שנה טובה תשפ"א ממשפחת גרין-יקיר

שנה טובה ובריאה וסגר שמח לכולם

שנה טובה מאתר טקסים

 

שאלת רב: האם אפשר לגייר קטין ללא ברית מילה

 שאלה: אני בת לאב יהודי, גדלתי בארץ, נישאתי ללא יהודי ויש לנו ילד בן 5. במסגרת גיור רפורמי שאני עוברת הרב המליץ לנו לגייר את בננו, כאופציה ואני גם רוצה שיתגייר כחלק מתהליך רוחני שאני עוברת. אבל, במסגרת ההסכם שיש לתנועה הרפורמית עם המדינה הוא יהיה חייב לעבור ברית מילה. בן זוגי ואני מתנגדים לברית המילה. האם יש אפשרות לגיור ללא ברית מילה?

תשובה: הדילמה מובנת, מה עוד שקיומה של עורלה אינה מורידה כהוא זה מיהדותו של אדם, היא רק יכולה למנוע ממנו להתגייר. במדינת ישראל על מנת שגר יקבל מעמד רשמי במרשם האוכלוסין כ"יהודי" יש חובה לקיומה של ברית המילה. 

בעיני ההלכה החילונית, אין חובה בכלל בתהליך גיור משום שההחלטה על זהותו של אדם היא ההגדרה העצמית שלו ולכן יש מה שנקרא: "אימוץ" של אדם אל התרבות בעקבות שינוי בהגדרתו העצמית. לכן, כל עוד את מוכרת כאזרחית מדינת ישראל וגם הוא יוכר כאזרח בעקבותייך לאחר עיבוד כל הבקשות, הרי שאין בכם שום פסול. אתם בני אדם שלמים ותוכלו לבחור את דרככם בחיים. אף אחד לא יכול להטיל בכך ספק ואין לכם ממה לחשוש.

אין אפשרות לגיור רשמי ללא קיומה של ברית מילה, לצערנו הרב. אחת האופציות היא לשקול את הדחייה של התהליך עד להגעתו של הילד לגיל שבו הוא מודע למעשיו ויכול לבחור אם ירצה להתגייר ולעשות ברית מילה. מהצד השני, אין חובה כלל להתגייר, או להתנתח לשם כך.

אני מאחל לכם בחירה מוצלחת ומועילה וחיים מלאים ומאושרים.

תפוח האדמה הלוהט של רות גביזון זצ"ל

 כבר לפני 14 שנה כתבתי ביקורת על אמנת גביזון מידן. היא נסבה אודות ההשמטה של זכויות הלהט"ב להקמת משפחה. שם כתבתי:

בשם דו-הקיום בין דתיים לחילוניים וזכויות האדם, רומסת אמנת גביזון-מדן את זכויות היסוד של בני אדם בתחום הנישואין. מבני זוג מאותו מין נשללת זכות היסוד לזוגיות כחוק ולהקמת משפחה וזאת בניגוד למגילת זכויות האדם של האו"ם האומרת שהמשפחה היא היחידה הטבעית והבסיסית של החברה וזכאית להגנתה, וכי כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה, ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת. 

לצד דברי השבח וההלל שנשפכו על רות גביזון זצ"ל, חייבים לציין דבר אחד מהותי. היא נמנעה לעסוק בזכויות הלהט"ב. היא התרחקה מזה כאילו זה תפוח אדמה לוהט. לא רק באמנת גביזון מידן אלא גם בנייר העמדה של מציל"ה היה אחד מהחתרניים והראשוניים להציע נישואין אזרחיים בצורה גורפת. אבל, רק לא ללהט"ב. 

בתשובה לשאלה ישירה ששאלתי בערב עיון מהקהל היא אמרה שזה דבר שצריך להשאיר אותו "לדיון עתידי". מעין התחמקות אלגנטית מהסוגיה.

השאלה הנשאלת היא למה התחמקה רות גביזון, אבירת זכויות האדם, מנושא הלהט"ב? למה מעולם לא השמיעה עמדה בנושא? תקנו אותי אם אני טועה, כלומר, שהיא אכן הביעה עמדה פומבית בעד זכויות הלהט"ב.

הפלאפל אינו פלסטיני - מכתב למערכת בהארץ

מכתב למערכת שלי (הכותרת של העורך) התפרסם ב"מוסף הארץ", 10.7.2020. תגובה לראיון עם סמי תמימי מהשבוע הקודם שערכה רונית ורד. היה לי חשוב שהמכתב יתפרסם משום שבתיקון ליל שבועות שערכתי (ראו וידאו למטה) דיברתי בדיוק על הנושא הזה של הטמעה תרבותית, הקרויה בשם הנוראי אצלנו: "התבוללות".

לא חסרים "טהרנים" בכל מקום, אצלנו מייללים על התבוללות תרבותית וגם אצל הפלסטינים. רק עכשיו התפרסם שמחרימים את מפעל הטחינה אל ארז בגלל תרומה לקו חם לטוב להט"בים במגזר הערבי. דווקא מסמי תמימי לא ציפיתי שיצטרף אליהם. שהרי הצלחתו היא במשותף עם שותפו הישראלי. יש הרבה מה לכעוס ולהתנגד על הכיבוש, שהוא גם כיבוש תרבותי. אבל, יש הרבה שסמי תמימי נתרם מההטמעה בין התרבויות הערבית והיהודית, הפלסטינית והישראלית.

את הספר שלהם, "Jerusalem", אני רוכש כמתנה לכל זוג בחו"ל שאני מחתן ואני מקבל תגובות נהדרות על הספר ועל השימוש במתכונים מתוכו.

אבל לא רק הוא, המטבח הערבי מקבל כבוד גדול בישראל היום כאשר הרבה שפים/טבחים/מקומות פלסטיניים מקבלים תשומת לב תקשורתית רבה במקביל להצלחה שלהם. דוגמאות ספורות: חוסאם עבאס (אל באבור), נוף עתאמנה, מסעדת דיאנה, אבו גוש, יאפא כנאפה, עלי קראוון, חאג' כחיל, ועוד. אלו גם מטבעות לשון שהפכו שגורות בישראל. הגיע הזמן שיחד עם צקצוקי הלשון הטהרניים האלה נחגוג כולנו את המטבחים האלה, נדע לדבר על המקורות התרבותיים שלהם ואפילו נתווכח עליהם. אבל אין צורך לכעוס ולשנוא.

זהו הטקסט כפי שהתפרסם במכתבים למערכת:

אני מאוד אוהב את המפעלות של סמי תמימי (ויותם אוטולנגי), כפי שהובאו בכתבתה של רונית ורד ("שתי מנות לשני עמים" (3.7). אך טענתו האומרת: "ניכוס תרבותי — כשהצד החזק במערך הכוחות טוען לבלעדיות ומעלים את הצד החלש", בעייתית בלשון המעטה. ניכוס תרבותי הוא דבר שקיים בכל תרבות ובכל תחום.

התרבות היהודית ניכסה את מנהגי ומאכלי המשתה ההלניסטי לליל הסדר, היא ניכסה את המאכלים האירופיים המטוגנים בשמן ואת משחק המזל הגרמני, הסביבון, לחנוכה. הפלאפל אינו פלסטיני במקורו. לחומוס יש כנראה שורשים במקורות היהודיים. הרבה מהמתכונים המכונים פלסטיניים הושפעו, או נוכסו, מתרבויות וכובשים שעברו באזור. זה לא אומר שאין מטבח פלסטיני, או שאין מטבח ישראלי, וזה דבר מצוין להעלות אותם על נס.

המטבח הישראלי, שנולד ממחסור, היה חייב לנכס תרבותית ולהמציא את עצמו מתוך הסביבה שבה צמח ומתוך תרבויות המהגרים שמתוכן נבנה. המטבח הישראלי המודרני, המצליח בעולם היום, עושה את הניכוס הזה בצורה גאונית. נכון שכל דבר תרבותי מבטא יחסי כוחות פוליטיים, אבל חייבים לזכור שניכוס תרבותי הוא תופעה טבעית, לא שלילית ולא חיובית. זהו סם החיים של תרבות שרוצה לחיות. זו הטמעה של חומרים מהסביבה שבלעדיה, אם לצטט את יהושע סובול: "אין חיים של ממש לא לתרבות ולא ליצירה".

תיקון שבועות תש"ף - התבוללות קורונה ושבועות

במסגרת "כאן עושים תיקון" של תמורה - יהדות ישראלית העברתי הרצאה שנושאה העיקרי היה: האם התבוללות זה דבר טוב או רע? ההרצאה הועברה בפייסבוק לייב, מוזמנים לצפות.
זו הפעם הראשונה שהעברתי הרצאה בזום ואני יכול לומר שהיה חסר המשוב מהמשתתפים כמו שעושים בהרצאה פנים אל פנים, דבר שפגע לטעמי באיכות. אבל המסר עבר.

דברים שלי לפרשת "נשא" שהתפרסמו במקומון "כל העיר"

"משפט המכשפה" ציור מאת
וויליאם פאואל פרית' 1848 (מקור: ויקיפדיה)

נתבקשתי לכתוב כמה דברים לפרשת "נשא", שהתפרסמו באתר מקומון "כל העיר", ב-26.05.2020:

במדבר ה, יד: "וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ".
טקס המים המרים הוא מנגנון מאגי לבירור נאמנות בזוגיות. אין צורך בראיות. נדרשים: גבר שמקנא לאשתו, אנחנו יודעים שלא חסרים כאלה, בית מקדש, כמה כוהנים, כלי עם מים שאליו מוסיפים עפר מהמקדש. המהלך הוא שמשקים בטקס משפיל את האישה מהמים המרים. במידה ולא קרה לה כלום היא נקיה וטהורה. אבל, אם קרה לה משהו, כלומר מתה (תלוי בפרשנות), הרי שהוכחה אשמתה.
מבחנים כאלה ידועים לנו כבר מחוקי חמורבי ששם כתוב שכאשר חושדים אנשים באשת איש ששכבה עם גבר זר, תעבור האישה מבחן על ידי קפיצתה לנהר וכנראה אם לא תטבע היא נאמנה. מבחן זה נמצא גם בתרבויות אחרות, ושיאו ב"ציד המכשפות" במאה ה-15 אבל אפילו מבחן המכשפות, שרובו היה לנשים לא הוגבל לנשים.
למרות שפרשנים לאורך הדורות תירצו את הטקס הזה כמנגנון לחיזוק הזוגיות והמשפחתיות שפגיעה בה היא פגיעה בקודש, הרי שהמבחן הוטל על צד אחד בלבד. תארו לעצמכם עולם שבו "תּוֹרַת הַקְּנָאֹת" דווקא מוטלת על הצד השני, הקנאה הייתה של האישה לאיש, הוא היה צריך לעבור את הטקס, והתורה הייתה צריכה לכתוב: "וּבָאוּ בּוֹ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִּטְנוֹ וְנָפְלָה יְרֵכוֹ וְהָיָה הָאִישׁ לְאָלָה בְּקֶרֶב עִמּוֹ". אבל, מכיוון שהתורה וההלכה נכתבו על ידי גברים למען גברים אין לצפות לכך וגם לא צריך משום שנדרשת הלכה חדשה של שוויון, שבה יחסי זוגיות מושתתים על אמון. יחסי מין הם סוג של הסכמה בין בני זוג, הפגיעה בזוגיות היא הפגיעה באמון, כלומר בהסכמה הראשונית. הלכה כזו מאפשרת גם נישואים המכונים "פתוחים", ואפילו ריבוי של בני זוג, כל עוד זה אינו פוגע בשותפים ליחסים האלה ובאושרם.

הזמנה תיקון ליל שבועות תש"ף 2020

במסגרת אירועי "כאן עושים תיקון" של תמורה, יהדות ישראלית, אני אדבר בליל שבועות על "התבוללות, קורונה ושבועות. מוזמנים להירשם בקישור כאן

ונחשו איפה שרה סילברמן מצאה את האפיקומן

אילו זה היה לפני שנה, הייתי פוטר את האירוע הזה בהינף יד כמופע של קיטש וקפיטליזם אמריקאי טיפוסי. אבל ה-"Saturday Night Seder", על משקל "סטרדיי נייט לייב", בתקופה של הקורונה גרם לי לצחוק ולבכות מהתרגשות. אפילו שמדובר ביותר מ-60 דקות של סדר. בדרך כלל כששולחים לי קטע מיוטיוב של יותר מדקה אני כמעט מיד מוחק. הפעם לא יכולתי להפסיק עד תום.

זה היה בעצם מופע התרמה ל-CDC שהיא סוכנות ממשלתית: "המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן" בארה"ב. או יותר נכון הקרן לתגובה מיידית שהיא הקימה לטיפול בקוביד-19. אפשר היה לשאול למה סוכנות ממשלתית זקוקה לתרומות, אבל אז היינו מחמיצים את כל הכיף של לראות את כוכבי הוליווד היהודים, וגם כמה לא יהודים, עושים את אחד הסדרים שאני הייתי רוצה לראות אצלי בבית. אפשר לכנותו סדר חילוני הומניסטי משום שהוא נכתב בהתאמה לנסיבות, הביא פרשנות יצירתית עכשווית והביא את היצירתיות של כל האנשים המוכשרים שיש בארה"ב וקשורים לתרבות היהודית. מג'ייסון אלכסנדר, דרך הנרי וינקלר, עמיחי לאו לביא, מיים ביאליק, פראן דרשר ועד בט מידלר (רשימה חלקית מאד מתוך עשרות). וכמובן שאי אפשר היה בלי טיפה פוליטיקה עם הסנטור הדמוקרטי צ'אק שומר ועוד כמה הערות ברמיזה על עידן טראמפ. וגם כמה רבות ורבנים המכונים בארה"ב "ליברליים".
הקרדיט מגיע לשבעה כותבים מוכשרים: חנה פרידמן, סס גולדברג, ג'וש הרמון, אדם קנטור, מייקל מיטניק, ובנג' פייסק. ויש להניח שבעידן הריחוק החברתי זו הייתה הפקה מורכבת.
הסרט שהופץ ביוטיוב נוצר על ידי Story Course, נעשה בשיתוף עם הערוץ הפופולרי  Tasty (מעל 18 מליון מנויים) ועם ארגון "ריבוט". הרבה מאד אלוזיות לתרבות הפופולארית האמריקאית, מלווה בסגנונות שונים ממחזות זמר קלאסיים, אר אנד בי, נעמי שמר וההגדה. אבל אם לא מכירים את האמריקאיות אפשר להחמיץ כמה גגים. בכל זאת אם אתם רוצים להתרגש, לבכות או לצחוק ויש לכם זמן בחג הקורונה הזה? אני ממליץ, אם אתם לא עסוקים מדי בתקופת הריחוק החברתי.

אילן גילאון - לפרישה מהכנסת

בבחירות לכנסת ה-23, במועד פברואר 2020 לא נכנס אילן גילאון לכנסת בגלל היותו מקום שמיני ברשימת העבודה גשר מרצ. זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לו, אבל אולי זו הפעם האחרונה.

בגלל שאני מכיר את אילן מאז סוף שנות השמונים של המאה ה-20, ימי מפ"ם העליזים, ובעקבות פרסום ראיון הפרישה איתו ב"הארץ" בסוף השבוע האחרון -"השומר האחרון: אילן גילאון נפרד מהכנסת, ולא מצטער על הברית עם העבודה", אני דווק רוצה להקדיש לו פסקה קצרה דווקא ממאמר אחר שפורסם באותו גיליון: "הקרב על תל חי לפני מאה שנה הצית גם קרב פוליטי על דמותו של טרומפלדור" ושם הובא ציטוט מפיו של אב"א אחימאיר על הקרב על מורשתו של טרומפלדור שהיה סוציאליסט ונוכס על ידי הימין:

"אולי שייך חלק מחייו של טרומפלדור להם, למרקסיסטיים. אבל המוות כולו שלנו".

הציטוט הזה מאיר בתמצית את החלוקה בין השמאל לימין בהיסטוריה הישראלית. השמאל שבנה תשתית לחיים ולרווחה מול החמאס היהודי שקידש את המוות. פועלו של אילן הביא את השמאל האמיתי, החברתי לידי ביטוי. הדאגה ההומניסטית לחלשים ולמוחלשים, לאדם באשר הוא אדם. וכל זה מתוך צניעות ומסירות אינסופית.

בכל פעם שנפגשתי איתו טרחתי לצלם סלפי. אם זה במשחק של הפועל קטמון בטדי שהלוגו שלה מתנוסס בגאון על הקלנועית שלו, אם במצעד הגאווה בירושלים, אם בביקור אצלו בבית באשדוד.

אני יכול רק לאחל לו שימשיך בדרכו ושיתגשמו חלומותיו להקמת מפלגה סוציאל-דמוקרטית אמיתית שתסיר את חרפת הגנאי למלה "שמאל" שדבק בו בגלל יורשיו של אב"א אחימאיר.

interfaith.com הפך ל 18doors.org, ומאמר שלי באתר.

Screenshot: 18doors.org

האתר האמריקאי הוותיק interfaith.com שמיועד לסיוע למשפחות בין תרבותיות ובין-דתיות למצוא את דרכן בקביעת זהותן המשפחתית, בטקסי חיים וחגים, שינה את פניו ועשה מיתוג מחדש מהיום הוא נקרא 18doors.org, למעשה התפנית היא יותר כלפי הצד היהודי. 

ההיגיון בשינוי שם האתר מצוי במשחק המילים על המלה העברית דור והחשיבות של העברת ערכים יהודיים מדור לדור. יחד עם המספר 18 (ח"י), צרוף המלים מבטא: חיים מדור לדור. אבל, גם לפתוח דלתות, כותרת המשנה היא Unlocking Jewish.

גם אני כתבתי מאמר באתר על המשמעות והחוויות מטקס בת מצווה חילוני הומניסטי שערכתי בכותל, אפשר לקרוא את המאמר כאן

קליפ החתונה של טלי וז'ניה ספטמבר 2019 באר שבע

לטלי וז'ניה ערכתי טקס נישואין יהודי חילוני, בספטמבר 2019, באולם "אגמים" בבאר שבע. עכשיו יצא קליפ החתונה שלהם שאני משתף פה. זה הסיפור שסיפרתי עליהם בטקס החתונה:

טלי ויבגני מכירים כבר 7 שנים. בליל קיץ אחד טלי יצאה עם חברות למועדון. לפי המנהג המסורתי הולכים לפני לבית של חבר או חברה כדי לתדלק... במקרה בתחנת התדלוק נכח יבגני כי זה היה בית של חבר שלו. הוא בכלל לא תכנן לצאת, אבל אחרי כמה מילים עם טלי הוא השתכנע. לאחר כחדש הם הפכו לזוג. בעבור כמה זמן הם גם עברו לגור יחד וגם הרחיבו את המשפחה עם החתולים של ההורים, חטביץ' וקירה. וכבר הכל היה ברור ולכן, לפני שנה וחצי, יבגני רצה למסד את היחסים בהצעת נישואין, הוא הלך על חדר בריחה מפחיד עם חברים שדחקו בטלי להיכנס לחדר המפחיד. שם חיכה לה יבגני, כרע ברך ושאל את השאלה, האמת שמרב אימה, טלי לא זוכרת הרבה, רק שהטבעת הייתה על האצבע שלה בסוף... כנראה שהיא אמרה כן... הם עדכנו את ההורים והמשפחה הם כבר רשמו את הנישואין אזרחית בצ'כיה וזה מה שהוביל לטקס היום.

מצביעות ומצביעים בטבעת פרסמו פוסט שלי

לכבוד הגעת קבוצת הפייסבוק הסודית "מצביעות ומצביעים בטבעת" למעל 5000 חברים, נתבקשתי על ידי מנהלת הקבוצה לכתוב כמה דברים על עצמי. למותר לציין שאני לא יכול להיות חבר בקבוצה, בגלל שאני מוגדר כ"ספק", אבל כל הכבוד לכך שניתנה לי הרשות לפרסם משהו על עצמי. אני מביא כאן את הדברים שכתבתי ופורסמו בשמי על ידי מנהלת הקבוצה.

מכיוון שאני רב המוסמך ע"י הזרם ההומניסטי ביהדות, אני מאמין בשימת האדם במרכז. ולכן, כתבתי קוד אתי ואמנת שירות הנוגעים לחתונות שמתמצים בשני דברים עיקריים: בני הזוג שמתחתנים הם מרכזו של הטקס, הם שולטים בתכנים ובמבנה הטקס. הדבר השני הוא שוויון בין החתן לבין הכלה בקידושין ובכתובה. כאשר מדובר בחתונה של בנות ובני זוג מאותו המין, השוויון מובן מאליו. בנוסף, הקוד האתי ואמנת השרות שלי מחייבים אותי לכך שאסור לאחר בהגעה לחתונה, עלי להיות זמין לזוג בכל עת, להוציא חשבונית/קבלה על כל סכום שאני מקבל כחוק, הזוג יודע מראש מה הולך להיאמר בטקס. וגם לשקיפות, כלומר, אין אותיות קטנות ואין הפתעות. (דברים נוספים בקוד האתי ניתן לקרוא כאן).
החתונה בתרבות היהודית היא הסכמה בין שני אנשים לבוא בברית ולהקים משפחה. בתפיסה ההומניסטית מטרת מסיבת החתונה וטקס החתונה הם להכריז כלפי כולי עלמא: "אנחנו הולכים להקים משפחה", האמירה הזו היא הדבר המשמעותי ביותר של אדם בחייו משום שהוא מתחייב בצורה משמעותית לעבור לשלב חדש בחייו שבו הוא כבר אינו לבדו, ואינו אחראי רק על עצמו. המשמעות החבויה היא: "אנחנו זקוקים לתמיכתכם ועזרתכם ביצירה החדשה הזו". משפחה אינה יכולה להתקיים בנפרד מן החברה הסובבת אותה והיא נזקקת להכרה הזו. תפקיד הרב בטקס הוא להעצים את בני הזוג להביא את האמירה שלהם, מבעד למשקפי התרבות יהודית. 
יש חשיבות גדולה להבנה של בני הזוג את המהות על מנת לחזק את יכולת הבחירה שלהם. על מנת לדעת מה רוצים כדאי לדעת על מה מדברים ולכן חשובים ההכנה ועיצוב הטקס. התהליך והדרך שעוברים בני הזוג לקראת הטקס חשובים לא פחות מאשר הטקס עצמו. יוצאים לטקס מתוך הבנה והזדהות עמוקה עם תכניו, אסור להרגיש מנוכרים למשהו שהוא כל כך מרכזי בחיים של כולנו.
טקס נישואין טוב הוא כזה שמצליח לייצר אינטימיות בין הקהל הנאסף לבין בני הזוג והמשפחה. הטקס הוא אישי ולא כללי, מדבר ללב ולא בצורה נוסחתית. כזה שמצליח לגעת ומייצר חיוך של הבנה ואהבה.

דברים שלי לפרשת "וירא" שהתפרסמו במקומון "כל העיר"

נתבקשתי לכתוב כמה דברים לפרשת "וירא", שהתפרסמו באתר מקומון "כל העיר", ב-11.11.2019:

בראשית יח, כה: "חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט."
פרשנים לאורך הדורות הזדעזעו מחילול השם המפורש – מה טעם להביא פעמיים את הביטוי העממי: "חָלִלָה לָּךְ"? חסר שעוד רגע אברהם יטפח על שכמו ויגיד לו "בחיית אחי, השתגעת? אתה עושה בדיוק הפוך ממה שהטפת לו"... 
סיפור סדום ועמורה נפתח בהבטחה האלוהית לאברהם בתנאי שישמור על "דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". אברהם מעז לעמוד בפני יְהוָה ולהזכיר לו שזהו כסת"ח מוסרי להביא בפעם הראשונה בתורה את המלה "מִשְׁפָּט" כמבטאת ערכים של צדק ולעשות בדיוק ההיפך. 
אברהם מגיע מהבית עם חוש צדק ומוסר מפותחים שאינם קשורים להבטחה האלוהית או לצו שניתן לו, זוהי תכונה פנימית אנושית וטבעית עבורו. לא סתם יְהוָה בחר בו כשותף לדרך, הוא צריך מישהו שיאזן את הלהט האלוהי להשמדה. אברהם אומר לו את אחד הדברים החשובים שכנראה קרא באמנת ג'נבה הרביעית, סעיף 33, מ-1949 (אין מוקדם ומאוחר בתורה): "עונשים קיבוציים וכן כל אמצעי הפחדה או השלטת טרור אסורים".

חתונה בהפתעה, לא לזוג, לי...

כמה חדשים לפני החתונה פנה אלי זוג ואמר שהוא שוקל לשכור את שירותיי לטקס שייערך בערב שבת, במדבר בכפר אירוח, שם הם ישכנו את כל אורחיהם. מסיבת חתונה ייחודית וכך היה אמור להיות הטקס. אבל באותה נשימה הם אמרו שהם שוקלים מישהו נוסף ואכן, בסופו של דבר, לאחר התלבטות קשה, הם החליטו על מישהו אחר. אמרתי להם שאין שום בעיה ושיהיה בהצלחה ובמזל טוב, באמת מכל הלב. הסיבה שהם בחרו במישהו האחר הייתה לדבריהם, המרחק הרב שהיו עלולים לנסוע כדי להיפגש עמי פנים אל פנים, אבל שהם מאד מעריכים אותי. וכבר הספקתי לשכוח מכל העניין אבל יום לפני הטקס הם התקשרו לבשר לי שעורך הטקס שלהם אינו פנוי בגלל נסיבות אישיות והם בכל זאת רוצים שאערוך להם את הטקס. הסכמתי ללא שום היסוס. הרבה יכול להשתבש בהתרעה כל כך קצרה, אבל, אני יודע שזה היה מוצלח משום שזה מה שהם כתבו לי לאחר הטקס:

תגובת תודה מאחות החתן לאחר טקס שערכתי

משתף בתגובה שקיבלתי בפייסבוק מסנג'ר, והפעם לא מהזוג עצמו, אלא מאחות החתן שהייתה שותפה לחופה. מרגש מאד ומחמם את הלב.

דברים שלי לפרשת "וילך" שהתפרסמו במקומון "כל העיר"

נתבקשתי לכתוב כמה דברים לפרשת "וילך", שהתפרסמו באתר מקומון "כל העיר", ב-2.10.2019:

דברים ל"א, כ"ז: "כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם ה' וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי".
זהו יומו האחרון של משה כמנהיג, הוא כבר יודע שלארץ המובטחת לא ייכנס, הוא מודה בפה מלא שמצבו הבריאותי אינו מאפשר לו "לָצֵאת וְלָבוֹא". ולכן הוא עושה הכנות אחרונות על מנת שהמורשת האדירה שלו לא תגווע. מה המשמעות של "וַיֵּלֶךְ"? לאן ההליכה? ייתכן וזוהי הליכה ממשית אל ראשי העם כדי לתת להם הוראות אחרונות, מעין מסע פרידה, ואולי הכוונה מטאפורית ורמז לבאות. אך באופן מעשי הוא מזכיר לעם שהוא מכיר אותו, הרי אחרי שימות ברור שהם יחטאו. ולכן צריך לעשות את כל ההכנות הארגוניות לשמר את המסגרת.
הדבר הראשון הוא הכתרת יורש, חייבת להיות דמות עם שם ומוניטין וזה יהושע, אבל יהושע ידוע כאיש של חוזק ואומץ, ולא של רוח, לכן צריך את הדבר השני הוא חיזוק הגבולות האידיאולוגיים באמצעות מעמד שנתי – "הַקְהֵל" שבו העם מתכנס ושומע את מה המשמעות של להיות חלק מהקבוצה הקרויה עם ישראל, מה החוקים, מה המחירים ומה התועלות. הדבר השלישי הוא ההנצחה - כתיבה של הדברים על ספר והטמנת הספר בצד ארון הברית, כמו שהטמינו את משה בתיבה כדי להצילו, כך יש להציל את התורה באמצעות כתיבתה. עם ישראל מסיים את מסעו במדבר ומתחיל את המסע שלו לריבונות כשמשה נותן את העצה שכל סבתא יודעת מאז לתת: "תעשה את זה ישר – עקום זה יצא ממילא".

קליפ החתונה של יעל ושחר 18.4.2019

ליעל ושחר ערכתי חתונה שווה באפריל 2019 בחוות אלנבי. טקס יהודי חילוני כהלכתו ואני מביא כאן את קליפ החתונה הקצר שבו אפשר לראות הבלחות מהטקס. הסיפור שסיפרתי עליהם בטקס:

יעל ושחר הכירו לפני כ-6 שנים באמצעות חברים משותפים שהביאו אותם לחוג ריקודי סלסה. אחרי שנה של הכרות, בסוף 2013, הם סוף סוף הפכו לזוג. הם עברו לגור יחד וכבר הכל היה ברור. הם טיילו בדרום אמריקה יחד  ולפני קצת יותר משנה, בפרו ליד לגונה יפייפיה ורומנטית בהרים, יחד עם עוד 7 מטיילים ישראלים אחרים, בגובה של כ-5 ק"מ. המטרה הייתה שלא יהיה הרבה חמצן כדי שיעל לא תחשוב יותר מדי... שחר כרע ברך, שלף טבעת שקנה בשוק בפרו שאפשר להגיד עליה שהיא באמת שוות פרוטה, אבל ערכה לא יסולא בפז, כרע ברך, שאל את השאלה. יעל הייתה בהלם, התרגשה מאד, לקחה שאיפת מהאוויר הדליל ואמרה כן! וזה מה שהוביל לטקס המרגש היום.

Yael & Shachar from Yael Shavit on Vimeo.

שנה שווה חתונה שווה - שנה טובה מטקסים

כבכל שנה אתר טקסים מאחל חתונה שווה לשנה החדשה ושתהא השנה הבאה מלאת אירועים מתוקים ומשמחים.

שנה טובה ממשפחת גרין-יקיר לשנת תש"ף

צולם באמצעות סלפי סטיק של שיאומי, אייפון 6s, באגם האלשטט, אוסטירה יולי 2019
עיצוב: ארנון חן BrandThis