל ששתיהן שוות 306 בגימטריה (מה שמיד מסביר את העובדה שאסור לצרוך מהן הרבה, אם לא רוצים כאב בטן), למדתי שהמלה "איש" והמילה "אשה" נבדלות בזכות האותיות י' ו-ה' (כלומר אם שתי האותיות קיימות, אז ה' שוכן בבית והכל סבבה) (אה... ואם הן חסרות, אז נשאר פעמיים "אש", שזה לא כ"כ טוב). למדתי שאם אני אשמור 12 ימי נידה בעלי יעריך אותי יותר, ואם לא- הוא יתיחס אלי כמובן מאליו, בדומה להבדל בין מסעדה לחביתה וסלט, ולמדתי שאם אשמור על דיני הטהרה, אני עושה שירות גדול לעם ולמדינה וכל זאת (שימו לב, כאן מתחיל ציטוט:) "אפילו בלי ללבוש מדים". ועכשיו ברצינות (בעצם גם עד עכשיו זה היה ברצינות). את המסע לרבנות התחלתי עם המון נכונות. נכונות ללמוד על העם שלי, נכונות לשמוע על קיום מצוות, ראש פתוח- מי יודע, אולי זה יתפוס משהו ממני ובעיקר סובלנות. הכוונה שלי אינה לפגוע באמונתו של איש (תהא אשר תהא), אבל אני אשמח אם איש גם ישתדל שלא לפגוע באינטליגנציה שלי. כשאני שואלת שאלות מתוך כוונה להבין, אני מעדיפה לקבל תשובות קוהרנטיות, שלא עוסקות בערך הגימטרי של המילה "אהבה" (למנחש המהיר מובטח פרס- חולצה ותקליט). אני יודעת שיש ביהדות יופי וקסם והגיון רב. אז למה הם מתעקשים להסתיר אותו???"

גם הדרכת חתנים, שאינה חובה, שומעים דברים מזעזעים לא פחות. מעדות שרשמתי מפיו של חתן בשם אריאל, שזכה להדרכת חתנים ברבנות ירושלים, בדצמבר 2000, ניתן להתרשם משמץ העצות הטובות הניתנות לחתנים בבואם אל חיי הנישואין :

1. יש קשר בין סרטן הרחם ליחסי מין בתקופת הנידה. יש לכך הוכחות מדעיות בדוקות והוצגו מאמרים שמוכיחים זאת.

2. כדאי לשלוח את האישה למקווה כי מקבלים אותה "חלקה בקשיש".

3. כדאי לפזר כסף בבית כי זה משמח את האישה.

4. אין לסמוך על אף אחד כאשר זה נוגע לאישה, ולכן אין להשאיר את האישה לבד עם חברים, במיוחד לא ליד החברים הכי טובים שלך.

5. לעולם אל תגיד לאשתך שאתה אוהב אותה בפני אמא שלך.

והנה ציטוט מפי מדריך החתנים בכתבה:

"חז"ל לימדו אותנו אם אתה תכבד את אישתך, אפילו שהיא לא רגילה לתת כבוד, היא תחזיר לך כבוד. בן אדם שמתקרב לאישה שהיא עדיין לא טבלה מטומאתה, השכינה גורמת לו שהיא תברח מהבית שלו. יותר מזה אומרת הגמרא, אומר הזהר הקדוש, שבזמן, אם אדם מביא ילדים בזמן שהאישה היא טמאה ממנו, היא לא טבלה מטומאתה, אז הילדים האלה יוצאים בסגנון אחר לחלוטין".

לצפייה בכתבה של דפנה ליאל מתוך חדשות סוף השבוע 7.8.2010:

חוק נישואין אזרחיים חדש לישראל

חוק נישואין וגירושין הקיים, מסמיך את הרבנות הראשית ואת רבניה כרשמי נישואין של "מרצ", "העבודה", ועוד) ושל ברית הזוגיות שהחלה כיוזמה של "שינוי", והפכה להיות חוק "ברית הזוגיות לחסרי דת" של "ישראל ביתנו". אף הצעה אינה מבטאת לדעתי את הראוי שיהיה במדינה דמוקרטית וכל ההצעות הן סוג של פשרה. לכן צריך להציע הצעה חדשה שתאפשר מצד אחד ליחיד לבחור את הדרך בה הוא רוצה להינשא, ומהצד האחר חופש לכל הזרמים הדתיים והתרבותיים לבטא את אמונותיהם.
יהודים במדינת ישראל. הדבר יצר שורה של מסלולים עוקפי רבנות – נישואין אזרחיים בחו"ל ו"ידועים בציבור", חיים יחד ללא רישום הנישואין. על מנת להסדיר את העניין הציעו מפלגות וחברי כנסת רבים הצעות חוק של נישואין אזרחיים (
הנחות הבסיס
1. האופי הטקסי של מסיבת החתונה אינו מעניינה של המדינה.
2. תפקידה של המדינה לרשום נישואין לצורך שמירה על כללי התקשרות בסיסיים בין בני אדם בבואם ליצור משפחה. לצורך כך קיימים חוקים נוספים (למשל, "חוק גיל הנישואין" תש"י – 1950, חוק העונשין, סעיפים 175- 183: "איסור ריבוי נישואין").
3. זכותו של כל אדם לקבל את הסטטוס החוקי של נשוי/אה, ואת הזכויות והחובות, ללא אפליה מכל סוג שהוא, כולל מניעת אפליה של בני זוג מאותו המין.
4. אדם יוכל לבחור את הדרך להינשא ולהתיר את הנישואין ללא שום הגבלה, בצורה אזרחית, תרבותית או דתית.
5. החוק צריך לשקף את הרצון להפריד את הדת מהמדינה.
6. על מנת ליצור הליך אחיד, הסמכות לרישום נישואין צריכה להיות אחת ולא מחולקת בין משרדים, ו/או רשויות אחרות. כדאי שהסמכות שתהיה במשרד המשפטים. ודאי שלא במשרד הדתות, משום שהסמכות למנות רשמי נישואין היא אזרחית ולא דתית.
7. החוק צריך להיות פשוט, קצר ובהיר.
8. החוק המוצע צריך להחליף את חוק נישואין וגירושין הקיים.
9. יש לבטל את חוק "דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922". חוק המבטא תפיסה מנדטורית שמקורה עותומאני. החוק קובע בין היתר את סמכותם של בתי דין דתיים לדון בענייני מעמד אישי ומפרט מהם עניינים אלה ומהן סמכויות בתי הדין הדתיים השונים. בימי האימפריה העותומאנית, נמסר השיפוט בענייני המעמד האישי בידי ה"עדות הדתיות". המנדט הבריטי אימץ את השיטה, והחוק הישראלי המשיך אותה. בחוק נכתב כי כל ענייני המצב האישי מסורים לבתי הדין של "העדות הדתיות". לצורך הוראות אלה, ענייני מצב אישי פירושם תביעות בענין נישואין או גטין, מזונות, ועוד.לבתי הדין הדתיים יש אם כן סמכות לדון רק במקרים בהם האדם מסווג על פי עדה דתית מוכרת בחוק: יהודים, נוצרים מוסלמים או דרוזים. אם אדם אינו בן עדה דתית – הרי הוא "חסר סיווג דת" במרשם האוכלוסין.
הבעיה הפוליטית
הצעות החוק של ברית הזוגיות , לגרסאותיהן השונות, הן גרועות ומפלות.
גם בהצעות החוק הקיימות היום של נישואין אזרחיים נמצאת מילת הקסם "מסלולים", כל אחד בוחר את המסלול המתאים לו. אפילו בהצעת החוק מרחיקת הלכת של "מרצ", שהונחה על שולחנה של הכנסת ה 18, ב-2009 מוצע כי "נישואין ייערכו בישראל באחד משני טקסים אלה, על פי בחירת בני הזוג הנישאים: (1) טקס דתי, על פי הדין האישי החל על הנישואין (להלן – נישואין דתיים); (2) בטקס אזרחי, על פי הוראות חוק זה (להלן – נישואין אזרחיים)". גם הצעת החוק הזו אינה מכירה באפשרות לבטא את היותך יהודי תרבותי, או יהודי חילוני הומניסטי באחד הצמתים החשובים ביותר בחייך – הקמת המשפחה. ההצעה הזו אומרת, אם אתה חילוני, אתה שווה חותמת של בית המשפט. רק נישואין דתיים הם יהודיים.
ארגוני "הבחירה החופשית בנישואין" שחרטו על דגלם את סיסמת החופש הזו מתנגדים למסלול אחיד אזרחי, "מטעמים של פשרה בין הארגונים ומסיבות פרקטיות שלא לזעזע את המערכת". אבל מוכנים שהזרם ההומניסטי החילוני יירשם כ"עדה דתית" ובלבד שלא לערער על הקיים.
הפשרה היא בעייתית. ממילא אף מפלגה דתית וחרדית לא מקבלות פשרות. חוק מתקבל תמיד באמצעות מאבקים ויחסי כוחות בבית המחוקקים. גם חוק ברית הזוגיות הינו פשרה פוליטית ותשובה לצרכים שעלו ממחוזות הבחירה של מפלגות ואפילו חוק כזה שרבות ממפלגות הקואליציה מסכימות עליו עבר בקושי ועדיין לא מיושם.
ואולם, על מנת לחנך את הציבור על ארגוני "חופש הבחירה" להציע הצעה שאינה מבוססת על פשרה, אלא על הראוי – על חופש בחירה אמיתי. החוק צריך לבטא את האידיאלים הראויים לחיות לאורם. 

מה צריך להיות חוק נישואין אזרחיים הראוי במדינת ישראל?

החוק צריך לאפשר מסלול אחיד, אוניברסאלי לכולם והוא המסלול של רישום נישואין וגירושין בצורה אזרחית. הטקס יכול להיות דתי, תרבותי, אזרחי, חילוני או אחר, לפי בחירת הזוג. משרד המשפטים ימנה רשמי נישואין מכל הזרמים, העדות והקבוצות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו מראש. זה החוק היחיד שיכול לבטא חופש בחירה אמיתי בנישואין.

בלוגנרדי חזר

לאחר כמה חודשים של חוסר פעילות, בחלקה בגלל שלא היה זמן ובחלקה בשל בעיות טכניות שדיווחתי עליהן בעבר, הבלוג חוזר. הדבר דרש תיקון של כל הפוסטים מהעבר, העלאת כל התמונות מחדש ועיצוב מחדש של הבלוג. אני צריך לתת גם כמה קרדיטים לכל מי שעוזר לי: ראשית, לאחי, אלין שתורם את אחסון הדומיין, לענבל זוגתי שתחיה שנותנת הערות מועילות מדי פעם. וגם לעזרים טכניים: מנוע החיפוש של ויסטה שבלעדיו העבודה הייתה לוקחת פי שלוש זמן ובלוגר של גוגל, המארחים את הבלוג. הם חידשו הרבה דברים במערכת בלוגר ומספקים תבניות יפות לעיצוב.
דברים חדשים שנוספו לבלוג מלבד הלוגו והעיצוב הוא טופס יצירת קשר בחסות Wufoo, מנוע חיפוש פנימי בחסות גוגל, כפתור לייק לפייסבוק (אתם מוזמנים לשתף), תוויות נושאים חשובים בצורת ענן, יומן אירועים קרובים, כפתור תרומה לקידום תרבות יהודית חופשית באמצעות PayPal  - אם הכתיבה והפעילות שלי נראים חשובים בעיניכם. אפשרות להיות מנויים על קוראי בין דרך טופס ההרשמה ובין באמצעות חשבונכם בג'מייל, ועוד.
אשמח לקבל הערות לגבי כל דבר באמצעות טופס יצירת הקשר.

תגובה לשי זרחי ובארי צימרמן בדף הירוק

במלאות 50 לכתב העת הקיבוצי "שדמות" התפרסם לפני שבוע ראיון עם שי זרחי ובארי צימרמן ב"דף הירוק". כאשר הגעתי לקיבוץ לסוף שבוע חמי קרא לי: "אתה פרוטסטאנטי" ונתן לי לקרוא את הכתבה. היא עוררה אותי לכתוב מכתב למערכת שהתפרסם היום ומופיע בקישור הבא. מכיוון שצריך לגלול בעמוד אני מביא כאן את תגובתי המלאה.
"מתוך הערכה רבה למפעל החיובי והאדיר של שדמות ושל הדוברים בשיחה, שי זרחי ובארי צימרמן, לא ברורה לי הגדרתם העצמית השלילית. בני אדם המתכנסים בציבור, ומטרתם היא להתפלל להודות, להלל ולשבח להאלוהים, הם דתיים, ואילו בני אדם שאינם מדברים עם ישויות מחוצה להם, ושמים את האדם במרכז הם חילוניים, 'כך מקובלני מבית אבי אבא'.
לעומת זאת, הטשטוש שבין דתיים לחילוניים היא כלי מיסיונרי בידי הדתיות החרדית והאורתודוקסית. כבר ב-2003 טבעה ש"ס את הסיסמה: "אין דתיים אין חילוניים – כולנו יהודים", שהפכה לסיסמתה לבחירות לרשויות המקומיות, ואילו תנועת "מעייני הישועה" של הציונות הדתית-לאומית משתמשת בסיסמה ב-150 דוכניה, המשמשים להחזרה בתשובה. מי שטבע את הסיסמה הזו לא מעוניין בטשטוש האידיאולוגיה, בביטול ההבחנות וביצירת דמות של יהודי ישראלי חדש, אלא מעוניין בביטול מי שאינו דומה לו. ליהדות החרדית והאורתודוקסית יש אידיאולוגיה עם עוצמה רבה, והיא אינה מתכוונת לוותר עליה בקלות. לעומת זאת, אנחנו כחילונים ממהרים לבטל את עצמנו מול הזרמים הדתיים. אחד הביטויים לכך הוא בהגותו של שי זרחי, שטוען שחילוניות היא "אנורקסיה רוחנית", לא פחות ולא יותר.
אינני חושב ששי זרחי או בארי צימרמן מחזירים בתשובה, אין לי גם בעיה עם כל הגדרה עצמית אישית, גם כשיש בה בלבול ומבוכה, וחייבים להיות ספקות ושאלות אצל כל אחד. ספק הוא אחד מיסודות החילוניות וגם היהדות. הבעיה היא כשמנהיגי קהילה ומובילי דעה מגדירים את זהותם בצורה שלילית על חשבון עמדות אחרות. מעשה מוסרי הוא להגיד להולכים אחריך מי אתה, ולא מי אינך. להגדיר את עצמך באופן חיובי מבלי לשלול את האחר".

מונדיאל 2010 הארוע הנצפה ביותר בהיסטוריה (כנראה)

צילום מסך: ערוץ 1

לא רבים מודעים לכך שמדורת השבט הגלובלית של המונדיאל גרפה כ 26 מליארד צופים לפי הערכות פיפא. הארגון כלל הקמת מרכז שידורים ענקי שמשם שידרו 70 צוותים, הבריטים למשל שלחו צוות של 200 איש, המקסיקנים 210. אולפני שידור וראיונות הוכנו מראש, 1900 ק"מ של כבלים נמתחו לכל 10 האצטדיונים מהם שידרו. בהסכם מיוחד בין פיפא לסוני, הופקו 25 משחקים בתלת מימד ושודרו בארה"ב ובספרד.אבל, בין אם ראיתם את המשחקים בתלת מימד ב-HD, או בטלויזיה רגילה, לא קשה היה להבחין באיכות הצילום, השידור ובמיוחד הניתוב של בתמונה. בכל אצטדיון היו עשרות מצלמות בקו הדשא בגובה הקהל, מצלמת רחף מאחורי כל שער, מצלמות מעל הדשא שנעו על כבלים ונתנו מבט על מדהים. הנבדלים סומנו באמצעות קו וירטואלי,

צילום מסך: ערוץ 1

השידורים החוזרים היו מהירים ומדויקים. כל ארוע שקרה במגרש נתקבל מכמה זויות, בקלוז אפ יוצא מהכלל, שלא הותיר ספק, האם היה נבדל, האם הייתה עבירה, והאם השער של אנגליה נפסל שלא בצדק. במונדיאלים של שנות ה-70, אחד הלהיטים הגדולים היה לקחת קטע של כמה שניות ולעשות עליו הילוך חוזר מהיר קדימה ואחורה עם מוזיקה מצחיקה, דבר שהיה משעשע לזמנו כשהשחקנים דמו לרגע לרקדניות בלט או לשימפנזים בכלוב. במונדיאל 2010 קיבלנו את הרגעים המרגשים במשחק, בהילוך עד כדי כך איטי שהפך למעין רצף של תמונות סטילס של המהלכים, ושל ההבעות על פני השחקנים, שמחה עצב, כעס וכאב.

אחת ההצלחות של שידור כזה היא שהוא הפך להיות מובן מאליו עבור הצופים, וגם השדרים או התקשורת לא ציינו במיוחד את איכות הצילומים. עבורי חלק מההנאה  מהמונדיאל הנוכחי הייתה איכות השידורים כי רמת הכדורגל הייתה בינונית.

צילום מסך: ערוץ 1

צילום מסך: ערוץ 1

נמרוד בן שנה

השדולה לשיוויון אזרחי ופלוראליזם - כנס ראשון

נכחתי היום בישיבה הראשונה של השדולה שיושבי הראש שלה הם ניצן הורביץ (מרצ) ושלמה מולה (קדימה). בניגוד לישיבות של שדולות קודמות בכנסת, בנושא הזה, נרשמה תנועה ערה של חברי כנסת. בינהם: אילן גילאון וחיים אורון ממרצ, מרינה סולודקין, ישראל חסון, עתניאל שנלר ומאיר שטרית מקדימה, ועינת וילף ממפלגת העבודה. נכחו גם עשרות נציגי עמותות וארגונים במרחב היהודי פלוראליסטי ופעילים אחרים.

ההצלחה היחסית בכינוס הזה הייתה בעצם הנוכחות. הנאומים היו כלליים וחזרו על מה שכבר ידוע ונאמר, מלבד חבר הכנסת עתניאל שנלר שביקש לא להגזים עם הפלוראליזם והחופש יותר מדי...

יש היום אווירה בציבור שנתנה רוח גבית לכינוס כנס מעין זה, אווירה של כעס גדול על החרדים בעקבות הפרשות האחרונות של בניית חדר המיון באשקלון, האם המרעיבה, ילדי העובדים הזרים ומקרים נוספים מעין אלה, שאין כמותם על מנת לאחד את הציבור כנגד החרדים, ואת חברי הכנסת הכמהים למחוזות הבחירה של שינוי, שנבנתה בדיוק על הלך רוח נגטיבי כזה.

צריך מאד להיזהר משדולה שתעסוק רק בנושאים נגטיביים, ורק תתריע על דברים. זה חשוב, אבל תפקידה של שדולה כזו בעיני היא בעיקר לעסוק בהצעות חיוביות, להעלות הצעות חוק שמקדמות את הפלוראליזים ואת השוויון האזרחי במדינת ישראל ובחברה הישראלית.

הגירת הבלוג לבלוגר וגוגל

בשל הודעת בלוגר ששייכים לגוגל שאין תמיכה יותר בהעלאת קבצים לשרתים עצמאיים, נאלצתי להעביר את הבלוג שלי לשרתים של בלוגר ולכן העיצוב השתנה במקצת ובינתיים יש קשיים טכניים של תמונות שלא נמצאות על השרת הנוכחי הטיפול בבעיה אינו פשווט כפי שכבר העידו טובים ממני, אני מקווה שאפתור את כל הבעיות בקרוב.

על מה שמחים בפורים? - מאמר שלי באתר צו פיוס

ב 25.2.1994, י”ד אדר, פורים תשנ”ד, טבח הטרוריסט היהודי ברוך גולדשטיין עשרות חפים מפשע במערת המכפלה בחברון. זה הפך למה שמציין יותר מכל את פורים עבורי. על מה ולמה חוגגים ”עד דלא ידע”?

המקור לשמחה עד אבדן החושים נמצא באגדה התלמודית במסכת מגילה: ”אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי (חייבים אנשים להשתכר בפורים עד שלא ידעו להבדיל בין רע לטוב). רבה ורבי זירא עבדו (עשו) סעודת פורים בהדי הדדי (יחד), איבסום, קם רבה שחטיה לרבי זירא (השתכרו, ורבה הרג את רב זירא). למחר בעי רחמי ואחייה (למחרת בבקר, בקש עליו רחמים, נעשה נס והוא התעורר לתחיה). לשנה אמר ליה (בפורים, שבשנה לאחר מכן אמר לו): ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי! (בוא נעשה עוד פעם סעודה יחד) - אמר ליה: לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא (לא בכל שעה ושעה מתרחש נס)”. ייתכן וזה המקור לביטוי: ”לא כל יום פורים”. ניתן לחשוב שבפעם הראשונה במקורות היהודיים יש עדות להיתר לצריכת סמים בצורה בלתי מבוקרת, אבל למעשה האגדה הזו מבקרת את השימוש לרעה בסמים קשים כמו אלכוהול. ומבטאת את הגישה שיש לרסן את אובדן החושים. ריסון השמחה קיים גם במקומות אחרים. להמשך הקריאה לחצו כאן

שיחה עם חייל שלקחתי טרמפ הבקר

-איפה אתה משרת?
בכפיר שמשון.
- זה לא אלה שמתאמנים בהנפת שלטים?
כן, אבל אלה שהניפו היו בטירונות. אני לוחם.
- מה אתם עושים עכשיו?
מחזיקים קו בחברון.
- מה זה אומר? שומרים על הילדים שילכו לבית ספר?
עכשיו שקט בחברון, אנחנו בעיקר מנסים למנוע חיכוך בין הפלשתינים למתנחלים. שומרים גם שהם לא יפגעו בפלשתינים.
- רגע, על זה אלו שהניפו שלטים לא התקוממו.
נכון, אני מסכים שאנחנו עושים עושים שם שיטור וזה לא מוצא חן בעיני גם כן.

מאיר שמגר על נישואין אזרחיים

בלעדי לבלוגנרדי - קטע מתוך הרצאה של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, בנושא חוקה בהסכמה, בפני תלמידי בית הספר התיכון למדעים ולאומנויות בירושלים, בתאריך 3.2.2010. בקטע הוא מתייחס לצורך בנישואין אזרחיים במדינת ישראל. איכות הקול אינה טובה, מומלץ להגביר את הרמקולים

ראיון ברדיו אורנים 11.1.10

דיון בועדת חוקה - ברית הזוגיות לחסרי דת

ועדת חוקה החליטה לדחות את ההחלטה על "ברית הזוגיות לחסרי דת". ואולם הדחיה היא זמנית בלבד, לעשרה ימים. הצעת החוק כנראה תעבור. המשמעות היא שיש להמשיך והלחם נגדה הצעת החוק הזאת בכל הכלים האפשריים. ראו ראשית את המאמרים שהעלינו בווינט: "ברית הדפוקים", ביום הדיון בועדה, ואת המאמר שלי שהתפרסם ב"יהדות חופשית" יחד עם עמדת הארגונים לבחירה חופשית בנישואין.

כשרות לציבור אני מביא חלק מהעמדות שעלו לדיון בועדה, בוידאו.

הצעת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת התשס"ט 2009

אני מצרף לעיונכם את הצעת החוק "ברית הזוגיות לחסרי דת התשס"ט 2009". ההצעה אמורה לעלות לדיון בועדת החוקה של הכנסת כנראה באוקטובר הקרוב. להורדת ההצעה במסמך אקרובט רידר ליחצו כאן. כבר ממבט ראשון אפשר לראות את הבעייתיות - זו הצעה של 16 עמודים, מלאה בדברי הסבר. אם זו הייתה הצעה טובה וצודקת לא היה צריך הסברים כל כך ארוכים ומנומקים. את דעתי על הנושא כבר כתבתי ראו כאן וכאן.

גליון חדש ל"יהדות חופשית", מספר 30 ספטמבר 2009

הפעם בגליון: מאמר מערכת על הסכנה לחופש מדת בירושלים, וראיון עם טדי קולק מ-1984 הרלוונטי גם היום על רקע המהומות והמתיחות בין דתיים לחילוניים בירושלים בעת האחרונה. חלקו העיקרי של הגיליון מוקדש למושב מיוחד שנערך בקונגרס העולמי למדעי היהדות באוניברסיטה העברית שכותרתו: "תרומתו של חיים כהן ז"ל להומניזם ביהדות", בגיליון תמצאו את ההרצאות של פרופסור יהודה באואר, פרופסור יעקב מלכין, מיכל זמורה-כהן ועו"ד עמרי קאופמן. באותו נושא יש בגיליון המשך של הראיון המרתק עם חיים כהן ז"ל: "יהדות, הומניזם ודת". מדור מיוחד מוקדש להצעת חוק "ברית הזוגיות לחסרי דת" שם יש מאמר ביקורת שלי וגם עמדת הארגונים לבחירה חופשית בנישואין שנשלחה לועדת שרים לענייני חקיקה ופורסמה כהודעה לעיתונות. אני ממליץ לעיין.

שנה טובה תש"ע

צילום: נרדי גרין

הודעה לעיתונות - בענין ברית הזוגיות לחסרי דת

ארגוני הפורום לבחירה חופשית בנישואין קוראים לממשלה ולכנסת לגנוז את תזכיר חוק ברית הזוגיות 2009. תזכיר החוק יוצר מעמד נישואין סוג ב' לאזרחים שווי זכויות.י

ארגוני זכויות אדם, ארגוני נשים וארגונים חברתיים המשתייכים לפורום הבחירה החופשית בנישואין פנו ב-16/7/09 לועדת השרים לענייני חקיקה בהתנגדות לתזכיר "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התשס"ט -2009". הארגונים קראו לממשלה לגנוז את הצעת החוק לאור העובדה שאין היא מבטיחה שוויון וחירות לכל אדם המבקש לממש בישראל את זכות היסוד להקים משפחה ויוצרת הסדר בעייתי ביותר, הפוגע בשוויון, בחופש הדת, כמו כן תזכיר החוק אינו עונה כלל על בעיית מנועי החיתון בישראל.י

הארגונים מצרים על אישור ההצעה היום בועדת השרים לענייני חקיקה וקוראים לכנסת להתעשת ולא ליצור גטו מבודד עבור העולים חסרי הדת בישראל.י

הצעת החוק גורמת נזק ואינה מועילה לפתור את בעיית חוסר היכולת להינשא ל- 300,000 חסרי הסיווג הדתי בישראל, אלא רק ל 3.8% מהזוגות שנישאים נישואין אזרחים בשנה. טענת ישראל ביתנו היום, שהם יעבירו בעתיד את "ברית הזוגיות הרחבה" שאכן תפתור את בעיית 300,000 העולים חסרי הסיווג הדתי היא טענה מתחסדת וכולה אחיזת עיניים: ליברמן חתם על ההסכם הקואליציוני עם ש"ס ואגודת ישראל בהם אושר רק ההסדר המצומצם הזה.י

למכתבם צירפו הארגונים חוות דעת מנומקת ומפורטת בנוגע למגוון הבעיות העולות מהתזכיר, העיקריות שבהן:

• ההצעה יוצרת גטו משפטי לקבוצת חסרי הדת

• הפתרון המוצע רלוונטי רק לבני זוג ששניהם חסרי דת הנישאים זה לזו, ולכן נותן פתרון רק לכ-170 זוגות בשנה שהם 3.8% מהזוגות הישראלים הנישאים בחו"ל מדי שנה

• ההצעה מחזקת את שליטת הממסדים הדתיים בחיי הפרט שכן כל זוג יאלץ קודם לרישום לערוך בירור ברבנות של היותו "חסר דת", ואף לאחר הרישום יכול בית דין דתי לדרוש לבטל הרישום אם הוא סבור שמי מהם כן שייך לדת כלשהי.

• הנרשמים בברית הזוגיות לא יהיו זכאים למלוא הזכויות של זוגות נשואים אלא בחלוף 18 חודשים מיום הרישום, תוך הפלייתם לרעה לעומת זוגות נשואים

• הסטאטוס המשפטי של זוגות אינו ברור ולכן הם יתקלו בקשיים לגבי מעמדם, זכויותיהם וחובותיהם בהגיעם לארצות אחרות

• ההצעה אינה אוסרת על בן זוג הרשום במרשם הזוגיות להינשא לאחר בעודו רשום במרשם, ובכך יוצר ביגמיה בחסות החוק

כאמור, מעבר לעובדה שהתזכיר מייסד מעמד נישואין סוג ב' לאזרחים שווי זכויות במדינה, הוא אף מבצר את מעמדם של הממסדים הדתיים, ובייחוד הרבנות האורתודוקסית, כסמכות הבלעדית השולטת על המעמד האישי בישראל, אפילו למי שהממסדים הדתיים אינם רואים בו חלק מקהלם.

הארגונים קוראים לממשלת ישראל לתקן עוול של עשרות שנים ע"י קידום חקיקה מודרנית המסדירה את נושא הנישואין והגירושין בישראל, שתבטיח לכל אדם במדינת ישראל את זכות היסוד הבסיסית לבחור בן זוג ולהינשא על פי צו מצפונו.

גליון חדש ליהדות חופשית מספר 29

במרכז הגליון חלקים ראשונים מראיון עם השופט חיים כהן ז"ל שנערך ב-1985 ומפורסמים באופן בלעדי. כותרת הראיון: "על יהדות, הומניזם ודת". יש בגליון גם מאמרים של יעקב מלכין, אורי בן צבי ואחרים, וגם מאמרים שלי. לקריאה ליחצו כאן.